בית ההשקעות סיגמא-קלאריטי פרסם היום (ראשון) את סקירתו לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2025 ופרסום דו"ח בנק ישראל, שהציג לדבריו פערים גדולים.
עידן אזולאי, מנהל ההשקעות ראשי של סיגמא, אומר כי "ביום רביעי אושר תקציב המדינה ל 2025 ובאותו יום פורסם גם הדו"ח השנתי של בנק ישראל. מי שהאזין לנאום הסיכום של שר האוצר לאחר אישורו של התקציב ובמקביל קרא גם את הדו"ח של הבנק המרכזי יכול היה לקבל את הרושם ששני הדוברים אינם מדברים על אותה מדינה. בהצגת הצעת התקציב אמר שר האוצר ש"תקציב נעשה מתוך שליחות ואחריות גדולה. קידמנו מהלכים אחראיים ומאוזנים שיתמכו בצמיחה"".
אמיר ירון נגיד בנק ישראל בכנס הורוביץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנק ישראל חושב קצת אחרת אזולאי אומר כי "בפרק ג של הדו"ח אשר דן ב"מדיניות הפיסקלית לטווח הבינוני בראי יחס החוב לתוצר" קובע בנק ישראל שההתאמה אותה ביצעה הממשלה (מיסים וקיצוצים) אינה מספקת ובעתיד יידרשו התאמות נוספות על מנת לאפשר את החזרה לתוואי של ירידה ביחס חוב תוצר. הצרכים התקציביים השנתיים שנוצרו בעקבות המלחמה לצד העלייה בתשלומי הריבית השנתיים בשל העלייה בהיקף החוב נאמדים בכ 40 מיליארד ₪ כאשר כשלושה רבעים מתוכם מוקצים לטובת צורכי הביטחון והצפי הוא שבטווח הבינוני הם יאמירו להיקף של כ 50 מיליארד ₪. הבנק מציין שהממשלה ביצעה אמנם התאמה של כ 40 מיליארד ₪, אך רק כ 30 מתוכם הם צעדים קבועים, מה שייצור "חור" בהיקף של כ 20 מיליארד ₪ בטווח הקצר-בינוני (החל מ 2027). היינו, גרעון מבני".
המשמעות של הפער אזולאי מסביר: "יחס החוב תוצר לא יוכל לרדת על כל ההשלכות שיש לזה על דירוגה של ישראל וגם על מדיניות הריבית. בנק ישראל סבור שישנה בעייתיות עם העובדה שההוצאה האזרחית בישראל (ההשקעה של הממשלה "בנו") היא נמוכה בהשוואה לרוב מדינות ה OECD, מה שמקטין את המשאבים להשקעה במחוללי צמיחה. האיור שמוצג למטה כולל מספר פרמטרים אשר משווים בין ישראל לבין מדינות ה OECD במונחי סטיית תקן (פער מהממוצע). האיור מדבר בעד עצמו. שיעור ההוצאה האזרחית הוא הנמוך מבין החברות בארגון, שיעור העוני בין הגבוהים, היכולות האורייניות של המורים היא בין הנמוכות כמו גם ציוני התלמידים במתמטיקה והתפוקה נמצאת גם היא בתחתית הדירוג".
"הפריחה הכלכלית של ישראל בשני העשורים האחרונים היא בעיקר תוצאה של ניהול תקציבי אחראי (ברוב התקופה) וההתפתחויות הטכנולוגית בעולם שהזניקו את התעשייה המקומית. אלא שהסתמכות על מה שהיה מתוך תקווה שזה גם מה שיהיה עלולה להיתקל בקיר המציאות שבו יתברר שמחוללי הצמיחה של פעם כבר אינם יכולים להחזיק את המשק ולתמוך בצמיחה שלו וזו הסיבה שהתקציב הנוכחי הוא בעייתי. הוא אינו מתמודד עם הגרעון המבני שנוצר בשל הצרכים הביטחוניים שמרקיעים שחקים ועם האתגרים הדמוגרפיים שהשפעתם תורגש במידה גוברת בשנים הקרובות. זה לא פוליטיקה, זו הכלכלה. דו"ח בנק ישראל נוגע בבעיה באופן ישיר באומרו: "האוכלוסייה בישראל צעירה הרבה יותר מאשר ביתר המדינות המפותחות..ללא הכשרה מתאימה של הצעירים ולנוכח הצפי הדמוגרפי, הכלכלה עלולה להיפגע". עוד כותב בנק ישראל בהקשר הזה: "העלות המשקית הכרוכה באי גיוס של החרדים וגיוס חיילי מילואים במקומם גבוהה מאוד"". הוסיף אזולאי
עידן אזולאי, סיגמא קלריטי (צילום: אוראל כהן)
אומרים שכל משבר הוא גם הזדמנות וזו הבעיה הכי גדולה שטמונה בתקציב אזולאי: "במקום לנצל את הסיטואציה המשברית שאליה נקלעה המדינה, התקציב מנסה לתת מענה לבעיות המיידיות (באופן חלקי) ולצרכים הפוליטיים ומתעלם מהבעיות המבניות שעימם יתמודד המשק בעתיד. אמירתו של שר האוצר לפיה "כמה אנליסטים שיושבים בלונדון לא ינהלו את המשק הישראלי" היא התייחסות ילדותית. הפרסומים של חברות הדירוג מתבססים באופן כמעט מוחלט על נתונים כלכליים וגם אם הם טועים לא פעם, הם עדיין משמשים את המשקיעים בעולם בבואם לבחון השקעה. שורה תחתונה, האירועים של השבועיים האחרונים, בין שאלו כלכליים, צבאיים או פוליטיים העלו מחדש את רמת אי הוודאות כפי שזה בא לידי ביטוי בעליית התשואות ובעלייה בפרמיית הסיכון (CDS). ברור לגמרי שבסיטואציה הנוכחית ולאור מה שנכתב בדו"ח בנק ישראל, גם הריבית תישאר במקומה. לאור זאת, אנחנו ממשיכים להחזיק בעמדה דפנסיבית בתיקי האג"ח שלנו כשהמח"מ אינו עולה על כשלוש שנים, וקונצרני בדירוג של כ A ומעלה".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.