ממשלת גרמניה מתכננת לרכוש 15 מטוסי קרב נוספים מדגם F-35 מארצות הברית ולהגדיל את כמות המטוסים שברשותה מ-35 ל-50, אמרו היום (שישי) מספר אנשים המעורים בנושא ל"פוליטיקו".
השיחות בין גרמניה לארצות הברית, שלא פורסמו בפומבי, מגיעות ברגע רגיש לשיתוף הפעולה הביטחוני האירופי. ימים ספורים קודם לכן, המתיחות בין ברלין לפריז התלקחה סביב מערכת הקרב האווירית העתידית (FCAS), תוכנית הדגל של מטוסי הקרב של הדור הבא של אירופה, לאחר שצרפת דרשה לקבל 80% מנתח העבודה על פרויקט מטוס הקרב עם גרמניה, מהלך שמאיים על עתידו.
"החלטנו להבהיר את הנושא באופן סופי במהלך החודשים הקרובים", אמר קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ביום רביעי במהלך פגישה עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה בברלין. "הדעות השונות לגבי הרכב הקונסורציום הזה עדיין לא נפתרו".
Future Combat Air System (צילום: REUTERS/Benoit Tessier)
הדיונים על עסקת F-35 חדשה מסמנים שינוי משמעותי עבור ברלין, שחרטה על דגלה בפומבי את FCAS כעמוד התווך של הריבונות האירופית.
ממשלת גרמניה החליטה ב-2022 לרכוש 35 מטוסי F-35 מתוצרת ארה"ב לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה. דיונים פנימיים לרכישת שמונה מטוסים נוספים, שנערכו לפני שנה, לא הניבו תוצאה קונקרטית, לדברי גורמים בתעשייה ובממשלה המכירים את הנושא.
דונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Suzanne Plunkett)
כעת, כשנראה שגרמניה צריכה לגשר על המחסור הצפוי במטוסים, האפשרות להוסיף עוד 15 מטוסי F-35 נבחנת ברצינות רבה יותר מהצעות קודמות.
ה-F-35 מציע לגרמניה פלטפורמה מוכחת בעלת יכולת גרעינית שתאפשר לה לשאת פצצות גרעיניות אמריקאיות המאוחסנות בגרמניה כחלק מאסטרטגיית ההרתעה של נאט"ו, ותוכל להיות מבצעית עד 2027. לעומת זאת, FCAS עדיין בשלב פיתוח מוקדם, כאשר טיסת ההדגמה לא צפויה לפני 2028 או 2029.
מטוסי F35 (צילום: רויטרס)
בעבר דחף מרץ להגדלת הוצאות הביטחון והיכולות הצבאיות האירופיות, בטענה שאירופה חייבת להפחית את תלותה בארצות הברית. "אנחנו האירופים חייבים להתחזק בעצמנו", הוא אמר באירוע תעשייתי בברלין ביוני, והזהיר כי "הסובלנות של ארה"ב להוצאות הביטחון האירופיות הנמוכות לא תימשך".
בנאום טלוויזיוני מוקדם יותר השנה, הוא תיאר את "העדיפות המוחלטת" שלו כחיזוק אירופה כדי שתוכל "להשיג עצמאות מארה"ב צעד אחר צעד". אבל הרכישה הנוספת של ה-F-35 תאותת על חזרה פרגמטית לחומרה אמריקאית – לפחות בטווח הקצר.
פגישה דו-צדדית בין מרץ לנשיא צרפת עמנואל מקרון שתתקיים בהמשך החודש בברלין צפויה לעסוק הן במבוי הסתום של ה-FCAS והן בכיוון הרחב יותר של שיתוף הפעולה הביטחוני האירופי.
עוד לפני כן ייפגש שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס עם עמיתו האמריקאי פיט הגסת' בשבוע הבא. עדיין לא ברור אם הדיונים על ה-F-35 יסתיימו עד אז.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.