איראן ביצעה ניסוי במערכת טילי ההגנה האווירית הרוסית S-400, כך דווח היום (רביעי) אתר "Army Recognition". לפי הדיווח חיילים איראנים בחנו ב-26 ביולי לראשונה את מערכת טילי ההגנה האווירית הרוסית S-400 Triumph באזור איספהאן שבאיראן.
הניסויים ככל הנראה כללו סוללת מערכות טילי הגנה אווירית S-400, עמדת בקרה קרבית (CCP), מערכת מכ"ם (RS), משגרים וכלי רכב להובלה וטעינה.
כמו כן דווח כי מערכת ההגנה האווירית הייתה מצוידת בטילים מונחים נגד מטוסים מדגם 48N6E3, המסוגלים ליירט מגוון רחב של איומים אוויריים.
מקורות באיספהאן מדווחים על עלייה בפליטות מכ"ם, דבר המצביע בעקיפין על תרגילים צבאיים (בהם מערכות מכ"ם משמשות לגילוי, מעקב וסיווג מטרות, וכן לסימולציה של לחימה).
אנליסטים צבאיים באזור מכנים זאת "הניסוי הראשון של מערכת ההגנה האווירית S-400". משרד ההגנה האיראני לא פרסם תיעוד של הניסוי או העביר אישור רשמי כי הוא אכן התרחש.
עדיין לא ברור האם הדבר מצביע על כך שאיראן ביקשה רשמית לרכוש את המערכת, או שמא כוחות החלל הרוסים פרסו אותה בשטח איראן כצעד קידום מכירות להצגת יכולותיהם המבצעיות.
מערכות נ"מ S-400 (צילום: רויטרס)
בשנת 2016 רוסיה סיפקה לאיראן מערכות הגנה אווירית S-300 לאחר שטהרן שילמה למוסקבה כמיליארד דולר עבור אספקת המערכות.
בתחילת החודש חשף סייד חוסיין מוסביאן, שגריר איראן בגרמניה לשעבר וראש משלחת המשא ומתן לגרעין האיראני לשעבר, את הקשיים בין חברתה הטובה ביותר של איראן, רוסיה, במהלך המלחמה של ישראל עם המדינה.
"רוסיה לא סיפקה לאיראן מטוסי קרב מדגם Su-35 או את מערכת ההגנה S-400 למרות שאיראן הייתה תחת איום במשך עשרות שנים מצד מעצמות גרעיניות כמו ארה"ב וישראל – ובסופו של דבר הותקפה על ידן", אמר מסביאן. "עם זאת, רוסיה הציעה להודו – בעלת ברית של ארה"ב – 117 מטוסי Su-35M וייצור משותף של Su-57 עם העברת טכנולוגיה מלאה".
מטוס קרב Su-35 הרוסי (צילום: REUTERS/Maxim Shemetov)
"זו אינה ביקורת על מוסקבה", הסתייג והבהיר: "היא פועלת לטובת האינטרס האסטרטגי שלה. אם טורקיה (חברה בנאט"ו) או סעודיה (בעלת ברית של ארה"ב) יבקשו מטוסי Su-35, Su-57 או S-400, רוסיה כנראה תסכים". לסיכום אמר כי "אולי מציאות זו עוזרת לטהרן להבין טוב יותר את היחסים הבינלאומיים ואת טבעם האמיתי של האינטרסים הלאומיים".
ביום שני שוחח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כך נמסר מהקרמלין, וגם לשכת ראש הממשלה פרסמה על כך הודעה. בפעם האחרונה פוטין ונתניהו שוחחו בחודש יוני. השניים דנו במצב במזרח התיכון, ופוטין אמר במהלך השיחה כי יש צורך לתמוך באחדות, בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של סוריה.
במהלך השיחה נשיא רוסיה ציין כי חיזוק של סוריה אפשרי "באמצעות שמירה על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של כל הקבוצות האתנו-דתיות הקיימות בסוריה", כך נמסר מהקרמלין. נתניהו ופוטין דנו גם בסכסוך בין איראן לישראל, פוטין הזכיר כי רוסיה מוכנה "לתמוך בכל דרך אפשרית במציאת פתרונות דיפלומטיים סביב תוכנית הגרעין האיראנית".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.