בעוד העולם עדיין מתרגל למציאות החדשה של סוריה ללא אסד, האירועים הדרמטיים בדרום המדינה חושפים תמונה מורכבת הרבה יותר מהנראה לעין. 37 הרוגים בעימותים בין דרוזים לבדואים באזור א-סוויידא, ומיד אחר כך, תקיפה ישראלית באש טנקים באזור הסמוך. האם מדובר בצירוף מקרים, או שמא בסימן לשיתוף פעולה חדש ובלתי צפוי בין ישראל לבין המשטר החדש של אחמד א-שרע (אל-ג’ולאני)
פרופסור אמציה ברעם, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, מדגיש בראיון למעריב כי התשובה מורכבת מהצפוי. “כל הארוע היום הוא לגבי אזרחי ישראל חידה. אין לי מידע עליו מעבר למה שהתקשורת מדווחת, וזה מלא סימני שאלה. אבל צריך להבין מה המצב באזור, ואפשר לנסות ולשער מה קרה".
אחמד א-שרע (צילום: REUTERS/Ammar Awad)
"כל האזור הזה, מדרום דמשק ועד הגבול הירדני, ובעיקר לאורך הגבול הירדני-סורי הוא אזור שהייתי מגדיר אותו ככאוס, חוסר סדר, תוהו ובוהו”, מסביר ברעם. "האזור הזה משתרע מ-אל-תנף, מובלעת קטנה בשליטה אמריקאית בסוריה על גבול ירדן ועיראק במזרח, ועד רמת הגולן שלנו", הוא מסביר.
הסיבה לכאוס הזה נעוצה בקריסת המבנה הביטחוני שהקים אסד באזור. “בזמן שלטונו של אסד, האזור הזה בחלקיו הקרובים יותר אלינו נשלט באופן צבאי על ידי יחידה סורית, אוגדה, דיוויזיה, שנקראה 'גייס 5' בפיקוד רוסי”, מסביר המומחה. “חיילים סורים וקצינים זוטרים סורים, אבל כל הקצינים הבכירים היו רוסים או דוברי רוסית, והפיקוד של הדיוויזיה היה רוסי”.
הרוסים, לפי ברעם, אפילו גייסו לשורותיהם לוחמי דאע”ש לשעבר: “היו שם יותר מ-5 אלפים לוחמים של דאעש, שהרוסים צירפו אותם, או חלק מהם, נתנו להם משכורת צנועה וצרפו אותם לכוח שלהם”. אבל “ברגע שהמשטר של אסד התמוטט והאוגדה הזאת התפרקה לגמרי, לא נשאר שם שום גורם צבאי, שלטוני, מייצב”. התוצאה? “כל האזור הזה הוא פשוט תוהו ובוהו. יש כאן מה שאת רק רוצה, בדואים, דרוזים, דאעש, שרידי מיליציות, חמולות כפריות חמושות, הכל”, אומר ברעם. “והאיזור הזה אל ג’ולאני איננו שולט בו”.
העימותים בין הדרוזים לבדואים אינם חדשים, “זה אזור מדברי, ומדברי-למחצה. שם החל המרד נגד אסד ב 2011 בגלל מים ודיכוי, ויש שם גם שבטים בדואים. הסכסוך הזה הוא על קרקעות, על שטחי מרעה, על מים”. בעבר, "כאשר היה שלטון מרכזי די מאורגן, אז היה מוסדר, ולא זכור לי שהיו קרבות בין הדרוזים והבדואים. אבל עכשיו, כיוון שדמשק לא שולטת במה שקורה בדרום, לדעתי, הכל פתוח”.
כאן נכנסת ישראל לתמונה. לפי ברעם, “יש לנו מחויבות לא פורמלית, לישראל, מחויבות לא במסגרת הסכם חתום, כמובן, אבל מחויבות מוסרית מסוימת לדרוזים של דרום סוריה”. המומחה מניח ש”חלק מהדרוזים ביקשו מאיתנו סיוע. לישראל לא נותרה ברירה, אלא לחפש דרך איך להפסיק את העימות, ואם אנו לא רוצים להכנס עם כוחות לעומק הדרום הסורי, ואנו ממש לא רוצים בכך, אפשר לנסות ולהפריד בין הכוחות באש”.
מדוע לא ג’ולאני עצמו? “ג’ולאני לא מסוגל, אין לו מספיק אמצעים לשלוח לשם”, מסביר ברעם. “ולכן אנחנו כנראה נגררנו. אולי לא הייתה ברירה אחרת. אם הדרוזים היו בנחיתות והייתה סכנה גדולה להרבה מאוד אנשים, וכבר נהרגו עשרות, אני מניח שישראל חיפשה דרך איך להפסיק את העימות”.
השימוש באש הטנקים, לפי המומחה, היה מדויק ומבוקר: “יש לאש-טנקים שני יתרונות לעומת חיל אוויר: ראשית, אש טנקים מאוד מדויקת, טנק שלנו יכול לירות בוודאי לשלושה קילומטר ולפגוע במטרה בגודל של חבית. ושנית, ומבחינת הניראות, אש-טנקים היא בצללית נמוכה יחסית, עם הרבה פחות הד איזורי ובינלאומי מאשר תקיפה של חיל האויר". המטרה, לדבריו, לא הייתה להרוג: “אני מניח שההוראה הייתה לא לפגוע באנשים, אלא להמחיש שאנחנו אלה שעושים את הסדר שם. זאת אומרת, הפרדת כוחות”.
אך ברעם מעלה אפשרות מרתקת, שמא כבר קיים תיאום מסוים בין ישראל לג’ולאני בנושא זה. “יכול להיות שאפילו ג’ולאני עצמו, דרך התיאום הצבאי, שמתחיל לאט-לאט להתרקם בינינו ובינו, מעביר אלינו הודעה כשהוא פונה אלינו ואומר, 'תראו חברים, אני לא מסוגל לשלוח כוחות לשם, אין לי. האם אתם יכולים בבקשה לירות כמה פגזים פה ושם, פשוט להראות לבדואים שכדאי שיתרחקו קצת מזרחה'”.
במילים אחרות: “בבקשה, תעשו בשבילי את התפקיד של המשטרה. לי אין משטרה כרגע שאני יכול לשלוח לשם”. האם זה קרה? “אני לא יודע”, מודה ברעם. “אבל בעתיד, אם נגיע להבנות ביטחוניות עם סוריה, זאת יכולה להיות דרך פעולה בתיאום”. מבחינתנו הסיבה פשוטה: “יציבות בדרום הפרוע הסורי היא גם טובה לנו. אולי עוד לא הגענו לזה, אבל זאת אפשרות שניתן להגיע אליה”.
עבור הדרוזים הסורים, המציאות קשה: “לדרוזים בסוריה יש רק שתי כתובות, זאת העובדה העצובה. או ישראל, וישראל תיזהר לא להגזים, אבל צריכה למנוע אסונות, או ג’ולאני”. הקהילה הבינלאומית, שאליה פנו כמה מנהיגים דרוזיים היום, לדברי ברעם "לא תעשה דבר, מלבד לפנות לג'ולאני, כך ששוב הדרוזים תלויים בו – או בנו. רובם מעדיפים את עזרת דמשק, שכן הם רואים עצמם סורים, אבל אם דמשק לא יכולה לעזור – מי נשאר?".
דרוזים בסוריה (צילום: רויטרס)
כך, בין שורות הדם בדרום סוריה, מתגבשת מציאות חדשה ומורכבת, שבה ישראל עלולה להפוך ל”משטרה” של אזורים שהמשטר החדש בדמשק לא מצליח לשלוט בהם. האם זהו צירוף מקרים או תחילתו של סדר אזורי חדש? התשובה תתבהר כנראה בשבועות הקרובים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".