בעיצומם של מאמצי התיווך להסכם להחזרת החטופים ולסיום המלחמה בעזה, שוחח מעריב עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים. בשיחה עמו הוא מנתח את מסיבת העיתונאים שנערכה בבית הלבן, את גישתו של הנשיא טראמפ לזירה האיראנית והאזורית, ואת האתגרים האסטרטגיים של ישראל בשעה זו.
לדבריו של הר-צבי, "מסיבת העיתונאים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ במהלך ארוחת הערב בבית הלבן סיפקה כותרות רבות והתמקדה בהצגת התפיסות של השניים לגבי המשך התהליכים האזוריים, אם כי ללא בשורה חדשה פורצת דרך, בייחוד בכל הקשור לגיבוש מתווה להחזרת החטופים".
הר-צבי מתייחס לכך שטראמפ שב והביע את רצונו להגיע להסכם חדש עם איראן ואף חשף שיחד עם מדינות נוספות, גם נתניהו ביקש להסיר סנקציות מסוריה. "הנשיא טראמפ שב והציג את תקוותו לקדם הסכם גרעין חדש עם איראן והסכמים אזוריים רחבים ואף הודיע על חידוש המו"מ עימה בימים הקרובים. זאת, בהתאם לתפיסתו ולשאיפתו עליה חזר פעם נוספת לסיים מלחמות. במסגרת זו טראמפ אף חשף כי נתניהו היה בין אלו שביקשו, לצד מדינות נוספות באזור, להסיר את הסנקציות מסוריה, ובכך למעשה רמז על תקוותו לקדם הסדר בין ירושלים לדמשק".
אל ג'ולאני (צילום: רויטרס)
באשר לעסקה המתגבשת להחזרת החטופים מעזה, אומר הר-צבי כי "ניכר כי עדיין קיימים פערים לא פשוטים, נוכח דרישות חמאס באשר לעומק נסיגת צה"ל וחלוקת הסיוע ההומניטארי. האפשרות כי השליח המיוחד וויטקוף יצטרף למו"מ המתנהל בימים אלו בדוחה מצביעה כי הוא מאמין כי המו"מ נמצא ביישורת הסופית ונדרשת המעורבות האישית שלו כדי לגשר על הפערים ולסגור עסקה, כפי שהוא עצמו אמר כי יש הזדמנות לסגור עסקה והוא מקווה שזה יקרה בקרוב".
בעניין האפשרות לפגישה נוספת בין טראמפ לנתניהו, הבהיר הר-צבי כי "חרף השמועות לעת עתה לא נקבעה פגישה נוספת בין טראמפ לנתניהו. נראה כי תנאי לפגישה כזו הוא השגת הסכם בדוחה, שיאפשר לשניים להציג זאת בפומבי".
לדבריו, טראמפ עשוי להגביר את מעורבותו הישירה: "סביר כי טראמפ יפעיל בימים הקרובים מכבש לחצים על המתווכות ועל נתניהו כדי לקדם עסקה. זאת, בשל ההבנה שלו כי כל עוד המלחמה בעזה תימשך, לא ניתן יהיה לקדם את חזונו להסדרים אזוריים. למעשה במידה רבה עזה היא כיום המפתח ליכולת של טראמפ לקדם את חזונו הגדול לעתיד המזרח התיכון".
בהתייחסות למתווה המשא ומתן, הדגיש הר-צבי כי החזרת כלל החטופים בעסקה אחת צריכה להיות מטרה לאומית עליונה: "מטרת העל של רה"מ נתניהו חייבת להיות גיבוש עסקה אחת להחזרת כל 50 החטופים והחטופה וסיום המלחמה, שגובה מחירים יקרים מאוד כפי שקרה אתמול בנפילתם של חמישה לוחמים נוספים. המשמעות של מתווה להחזרת החטופים בשלבים הינה ביצוע סלקציות אכזריות בין החטופים החיים והחללים, וסכנה כי לא ניתן יהיה להחזיר את כולם בהמשך. יתרה מכך, עסקה בשלבים אף עלולה להוביל להקשחה נוספת של דרישות חמאס בהמשך הדרך, שתקשה כאמור על גיבוש הסכם סופי. מדובר בצו השעה ובחובה הומניטרית, מוסרית ולאומית להחזיר את כולם הביתה בעסקה אחת כוללת".
משפחות החטופים. דורשות להעמיד את יקיריהן בראש סדר העדיפויות (צילום: אבשלום ששוני)
לצד זאת, הוא מזהיר מהשאננות כלפי איראן וממליץ על תיאום הדוק עם וושינגטון: "ראש הממשלה צריך לשמר ואף להעמיק את התיאום האסטרטגי והביטחוני עם הנשיא טראמפ כדי להבטיח שאיראן לא תוכל לפעול לשיקום מגוון יכולותיה, בייחוד בתחום הגרעין, בשל החשש כי היא תנסה למשוך זמן ולהונות כפי שעשתה במשך שנים רבות. זאת, מתוך הבנה כי בעיני המשטר השגת יכולת גרעין צבאי הינה תעודת הביטוח ככל הנראה היחידה מפני תקיפות נוספות ומהלכים להחלשתו".
בהתבוננות רחבה יותר, מדגיש הר-צבי כי כל ההתפתחויות האזוריות שלובות זו בזו: "יש להבין כי במציאות הנוכחית כל הסוגיות השונות, מהחזרת החטופים וסיום המלחמה, דרך ההתמודדות עם איראן ועד הנורמליזציה עם מדינות ערב, קשורות אחת לשנייה, ולמעשה לכל התפתחות בזירה אחת יש השפעות ישירות על האחרות, ולכן לא ניתן לנתק בין הזירות, ויש לבחון את האסטרטגיה הנדרשת למדינת ישראל בראייה כוללת".
הר-צבי מסכם באמירה חדה וברורה: "בעקבות ההצלחות הצבאיות המרשימות, ניצבת בפני ישראל הזדמנות חסרת תקדים להוביל מהלכים היסטוריים משני מציאות במזרח התיכון, כאשר ראשית הצירים חייבת להיות החזרת כל 50 החטופים וסיום המלחמה בעזה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.