Connect with us

כלכלה

משבר התבואה: עשרים שנה אחרי וכלום לא השתנה

Published

on




אין הרבה טקסטים שמחזיקים מעמד ונשארים רלוונטיים גם בחלוף השנים. ברשימה האקסקלוסיבית הזאת ניתן למנות כמובן את כתבי הקודש, ה"אודיסאה" וה"איליאדה", כמה מחזות של שייקספיר, וגם, כך מסתבר, כתבות שעוסקות במשבר תבואה ובמחסור בלחם בעקבות שביתות בנמלים.

"עובדי ממגורות דגון בחיפה שבים ופותחים הערב בשביתה כללית, בלא הגבלת זמן… העובדים מפסיקים את פריקת החיטה והדגנים המיובאים לישראל, ואת אספקת הדגן מהממגורות לכל רחבי הארץ. שביתה ארוכה של עובדי הממגורות עלולה ליצור מחסור בחיטה במאפיות, ובהמשך עלול להיווצר מחסור בלחם. כמו כן, צפוי להיווצר תוך זמן קצר מחסור בדגנים, שיגרום לנזק קשה לחקלאות ולתעשיית המזון".

דגנים, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')
דגנים, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')

הטקסט הקאנוני הזה לא נכתב בעקבות המשבר הנוכחי עליו דיווחנו אתמול, אלא נלקח מכתבה ב-ynet שפורסמה לפני עשרים שנה ב-27 ליוני 2005. נכון, המצב קצת השתנה מאז, וממגורות דגון כבר לא משמשות לפריקת ואחסון -75% מהדגנים המיובאים לישראל אלא "רק 50%-60% מהם, אבל המנגינה היא אותה מנגינה.

"משבר אמיתי פוקד על ענף מוצרי הגרעינים והתבואות של חיטה, שעורה, תירס, סויה ועוד", אמר אתמול איתי רון, יו"ר איגוד יבואני התבואות לישראל. "אין לנו היבואנים היכן לפרוק בשבועות הקרובים את אוניות התבואה ומוצרי הגרעינים, המגיעות לנמלי הארץ. הממשלה חייבת להתערב באופן דחוף כדי לפתור את המשבר".

רון התייחס באופן ספציפי להכרזה של ההסתדרות על כוונתה להשבית את נמל חיפה החל מה-12 באוגוסט בעקבות סכסוך עבודה, ולטיימינג הבעייתי של ההכרזה הזו. היא מגיעה במקביל לשיפוצים ברציף התבואות של נמל אשדוד ובמקביל לעובדה שממגורות דגון, שנמצאות גם הם בחיפה אבל מופעלות בזיכיון של חברת מילניום, מושבתות בשל סכסוך עבודה אחר.

הפרסום ב"מעריב" עזר ובהנחיית שרת התחבורה יקיים היום מנכ"ל משרד התחבורה דיון חירום בנושא, אבל אסור לנו לתת ל"צירוף המקרים" לכאורה שזימן סכסוך עבודה נוסף בדיוק במקביל לשיפוצים מתוכננים מראש – להסיט את האש מהגורם העיקרי למשברי התבואה כבר עשרים שנה. ממגורות דגון.

השביתה בהן הוכרזה באופן רשמי ב-23 ליוני ומאז לא חזרו בממגורות דגון באופן מלא לעבודה. החברה אחראית לרוב המוחלט של התבואה הנפרקת בישראל. כך, הלילה למשל, פרקו שם רק 3500 טון, שבימים כתיקונם מדובר בכמות שלוקח שעה וחצי לפרוק.

לפי נתוני רשות הספנות והנמלים, בשנת 2021 נפרקו שם 3,819,000 טון גרעינים, בזמן שבנמל חיפה נפרקו רק 264,000. גם בשנת 2022 המספרים היו דומים, עם 3,479,000 בממגורות דגון ו441,000 בנמל חיפה. בשנים האחרונות הפער מעט הצטמצם, אך הוא עדיין קיים בהחלט עם כמיליון טון גרעינים שנפרקו בנמל חיפה מדי שנה ב-2023 וב-2024, נתון דומה לנמל אשדוד שפרק כ-1.2 מיליון טון בשנה, ו-2.4 מיליון טון בממגורות דגון. שאר הגרעינים נפרקים במספנות ישראל, אך מדובר בכמות נמוכה יחסית של כחצי מיליון טון.

מי שעוקב אחרי עמוד הפייסבוק התזזיתי "ועד עובדי ממגורות חיפה" גם יגלה את הסיבה לתפוקה הנמוכה של הממגורות בחודש האחרון. בפוסט מהבוקר (שני), מצהיר הוועד: "תמו ימי הדיבורים. המאבק הזה הוא על אמת. על צדק. ואת זה לא ניתן שיגזלו מאיתנו יותר", בפוסט מאתמול הם כתבו: "יש גבול לציניות ולהפקרות… הזמן לפעול הוא עכשיו", ובפוסט מהעשירי ביולי הם הכריזו על שביתה – שגם אם כאמור לא התרחשה באופן הרמטי, עם התפוקה הנמוכה וההשפעות שלה על המשק קשה להתווכח.

אז עם כל הכבוד לדיון החירום של מנכ"ל משרד התחבורה, אם השרים והפוליטיקאים באמת רוצים לפתור את משבר התבואה הממשמש ובא לפני שהצרכן הישראלי ירגיש אותו בכיס ובמדפי המאפיות – הם צריכים לטפל בבעיות העומק של ממגורות דגון, ולא בסכסוך המקומי והמתוקשר בנמל חיפה שנמצא כרגע מתחת לפנס.

מממגורות דגון לא נמסרה תגובה, במידה ותגיע תגובה בהמשך היא תתפרסם כשתתקבל.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים