תקציב המדינה אושר וסמוטריץ' התגאה – בנק ישראל חשב אחרת

בית ההשקעות סיגמא-קלאריטי פרסם היום (ראשון) את סקירתו לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2025 ופרסום דו"ח בנק ישראל, שהציג לדבריו פערים גדולים. 

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות ראשי של סיגמא, אומר כי "ביום רביעי אושר תקציב המדינה ל 2025 ובאותו יום פורסם גם הדו"ח השנתי של בנק ישראל. מי שהאזין לנאום הסיכום של שר האוצר לאחר אישורו של התקציב ובמקביל קרא גם את הדו"ח של הבנק המרכזי יכול היה לקבל את הרושם ששני הדוברים אינם מדברים על אותה מדינה. בהצגת הצעת התקציב אמר שר האוצר ש"תקציב נעשה מתוך שליחות ואחריות גדולה. קידמנו מהלכים אחראיים ומאוזנים שיתמכו בצמיחה"".

בנק ישראל חושב קצת אחרת
אזולאי אומר כי "בפרק ג של הדו"ח אשר דן ב"מדיניות הפיסקלית לטווח הבינוני בראי יחס החוב לתוצר" קובע בנק ישראל שההתאמה אותה ביצעה הממשלה (מיסים וקיצוצים) אינה מספקת ובעתיד יידרשו התאמות נוספות על מנת לאפשר את החזרה לתוואי של ירידה ביחס חוב תוצר. הצרכים התקציביים השנתיים שנוצרו בעקבות המלחמה לצד העלייה בתשלומי הריבית השנתיים בשל העלייה בהיקף החוב נאמדים בכ 40 מיליארד ₪ כאשר כשלושה רבעים מתוכם מוקצים לטובת צורכי הביטחון והצפי הוא שבטווח הבינוני הם יאמירו להיקף של כ 50 מיליארד ₪. הבנק מציין שהממשלה ביצעה אמנם התאמה של כ 40 מיליארד ₪, אך רק כ 30 מתוכם הם צעדים קבועים, מה שייצור "חור" בהיקף של כ 20 מיליארד ₪ בטווח הקצר-בינוני (החל מ 2027). היינו, גרעון מבני".

המשמעות של הפער
אזולאי מסביר: "יחס החוב תוצר לא יוכל לרדת על כל ההשלכות שיש לזה על דירוגה של ישראל וגם על מדיניות הריבית. בנק ישראל סבור שישנה בעייתיות עם העובדה שההוצאה האזרחית בישראל (ההשקעה של הממשלה "בנו") היא נמוכה בהשוואה לרוב מדינות ה OECD, מה שמקטין את המשאבים להשקעה במחוללי צמיחה. האיור שמוצג למטה כולל מספר פרמטרים אשר משווים בין ישראל לבין מדינות ה OECD במונחי סטיית תקן (פער מהממוצע). האיור מדבר בעד עצמו. שיעור ההוצאה האזרחית הוא הנמוך מבין החברות בארגון, שיעור העוני בין הגבוהים, היכולות האורייניות של המורים היא בין הנמוכות כמו גם ציוני התלמידים במתמטיקה והתפוקה נמצאת גם היא בתחתית הדירוג".

"הפריחה הכלכלית של ישראל בשני העשורים האחרונים היא בעיקר תוצאה של ניהול תקציבי אחראי (ברוב התקופה) וההתפתחויות הטכנולוגית בעולם שהזניקו את התעשייה המקומית. אלא שהסתמכות על מה שהיה מתוך תקווה שזה גם מה שיהיה עלולה להיתקל בקיר המציאות שבו יתברר שמחוללי הצמיחה של פעם כבר אינם יכולים להחזיק את המשק ולתמוך בצמיחה שלו וזו הסיבה שהתקציב הנוכחי הוא בעייתי. הוא אינו מתמודד עם הגרעון המבני שנוצר בשל הצרכים הביטחוניים שמרקיעים שחקים ועם האתגרים הדמוגרפיים שהשפעתם תורגש במידה גוברת בשנים הקרובות. זה לא פוליטיקה, זו הכלכלה. דו"ח בנק ישראל נוגע בבעיה באופן ישיר באומרו: "האוכלוסייה בישראל צעירה הרבה יותר מאשר ביתר המדינות המפותחות..ללא הכשרה מתאימה של הצעירים ולנוכח הצפי הדמוגרפי, הכלכלה עלולה להיפגע". עוד כותב בנק ישראל בהקשר הזה: "העלות המשקית הכרוכה באי גיוס של החרדים וגיוס חיילי מילואים במקומם גבוהה מאוד"". הוסיף אזולאי

אומרים שכל משבר הוא גם הזדמנות וזו הבעיה הכי גדולה שטמונה בתקציב
אזולאי: "במקום לנצל את הסיטואציה המשברית שאליה נקלעה המדינה, התקציב מנסה לתת מענה לבעיות המיידיות (באופן חלקי) ולצרכים הפוליטיים ומתעלם מהבעיות המבניות שעימם יתמודד המשק בעתיד. אמירתו של שר האוצר לפיה "כמה אנליסטים שיושבים בלונדון לא ינהלו את המשק הישראלי" היא התייחסות ילדותית. הפרסומים של חברות הדירוג מתבססים באופן כמעט מוחלט על נתונים כלכליים וגם אם הם טועים לא פעם, הם עדיין משמשים את המשקיעים בעולם בבואם לבחון השקעה. שורה תחתונה, האירועים של השבועיים האחרונים, בין שאלו כלכליים, צבאיים או פוליטיים העלו מחדש את רמת אי הוודאות כפי שזה בא לידי ביטוי בעליית התשואות ובעלייה בפרמיית הסיכון (CDS). ברור לגמרי שבסיטואציה הנוכחית ולאור מה שנכתב בדו"ח בנק ישראל, גם הריבית תישאר במקומה. לאור זאת, אנחנו ממשיכים להחזיק בעמדה דפנסיבית בתיקי האג"ח שלנו כשהמח"מ אינו עולה על כשלוש שנים, וקונצרני בדירוג של כ A ומעלה".