היום (שבת) הוא יום השנה ה-25 ליציאת צה"ל מדרום לבנון, שהובילה גם להגעתם ארצה של מעל 7,500 לוחמים מצבא דרום לבנון יחד עם בני משפחותיהם. לאחר שברחו ממולדתם נאלצו להתמודד עם קשיים רבים – החל מלימוד שפה חדשה, תרבות ומנהגים, וכלה בקשיים כלכליים, פיצול בקהילה וניכור מהאוכלוסייה הכללית.
שיירות פליטי צד"ל בשער פטמה (צילום: משה מילנר, לע"מ)
רבע מאה אחרי נסיגת ישראל מרצועת הביטחון בני הדור השני של פליטי צד"ל עדיין נלחמים על מקומם בחברה הישראלית. "נולדתי בלבנון למשפחת צד"ל נוצרית מסורתית", מספרת אליז עיסא, שעלתה בגיל חמש עם הוריה, שניהם יוצאי צד"ל, ואחיה. "כילדה הגעתי למקום חדש, ללא משפחה מורחבת, דוברת שפה זרה ואפופת תחושת זרות". בין לילה ארזו בני משפחתה את הדברים ועזבו את מולדתם. בלילה הראשון בארץ ישנו על מזוודה שחורה לצד השער כי לא היה להם איפה להיות. לאחר מכן נקלטו בקיבוץ בחן ואז בשמרת, ומשם המשיכו לנהריה.
"בהתחלה היו קשיים – שפתיים, היה בית ספר ייעודי לילדי צד"ל בנהריה, למדנו שם, וכבר שם התקשיתי בלמידה. שנותיי הראשונות במערכת החינוך היו קשות – חוויתי קשיים לימודיים וחברתיים, ולמרות הרצון לא הצלחתי לעמוד בקצב ההתקדמות בחומר. בכיתה ד' אובחנתי כבעלת לקות למידה והפרעת קשב וריכוז ברמה גבוהה, ובכיתה ה' עברתי ללמוד בכיתת חינוך מיוחד".
אליז עיסא בנאום סיום התואר שלה (צילום: איציק בירן)
עם סיום השירות הלאומי-אזרחי שעשתה במטה אשר, החליטה להגשים את חלומה ולעשות תואר, לשם כך השלימה בגרויות ונרשמה לתואר במדעי החברה והרוח עם דגש על חינוך באוניברסיטה הפתוחה.
השבוע, רגע לפני 25 שנים להגירתם הכפויה, הצליחה אליז להגשים את החלום וסיימה את התואר. על הבמה בטקס הבוגרים הקדישה את התואר לאחיה הבכור, שהיה הראשון שעודד אותה ללמוד ומת לאחרונה ממחלה, ולהוריה, שתמכו בה לאורך הדרך, והוסיפה: " לכל מי שמתמודד עם קושי – ילד, הורה, סטודנט – אל תוותרו. כל אדם זקוק רק לאחד שיאמין בו, ומכאן השמיים הם הגבול. אין בושה בשונות. להיפך, היא זו שהופכת אותנו לייחודיים".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.