המלחמה שמתנהלת זה 21 חודשים עדיין לא תמה. היו לה רגעי הפוגה ורגעי שיא: בהתחלה מול עזה, אחר כך מול חיזבאללה וסוריה בצפון – ואך לפני כמה שבועות מול איראן. אך גם ברגעים שבהם התנהלה על “אש קטנה" היא גבתה את מחירה – לא רק בנפש, גוף ורכוש, אלא גם בהוצאות כבדות.
מלחמה כזאת אמורה הייתה לרוקן לחלוטין את הקופה ולכלות את רזרבות המט"ח שבמרתפי בנק ישראל. בפועל זה לא קרה. לא רק שאלה לא פחתו דרמטית – תחזית הכנסות המדינה ממיסים הכתה את כל הפרשנים. יש לכך כמה סיבות, אבל אנחנו נתמקד באחת מהן: עלייתו של ההייטק בתור ענף היצוא המוביל במשק.
קל להסביר יצוא של סחורות, מתפוזים (למשל) ועד לטילים נגד טילים. קשה יותר להסביר יצוא של שירותי הייטק: איך מייצאים טכנולוגיה? מעבירים נוסחה סודית לידי משתמש בחו"ל? מטפלים באבטחה של מידע עבור לקוחות בחו"ל? לא נשחית זמן בלנסות ולהסביר איך זה עובד, ונסתפק בידיעה שזה עובד. עובדה.
מה שרע לאירופה רוב היצוא מישראל בשנים האחרונות הוא של שירותים ולא של סחורות. מדובר בנתון ייחודי ודרמטי, ולא תמיד רק בגלל הביקוש העולמי לטכנולוגיות מתוצרת ישראל. אם ניקח לדוגמה את תוכנית המכסים של טראמפ, שטלטלה את הכלכלה העולמית, הושעתה ושבה לככב בראש סדר היום הכלכלי־עולמי, נגלה שהשפעתה הרעה על ישראל (הגם שהיא קיימת) היא פחות חריגה. למה? כי אין מכסי מגן על שירותים. ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות שנסמכות על אבטחת סייבר מתוצרת ישראל ימשיכו לצרוך את השירות מבלי לשאת בעלות המכסים שהוטלו על שוק הסחורות או להשית חלק מהם על הספק, כך שייפגעו רווחיהם של הישראלים.
דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
זו הסיבה שכאשר נודדת שנתו של כורם בצרפת, שתלוי לחלוטין ביצוא יין לשוק האמריקאי, וכאשר תעשיין גרמני מסורתי מתפלל להסכם סחר סביר בין אירופה לארה"ב, ההייטקיסט הישראלי הולך למסעדה בתל אביב ומשלם בקלות חשבון של אלפי שקלים, לא כולל תשר נדיב.
מפתה לפתוח כאן דיון על השלכות המצב הזה על המשק הישראלי – מהטובות ביותר ועד לרעות – ויש גם כמה כאלה (למשל: מחירי נדל"ן באזורי ביקוש, שנקלעו לקיפאון ואף ירידה ועתה חוזרים להאמיר, שוק שכירות שמחיריו נוסקים – ובכלל השפעה על יוקר המחיה). אנחנו לא נתפתה, ואחרי שהזכרנו חלק מהן בראשי פרקים, נבקש מראשי המשק, ובעיקר משר האוצר – הראשון ליהנות מהגידול המפתיע בהכנסות המדינה ממיסים – לזכור רק שלוש מילים: לא לעולם חוסן.
געגועיי לבנט ההייטק הישראלי הוא תולדה של הראש היהודי הגלותי שממציא לנו פטנטים – זה שנאלץ להתחכם כדי לשרוד, עם הצבר ששונא לעמוד בתור ומבקש תמיד לקצר תהליכים (ע"ע “אני רק שאלה" בקופת החולים), שקלטו אליהם באהבה את גל העלייה הגדול מברית המועצות, שהביא ארצה לא רק אוכלוסייה משכילה, אלא גם כזאת שדוחפת את ילדיה להשכיל כדי להצליח. הוסיפו לכך את השירות הצבאי המאתגר ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, וקיבלתם לא רק שכל, השכלה ומוטיבציה – אלא גם מעבדת מו"פ נדירה.
בנייני הייטק (צילום: גיל יערי, פלאש 90)
במילים אחרות, ממשלה שפויה הייתה אמורה לשמור על האוצר הנדיר הזה ולעודד ציבורים נוספים להצטרף אליו, למשל את ילדי הפריפריה, ילדי החרדים, הערבים, ועוד מיעוטים שידם אינם משגת מורים פרטיים ומימון שיעורי העשרה על ידי הורים עשירים.
תקופה מסוימת היה נדמה שזה אכן המצב: הבה נחמיא לנתניהו על כך ששר החינוך שמינה בתבונה, נפתלי בנט, בעצמו מצליחן ומתעשר הייטק, דחף כבולדוזר את תוכנית לימודי המתמטיקה והמדעים במערכת החינוך, והביא לשיפור הישגיהם של תלמידי ישראל. ילדיי, למשל, ששנות לימודיהם חפפו (חלקית) את ימי בנט במשרד החינוך, ירשו ממני את הנטייה המצערת למקצועות שמכונים “הומניסטיים", אבל הוסללו דרך מערכת חינוך תומכת ללימודים מוגברים של מקצועות ריאליים. לא אעיד כאן על כישוריהם (בעיניי הם כמובן הכי מוצלחים בעולם – עוד תכונה יהודית קלאסית), אלא אציין שזה בדיוק מה שנדרש לחברות הייטק (בהכללה כמובן) – דור שמשלב לימודי מדעים מדויקים עם נטייה טבעית למדעי החברה והרוח.
בכייה לדורות ומה עושה הממשלה הנוכחית? מחריבה את המפעל המפואר הזה מתוך שיקולים קואליציוניים. המימון הבלתי פוסק (ואף מתגבר!) למי שמשתמטים – לא רק מעולו של שירות צבאי אלא גם מלימודי מקצועות ליבה – הוא לא רק פצע בנפש ובכיס של הציבור העובד והמשרת, אלא בעיקר בכייה לדורות. ממש כשם שכל שקל שתשקיע המדינה בחינוך (אמיתי, לא כזה שמעודד בינוניות בחסות ועדי העובדים של המורים) יחזור אליה בעתיד בצורת שטר של 20, הרי שכל שקל שמושקע היום בתלמידי החינוך החרדי עוד יהפוך בעוד 20 שנה לשטר של 100 שנצטרך להוציא כדי לתמוך במי שהוסללו אל מעגל העוני.
עם כל הכבוד לאמונה ולתפילות, הצמיחה במשק הישראלי אינה בחסדי שמיים, ההייטק אינו מתת אל, ותפילות, שתמיד טובות לבעלי אמונה, אינן מגדילות את הכנסות המדינה ממיסים. וכפועל יוצא מכל אלה, הממשלה שמשקיעה בהישרדותה מחבלת בהישרדותנו. מוזר, כי דווקא ממי שכה דואגים לעולם התורה הייתי מצפה להכיר טוב יותר את משנתו של שלמה המלך, החכם באדם, כפי שהיא מתבטאת בפסוק כ"ד בפרק כ"ז בספר משלי: “לא לעולם חוסן".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.