ראש הממשלה בנימין נתניהוכינס אתמול (ראשון) מסיבת עיתונאים ובה הציג את תוכניתו להמשך התמרון ברצועת עזה. רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, לשעבר הרמטכ"ל ושר הביטחון, שוחח על כך עם אודי סגל וענת דוידוב ב־103fm.
"אני מבין שיש לנו ממשלה, בעיקר ראש ממשלה, שמנסה להרוויח זמן בשלטון ומוביל אותנו כבר 22 חודשים למלחמה הארוכה ביותר בתולדותינו, יותר ארוכה ממלחמת העצמאות, שהיא מלחמת שולל פוליטית. כבר לפני למעלה משנה צה"ל פירק את חמאס. נכון, לא הרג עד החמאסניק האחרון, כמו שארה"ב הגדולה לא הרגה את איש הטליבאן האחרון, את הדאעשי האחרון, או כמו שאנחנו ב'חומת מגן', מבצע שלכל הדעות הוא מוצלח", טען יעלון.
בנימין נתניהו בהצהרה (צילום: צילום מסך)
"כל מה שנתניהו שוקל זה איך הוא מחזיק את הקואליציה עוד יום, עוד שבוע. כשמדברים כרגע על עסקת שחרור חטופים, אפשר היה לשחרר אותם מזמן, לכל המאוחר בינואר 2024", אמר והוסיף: "אני יכול להזכיר עכשיו את כל פרטי הטרפודים הישראליים".
"חמאס חטף את החטופים כדי לשחרר אסירים, זה היה ברור. אני שהתנגדתי לעסקת שליט אמרתי מייד – 'אין ברירה, 251 חטופים לא משחררים בפעולה מבצעית, לכן אין ברירה, צריך ללכת לעסקה כמה שיותר מהר כדי שלא נגיע למצב שהרגנו 41 חטופים'. נהרגו 41 חטופים, רובם מאש כוחותינו, מיעוטם נרצחו, חלקם מתו, אבל רובם מאש כוחותינו, כתוצאה מזה שלא שחררנו אותם מייד", טען.
הוא המשיך והסביר: "כשהתחיל שחרור הנשים והילדים בנובמבר 23, מייד אחרי הטבח הנורא, גם זה היה באיחור. אנחנו עיכבנו את השחרור, אבל ברגע שהתחיל השחרור, חמאס היה מוכן להתחיל לשחרר את המבוגרים, החולים והפצועים, שחלקם כבר לא איתנו כתוצאה מזה שלא שחררנו אותם. אנחנו טרפדנו. היה לא מזמן מתווה כשהתחיל שלב א' והיינו צריכים להתחיל את שלב ב', מי טרפד את זה?".
הרצי הלוי, אייל זמיר (צילום: אבי אשכנזי)
לדבריו, "הפעולה של הצבא אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר בכל החזיתות היא פעולה מאוד מוצלחת. צה"ל הוא צבא חזק. אני בהחלט חושב שזו הייתה ההזדמנות, אחרי שצה"ל לפני למעלה משנה, נגיד ינואר 2024, אפריל 2024 לכל המאוחר, פירק את המסגרות הללו, גם הייתה הצעה. אני מזכיר שביידן הגיע לקבינט ב־18 באוקטובר ואמר 'חמאס לא ישלוט ברצועת עזה', אבל מי ישלוט? הוא שם הצעה, והיא עומדת עד עכשיו על הפרק, רק שממשלת ישראל מפחדת לקבל אותה, וההצעה אומרת שיש שם שלטון של ממשלת טכנוקרטים פלסטינית".
"אז יש הצעה מצרית והסעודים מוכנים, ואנחנו לא, למה? כי סמוטריץ' ובן גביר רוצים ממשל צבאי, מנהל אזרחי. עכשיו, לנתניהו לא היה האומץ לקבל החלטה לכאן או לכאן. תחליט, אתה רוצה לכבוש את כל רצועת עזה? תחליט, אבל מצד שני אתה לא מקבל את זה שיחליפו את חמאס, אתה משאיר את העומס על הצבא מכל הבחינות, גם מבחינת זה שאין דרג מדיני אסטרטגי שיקבל החלטה מה מצב הסיום, מה היום שאחרי, דבר בסיסי. הממשלה לא מוכנה לקבל את זה, אז כל הצבא אשם. פעם זה הרצי הלוי אשם, עכשיו זה אייל זמיר אשם", אמר.
האם הרמטכ"ל צריך להמשיך ולעשות מה שהדרג מטיל עליו או שהוא יכול להגיד "אני לא מסוגל לעמוד בזה?"
"אני לא מקנא באייל זמיר, כמו שלא קינאתי בהרצי, ואני מקווה שהצבא לא יהפוך כמו המשטרה לצייתנית. הרי מה דורשים הדרג המדיני? שיצייתו. סליחה, יש תפקיד לדרג הצבאי להביא בפני הדרג המדיני את עמדתו המקצועית, ואז שהדרג המדיני יקבל. אני חושב שבסופו של דבר אסור שאייל זמיר יתפטר, כי ברור לי שינסו למנות מישהו שיהפוך את הצבא לצייתני כמו המשטרה, כמו שמנסים להשתלט כרגע על השב"כ עם מינוי שמישהו קרא למתמנה, המועמד – 'משיחיסטי מדי', ולכן בשום פנים ואופן שלא יתפטר. הוא חייב לעמוד על עמדתו המקצועית, להשמיע אותה בכל הפורומים ולהמשיך בתפקידו".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.