פוליטיקה
פגישת דונלד טראמפ-בנימין נתניהו: מיכאל (מייק) הרצוג עם כל שפוספס
"הביקור של נתניהו השבוע, נקבע בבהילות רבה, ועסק בארבעה נושאים מרכזיים. היום מובן כי הסיבה בגינה התבקש ורצה ראש הממשלה להגיע במהירות לוושינגטון, היה הנושא האיראני", סיפר מי שהיה עד לינואר האחרון שגריר ישראל לארה"ב – מיכאל (מייק) הרצוג.
הרצוג, תת-אלוף (במיל') וחוקר בתחום יחסי ישראל והמזרח התיכון, שכיהן כשגריר ישראל בארה"ב עד לאחרונה, חושף בראיון בלעדי למעריב את שלדעתו התרחש מאחורי הקלעים בביקורו של נתניהו בבית הלבן השבוע. העיתוי הבהול של הפגישה בנושא האיראני נבע מכך שהממשל האמריקאי החליט "להתחיל מיידית במשא ומתן עם איראןוביקש לעדכן את ישראל בעניין, במטרה שגם הישראלים יהיו בתמונה ועל אותו דף", אומר הרצוג.
הסוגיות החשובות לישראל בשיחות ארה"ב עם איראן
לדברי הרצוג, "ישראל מעולם לא טענה נגד עצם העיסוק הדיפלומטי סביב הגרעין האיראני", אלא שלאור תוצאות עבר וניסיונות כושלים מהם נכוותה, ישראל ניגשת ל"משא ומתן בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין, באי נוחותובזהירות רבה". פרוייקט הגרעין האיראני הגיע לממדים כה מתקדמים שקשה לראות כיצד ניתן להסיגו משמעותית לאחור באמצעות מו"מ והסכם דיפלומטי. מאידך יש חלון הזדמנות ייחודי אך מתוחם בזמן לטפל צבאית בגרעין האיראני. הרצוג מסביר כי על רקע זה החשש הישראלי הוא מפני שני תרחישים אפשריים: "או שהאיראנים יגררו את המשא ומתן ללא סוף במגמה להרוויח זמן, או שהדינמיקה של המשא ומתן תגרום לארה"ב לוויתורים לטובת איראן, כשמתוך רצון עז להגיע להסכם עלולים להגיע להסכם לא טוב".
כנגד זאת, ראש הממשלה, בנימין נתניהו הציג רף גבוה מאוד להסכם – המודל הלובי. במילים אחרות – פירוק והריסת כל התשתיות הגרעיניות. לדברי הרצוג "אין סיכוי שאיראן תסכים לדבר שכזה, כפי שהיא כבר הודיעה השבוע". עולה אם כן השאלה האם ארה"ב תתעקש על מודל זה, ואם כך – מה תעשה אם הוא יידחה על ידי איראן.
הרצוג סבור שחיוני לישראל לנסות ולסכם מראש עם הממשל האמריקני את הסוגיות הקריטיות הבאות: מה תחולת המו"מ – האם רק תשתית הגרעין האיראנית או גם מערך הטילים (שהוא פלטפורמת השיגור לנשק הגרעיני) וסוגיות נוספות? מה הדרישות שתציב ארה"ב בפני איראן ומה יהיו ה"קוים האדומים" שלה? מהו לוח הזמנים למו"מ בידיעה שאיראן עלולה לנסות להרוויח זמן קריטי? ולבסוף: "מה קורה אם איראן מסרבת להסכם על פי תנאי ארה"ב? האם ארה"ב תתמוך באופציה צבאית, ואם כן – בהובלת ישראל, ארה"ב או במשותף?".
יש שסברו כי נתניהו לא ידע אודות הסיכום להתחיל מיידית את השיחות האמריקניות-איראניות, כנרמז מהבעות פניו במסיבת העיתונאים המשותפת שערכו השניים השבוע. מנגד, לפי הרצוג המכיר את דרכה של הדיפלומטיה, "הדיון האמיתי קורה מאחורי הקלעים. ראינו מידה של הפתעה על פניו של ראש הממשלה, אך לדעתי זו לא הייתה מעצם המו"מ בין ארה"ב לאיראן, אלא כנראה מהעיתוי המיידי של המו"מ, ומהחלטתו של הנשיא טראמפ להציג את הדברים קבל עם ועדה, במסיבת העיתונאים".
התנהגותו של טראמפ ביחס לשיחות סביב הגרעין, מפתיעה בהיבט חריג נוסף – הזמן הקצר שהוא מקצה להן. כידוע, טראמפ מבקש לסיים את ניהול שיחות המשא ומתן בלא יותר מחודשיים. בעיני הרצוג, "המסר העולה מכך הוא שארה"ב אינה מתכוונת לאפשר לאיראן לגרור אותה למו"מ עקר אינסופי. יחד עם זאת, תקופה של חודשיים להגיע להסכם מסוג זה היא פרק זמן קצר ביותר והניסיון מלמד שזה עשוי להימשך הרבה מעבר לכך".
ההגעה להסכם תוך חודשיים היא כנראה תסריט לא ריאלי, אך בכל מקרה מצבה המתקדם של תוכנית הגרעין האיראני מחייב הכרעה בחודשים הקרובים. הרצוג, שישב בחדרי החדרים הדיפלומטיים ובחדרי מלחמה וחקר את הנושא משך שנים, מזהיר כי "סטטוס הגרעין האיראני מסוכן מאוד. ה- Breakout time (פרק הזמן לייצור חומר בקיע ברמה צבאית לפצצה גרעינית אחת-ג'.ט.) של איראן הוא פחות משבוע". הרצוג גם מדגיש כי יש ברשות איראן "כמויות כאלה של אורניום מועשר שאם הם יחליטו היום לרוץ לנשק, זה יספיק ל-17 כלי נשק גרעיניים, וזה המון".
אם כן, עקב הצירוף של הנקודה המסוכנת אליה הגיעה תכנית הגרעין האיראנית מחד, וחלון ההזדמנות לפעולה בגין החלשות איראן והציר האיראני מאידך, ברור שנדרש לפעול מהר. בעיני הרצוג: "חלון ההזדמנויות לטיפול בבעיה האיראנית מוגבל בזמן". ראשית, עם הזמן איראן תתאושש מהמכות שספגה, תשקם יכולותיה ההגנתיות ותחסן עוד יותר את המרכיבים החיוניים של תכנית הגרעין שלה. בנוסף, הרצוג מזכיר שבעוד כמה חודשים, באוקטובר הקרוב, "יפקע פרק הזמן שנקבע בהסכם מ-2015 להחזרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן (snapback)". פירושו של דבר, בלשונו של הרצוג, הוא שבפנינו "כמה חודשים קריטיים לקבלת החלטות בנושא האיראני".
טיעוניו של הרצוג עולים בקנה אחד עם איומיו החריפים של טראמפ במסיבת העיתונאים השבוע: "אם השיחות לא יהיו מוצלחות עם איראן, אני חושב שאיראן תהיה בסכנה גדולה. זה לא כל-כך מסובך ואני רוצה לומר את זה – אבל אסור שיהיה להם נשק גרעיני. זה כל העניין. אם השיחות לא יצלחו, זה יום רע מאוד לאיראן".
מאחורי הקלעים של "מלחמת המכסים"
נושא שני בו דנו ראש ממשלת ישראל ונשיא אמריקה בפגישתם השבוע, היה, איך לא, מדיניות המכסים. בינתיים טראמפ הקפיא (ד') למשך שלושה חודשים את כל המכסים הגבוהים מקו הבסיס של 10%. בפגישה עצמה ראש הממשלה לא קיבל הבטחה שארה"ב תוריד את שיעור המכס (17%) שהוטל על ישראל. יחד עם זה הרצוג מציין כי "מה שקרה בביקור ראש הממשלה הוא שהחל תהליך של הידברות בין הממשלה שלנו לזו האמריקאית על הורדת שיעור המכס". הרצוג מוסיף כי "העובדה שטראמפ הקפיא עכשיו את כלל המכסים נותנת לנו מרחב לנהל את הדיון הזה בצורה יותר מסודרת ומחושבת".
השגריר אומר כי הכתובת בנושא המכסים היתה על הקיר. "עניין המכסים לא הגיע בהפתעה" מסביר הרצוג, "זה היה חלק מהקמפיין של טראמפ וכבר לפני חודשים עמדנו על כך בשגרירות, התרענו בפני גורמי הממשל בישראל והמלצנו להערך לעניין". האם בישראל פעלו בהתאם?
מעבר להיבט הכלכלי, במישור הדיפלומטי הרצוג סבור כי בואו של ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן לדבר עם הנשיא טראמפ בעניין המכסים, שירת את שני הצדדים. בעיניו, "לראש הממשלה היה חשוב להראות שהוא המנהיג הראשון שמגיע לבית הלבן כדי לדבר בעניין המכסים", בעוד טראמפ נהנה מכך שמנהיגים עולים אליו לרגל לחלות פניו בעניין זה, וכי הראשון לקיים עימו משא ומתן פרונטלי בנושא היה "מנהיג ממדינה הקרובה לארה"ב וידידותית, כמו ישראל".
"לא ייתן למלחמה להימשך לנצח"
נושא שלישי שעלה במסיבת העיתונאים השבוע, ובוודאי גם בחדרי החדרים היה כמובן – עזה. הרצוג אומר כי בנושא זה " יש מאמץ ישראלי ואמריקאי להגיע לעסקת ביניים, משהו שיהיה בין שלב א' שהיה, לשלב ב' שמשמעותו הפסקת המלחמה (וממנו מתחמקת ישראל), ויאפשר לפחות עוד פעימה של שחרור חטופים". כידוע, כיום מרחפות שלושה הצעות לעסקת חטופים: ההצעה המצרית, ההצעה של חמאס וההצעה של ויטקוף. עסקת ביניים כזו, אם תתממש, תדחה את ההכרעה בדבר סדר הקדימות בין שחרור כל החטופים לבין מיטוט חמאס בעזה. הרצוג עצמו סבור, ופרסם על כך מאמר לפני כחודשיים, כי נכון ששחרור החטופים יקבל קדימות.
הרצוג מתרשם כי "טראמפ רוצה לקדם עסקה. נכון לעכשיו הוא עדיין נותן לישראל די חבל וחופש פעולה לנווט את זה, אך הוא כבר מדבר על רצונו לראות את סיום המלחמה". הרצוג לא יופתע אם בשלב כלשהו לא רחוק טראמפ יתחיל ללחוץ על נתניהו ללכת לעסקת חטופים מלאה ולסיים את המלחמה. בלשונו של השגריר "אני לא בטוח שטראמפ יתן למלחמה בעזה להמשך בלי סוף – גם בגלל החטופים, גם בגלל שהוא חותר לסיים מלחמות וגם בגלל שיש לו דברים נוספים על האג'נדה".
הרצוג גם מתייחס לנושא רביעי – תורכיה בסוריה – שעלה במסיבת העיתונאים של נתניהו וטראמפ, ועלה גם הוא בשיחות הסגורות: "הכניסה של תורכיה לסוריה מטרידה מאוד את מקבלי ההחלטות בישראל, ובצדק. לתורכיה, שהפכה שחקן יותר ויותר עויין לישראל, יש שאיפות צבאיות בסוריה, וזה עלול להוביל לחיכוך בין ישראל לתורכיה בזירה זו". נוכחות צבאית תורכית בשטח סוריה, "עלולה לאיים על חופש הפעולה הישראלי באזור" אומר הרצוג, ומוסיף כי "לכך יכולות בין השאר להיות השלכות על אופציות הפעולה בהקשר האיראני". הצהרת טראמפ על כך שהוא מוכן לרתום את יחסיו המעולים עם ארדואן לתיווך בין ישראל לתורכיה לא מרגיעה את הרצוג והוא מברך על ההדברות הישראלית-תורכית הישירה שהחלה בנושא.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
