ראש הממשלה בנימין נתניהוכינס אתמול (ראשון) מסיבת עיתונאים ובה הציג את תוכניתו להמשך התמרון ברצועת עזה. רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, לשעבר הרמטכ"ל ושר הביטחון, שוחח על כך עם אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm.
"אני מבין שיש לנו ממשלה, בעיקר ראש ממשלה, שמנסה להרוויח זמן בשלטון ומוביל אותנו כבר 22 חודשים למלחמה הארוכה ביותר בתולדותינו, יותר ארוכה ממלחמת העצמאות, שהיא מלחמת שולל פוליטית. כבר לפני למעלה משנה צה"ל פירק את חמאס. נכון, לא הרג עד החמאסניק האחרון, כמו שארה"ב הגדולה לא הרגה את איש הטליבאן האחרון, את הדאעשי האחרון, או כמו שאנחנו ב'חומת מגן', מבצע שלכל הדעות הוא מוצלח", טען יעלון.
בנימין נתניהו בהצהרה (צילום: צילום מסך)
"כל מה שנתניהו שוקל זה איך הוא מחזיק את הקואליציה עוד יום, עוד שבוע. כשמדברים כרגע על עסקת שחרור חטופים, אפשר היה לשחרר אותם מזמן, לכל המאוחר בינואר 2024", אמר והוסיף: "אני יכול להזכיר עכשיו את כל פרטי הטרפודים הישראליים".
"חמאס חטף את החטופים כדי לשחרר אסירים, זה היה ברור. אני שהתנגדתי לעסקת שליט אמרתי מייד – 'אין ברירה, 251 חטופים לא משחררים בפעולה מבצעית, לכן אין ברירה, צריך ללכת לעסקה כמה שיותר מהר כדי שלא נגיע למצב שהרגנו 41 חטופים'. נהרגו 41 חטופים, רובם מאש כוחותינו, מיעוטם נרצחו, חלקם מתו, אבל רובם מאש כוחותינו, כתוצאה מזה שלא שחררנו אותם מייד", טען.
הוא המשיך והסביר: "כשהתחיל שחרור הנשים והילדים בנובמבר 23, מייד אחרי הטבח הנורא, גם זה היה באיחור. אנחנו עיכבנו את השחרור, אבל ברגע שהתחיל השחרור, חמאס היה מוכן להתחיל לשחרר את המבוגרים, החולים והפצועים, שחלקם כבר לא איתנו כתוצאה מזה שלא שחררנו אותם. אנחנו טרפדנו. היה לא מזמן מתווה כשהתחיל שלב א' והיינו צריכים להתחיל את שלב ב', מי טרפד את זה?".
הרצי הלוי, אייל זמיר (צילום: אבי אשכנזי)
לדבריו, "הפעולה של הצבא אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר בכל החזיתות היא פעולה מאוד מוצלחת. צה"ל הוא צבא חזק. אני בהחלט חושב שזו הייתה ההזדמנות, אחרי שצה"ל לפני למעלה משנה, נגיד ינואר 2024, אפריל 2024 לכל המאוחר, פירק את המסגרות הללו, גם הייתה הצעה. אני מזכיר שביידן הגיע לקבינט ב־18 באוקטובר ואמר 'חמאס לא ישלוט ברצועת עזה', אבל מי ישלוט? הוא שם הצעה, והיא עומדת עד עכשיו על הפרק, רק שממשלת ישראל מפחדת לקבל אותה, וההצעה אומרת שיש שם שלטון של ממשלת טכנוקרטים פלסטינית".
"אז יש הצעה מצרית והסעודים מוכנים, ואנחנו לא, למה? כי סמוטריץ' ובן גביר רוצים ממשל צבאי, מנהל אזרחי. עכשיו, לנתניהו לא היה האומץ לקבל החלטה לכאן או לכאן. תחליט, אתה רוצה לכבוש את כל רצועת עזה? תחליט, אבל מצד שני אתה לא מקבל את זה שיחליפו את חמאס, אתה משאיר את העומס על הצבא מכל הבחינות, גם מבחינת זה שאין דרג מדיני אסטרטגי שיקבל החלטה מה מצב הסיום, מה היום שאחרי, דבר בסיסי. הממשלה לא מוכנה לקבל את זה, אז כל הצבא אשם. פעם זה הרצי הלוי אשם, עכשיו זה אייל זמיר אשם", אמר.
האם הרמטכ"ל צריך להמשיך ולעשות מה שהדרג מטיל עליו או שהוא יכול להגיד "אני לא מסוגל לעמוד בזה?"
"אני לא מקנא באייל זמיר, כמו שלא קינאתי בהרצי, ואני מקווה שהצבא לא יהפוך כמו המשטרה לצייתנית. הרי מה דורשים הדרג המדיני? שיצייתו. סליחה, יש תפקיד לדרג הצבאי להביא בפני הדרג המדיני את עמדתו המקצועית, ואז שהדרג המדיני יקבל. אני חושב שבסופו של דבר אסור שאייל זמיר יתפטר, כי ברור לי שינסו למנות מישהו שיהפוך את הצבא לצייתני כמו המשטרה, כמו שמנסים להשתלט כרגע על השב"כ עם מינוי שמישהו קרא למתמנה, המועמד – 'משיחיסטי מדי', ולכן בשום פנים ואופן שלא יתפטר. הוא חייב לעמוד על עמדתו המקצועית, להשמיע אותה בכל הפורומים ולהמשיך בתפקידו".
גורמי ביטחון אמרו כי מדובר בביקור עבודה. אולם האירועים האחרונים בצרפת עמדו במרכז הביקור של ראש השב"כ. הפגישות של זיני בפריז נערכו עם שורה של בכירים בביטחון הפנים של צרפת, ובהם בכירים ב-DGSI הצרפתי, העוסק בביטחון פנים ומהווה מקבילה לשב"כ, וגם ב-DGSE, "לה בורו", המקבילה הצרפתית למוסד.
מהומות בפריז, צרפת| צילום: רויטרס
למערכת הביטחון בישראל, ובה גם השב"כ, יש ניסיון רב בסיכול טרור ובאיסוף מודיעין בתוך אוכלוסייה אזרחית. לישראל יש ידע רב על תאי טרור אסלאמיים ברחבי העולם. בעבר ובהווה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון של ישראל לבין מדינות רבות באירופה. "שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון מתקיים חרף משבר מדיני. ארגוני ביטחון יודעים לעבוד ביניהם ולשתף פעולה", אמר גורם ביטחוני.
בשב"כ סירבו כאמור להתייחס לדברים וציינו כי הם אינם מתייחסים ללוחות הזמנים של ראש השב"כ.
מבוכה ביחידת העילית: חייל המשרת בתפקיד מפקדה נעצר בחשד שגנב שלושה רובי M16 מבסיס השייטת בעתלית. הנשקים טרם אותרו, ומצ"ח ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל