שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שעסק במסגרת תפקידו בהכנות למתקפה באיראן, פרסם הבוקר (שישי) מכתב פתוח שכתב למנהיג העליון של איראן עלי חמינאי.

במכתבו ציין גלנט את תרומתו לתוכנית הצבאית מול איראן ש"הגיעה לשיאה מלחמת 12 הימים", מנה את הישגיה של ישראל מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בשבעה באוקטובר 2023, ובהמשך הזכיר כי לישראל יש עיניים ואוזניים בכל מקום והזהיר את חמינאי כי אם יבחר להמשיך במרדף אחר נשק גרעיני, הוא ישלם על כך "מחיר כבד".

נוסח המכתב המלא:

"מעולם לא נפגשנו, אבל אני בטוח שאנחנו יודעים הרבה אחד על השני. אני מכיר אותך כמעט שלושה עשורים, ולמדתי כל צומת קריטי במנהיגותך".

"עקבתי אחר ההחלטות שלך, הדוקטרינה שלך וארכיטקטורת הפרוקסי שבנית ברחבי האזור. ראיתי אותך מחליף את חומייני, צובר כוח פוליטי ומנסה לבנות הגמוניה אזורית איראנית. הבנתי לא רק את המטרות שלך אלא גם את השיטות שהאמנת שישיגו אותן".

"כשר ביטחון הייתי אחראי להפיכת עשרות שנים של מודיעין, יכולות חיל האוויר והתפיסה האסטרטגית הישראלית לתוכנית צבאית אחת מתואמת. התוכנית שחתכה את "טבעת האש" שלך כמו סכין חמה בחמאה ובסופו של דבר גרמה לה להתמוטט. תוכנית שהגיעה לשיאה במלחמת 12 הימים שניהלו ישראל וארצות הברית נגד תוכנית הגרעין האיראנית, ההגנה האווירית, ייצור הטילים והדרג הצבאי הבכיר".

"מה שהתרחש ביוני 2025 לא היה רק מערכה צבאית. זו הייתה קריסה אסטרטגית של מערכת שהשקעת ארבעה עשורים בבנייתה".

"'טבעת האש' שלכם נועדה להקיף את ישראל בנקודות לחץ והסחות דעת: חמאס מדרום, חיזבאללה מצפון, סוריה ועיראק ממזרח והחות'ים מדרום-מזרח. (למזלנו, הים התיכון שוכן ממערב)".

"תכננת להפעיל שליחים ולקיים מלחמת התשה נגד ישראל תוך פיתוח צבאות טרור כדי לכבוש ולהשמיד אותה יום אחד. ביקשתם לבנות ארסנל של טילים כבדים, מדויקים וארוכי טווח כדי להביא הרס בקנה מידה גדול במתקפה מתואמת. במרכז הארכיטקטורה הזו עמד המאמץ העיקרי שלכם: לפתח נשק גרעיני שיעניק לאיראן חסינות מפני חילופי משטר ויאפשר לה להשיג דומיננטיות והרתעה אזורית, תחילה עם ישראל ואחר כך עם אחרים".

"אבל הטבעת הזו לא הקיפה אותנו. זה נכשל".

"התקיפה של סינוואר ב-7 באוקטובר 2023 הסתמכה על התחמושת, האימונים, המודיעין והמימון שאתם ושלוחיכם סיפקתם לחמאס. אולי מעשיו חרגו מכוונתך. אבל ההשלכות היו שלך. הטבח שביצע לא נתקל בפחד, אלא בנחישות, בהתרסה, ובסופו של דבר, בשכנוע קר שישראל תעשה כל מה שנדרש כדי להגן על עצמה מפני הכוחות השטניים שיצאו להשמיד אותנו, יהיה המחיר אשר יהיה".

"הציבור הישראלי, למרות הכאב והאובדן, לא נשבר. אנשינו החזיקו מעמד. כפי שאתם יודעים היטב כעת, הגבנו".

"לא רק שזלזלת בנחישות שלנו, אלא גם ביכולת כוחותינו ובדיוק הנשק שלנו. במקרים רבים, גם עכשיו, אתה לא יודע איך הותקפת, מאיפה או עם מה. מה שקרה לאחר מכן לא היה תקיפה אחת. זה היה רצף".

"ישראל פירקה באופן שיטתי את הנהגת חמאס, מחסני הנשק והפיקוד של חיזבאללה, מתקני ייצור טילים. טסנו מעל טהרן כמו שעשינו מעל תל אביב. חיסלנו מנהיגים צבאיים ומדענים מרכזיים. פגענו במערכות S300. הסרנו את ההגנה האווירית שלך. תוכנית הגרעין והתשתית שלכם נסוגו בשנים".

"המגן שלך, שפורסם זה מכבר, לא הצליח להגן".

"אבל יותר מנזק פיזי, משהו עמוק יותר נחשף: אנחנו רואים הכל. אנחנו שומעים הכל. אנחנו נמצאים בכל מקום".

"ידענו את לוחות הזמנים שלך. האתרים שלך. התקשורת שלך. השיחות שלך עם בעלי בריתך הקרובים ביותר, שרובם כבר אינם איתך, בביירות, בדמשק ובטהרן. צירי הזמן שלך. תוכניות הנסיגה שלך. והנקודות העיוורות שלך".

"ביותר ממובן אחד, ידענו עליכם יותר ממה שידעתם על עצמכם".

"ועכשיו יש לשאול את השאלות: האם אתה יכול לבנות תוכנית גרעין סודית כשאין לך סודות? לרדוף אחר נשק גרעיני עכשיו זה לא הימור. זה חלום. אקט של אמונה במערכות שכבר אכזבו אותך. תקווה אינה אסטרטגיה. האם הייתם מסכנים את עתידכם ואת עתיד ארצכם במרוץ שאינכם יכולים להסתיר וסביר להניח שלא תסיימו? כדי להגן על תוכנית גרעין, אתה זקוק ליכולות הגנה והתקפה קונבנציונליות. אבל היכולות הללו כבר הוכחו כלא יעילות".

"פעם אחר פעם מאז שבעה באוקטובר ביקש נסראללה אישור להיכנס למלחמה. ופעם אחר פעם, סירבת. הבהרתם שחיזבאללה הוא העתודה האסטרטגית שלכם, שתופעל רק אם איראן עצמה תותקף או אם איראן תתקוף ישירות את ישראל. אבל כשהגיע הרגע, כשתשתית הליבה שלך נפגעה והדוקטרינה שלך קרסה, הוא לא היה שם. המגן שסמכת עליו מעולם לא הוסר".

"ארסנל הנשק של חיזבאללה שוכב הרוס, קבור עם מפקדיו. חמאס מנוטרל. אסד איננו. יורשו בחר בדרך אחרת. מדינות המפרץ מתייצבות עכשיו נגדכם, לא נגדכם. עיראק מתנגדת לאחיזתך. האזור המשיך הלאה".

"אתם מדינה של 90 מיליון תושבים, עם שטח גדול פי 60 מישראל. ובכל זאת, היום, אתה חשוף יותר מאי פעם".

"רשת הפרוקסי שלך, החלק המרכזי של האסטרטגיה האזורית שלך, היא כעת נקודת התורפה שלך. הזוועות שלהם נתנו לנו לגיטימציה. הכישלון שלהם נתן לנו חופש פעולה".

"יש לך אפשרויות. אבל אף אחת מהן לא קלה וכולן רחוקות מלהיות מושלמות. אתה יכול לבנות מחדש את הפרוקסי שלך אבל אנחנו נשמיד אותם. עכשיו אנחנו יכולים לפרק תוך חודשים את מה שלקח לכם עשרות שנים לבנות".

"אתה יכול להאיץ את הפיתוח הגרעיני אבל מה שאתה בונה, סביר להניח שנראה. מה שאנחנו רואים, אנחנו נתקוף. ואת מה שאנחנו פוגעים בו, אתם תתקשו להחליף".

"אתה יכול לנהל משא ומתן. אך האם המשטר שלכם, הבנוי על התנגדות ונוקשות אידיאולוגית, מסוגל לעמוד בפשרות שדרך כזו תדרוש?".

"זה לא עניין של טקטיקה. זו מציאות מבנית. תוכניות גרעין דורשות אנשים, מתקנים ותיאום. בניתם את שלכם בעידן אנלוגי. כיום, לוויינים, כלי סייבר, מקורות אנושיים וניתוח נתונים חושפים את מה שפעם נותר חבוי. ועם כל חודש שעובר, הפער גדל. הידע שלנו מעמיק. מערכי היעדים שלנו מתרחבים. האפשרויות שלך מצטמצמות".

"עדיין יש לך זמן. אבל לא הרבה".

"התמודדת בעבר עם רגעים של איפוק. נמנעתם ממלחמה עם ארה"ב במהלך המלחמה עם עיראק ב-2003. שימרת את היציבות באמצעות מהומות אזוריות. הקרבתם בעלי ברית כשההישרדות דרשה זאת".

"זה אחד מאותם רגעים מכוננים".

"כשאתה מהרהר בצעדים הבאים שלך, שקול כיצד ידענו מי היו אנשיך, באילו תפקידים הם מילאו והיכן הם גרו. כשאתם מסתכלים סביב החדר, שאלו את עצמכם: מי באמת נאמן?".

"כעת עליך לבחור: להמשיך במרדף אחר נשק גרעיני, ללא כיסוי, ללא הגנה ועם יכולת התקפית מוגבלת? אנחנו נדע. אנחנו נסכל את זה ואנחנו נגבה מחיר כבד".

"תנסה לבנות מחדש את הארסנל הקונבנציונלי שלך, בידיעה שזה ייקח עשרות שנים? אנחנו נעכב אותו, נחבל בו ונפרק אותו שוב. או שתעזוב את מלחמתך נגד מדינה קטנה ונחושה המרוחקת אלף קילומטרים מגבולך, והתמקד במקום זאת ברווחתם ובעתידם של בני עמך. אבל אם תבחר שוב לא נכון, אנחנו נהיה שם, מחכים".

"האלוף יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר".