עמותות הסיוע ובתי התמחוי המחלקים ארוחות חמות ברחבי הארץ מתמודדים עם אתגר כלכלי חמור, שמתגבר מחודש לחודש: מחירי המזון וחומרי הגלם שממשיכים לטפס כל הזמן, בעוד התרומות לעמותות נותרות מאחור ולא מדביקות את קצב ההתייקרויות. המצב מעמיד בסימן שאלה את יכולתן של עמותות סיוע רבות להמשיך לספק שירותים חיוניים למאות אלפי משפחות נזקקות.
במקביל, השנה האחרונה הביאה לזינוק דרמטי בביקוש לארוחות חמות – עלייה של עשרות אחוזים במספר המשפחות הפונות לעזרה עקב המלחמה והמצב הכלכלי הקשה שהביא אותו גל ההתייקרויות במהלכה. המשפחות שמגיעות לבקש סיוע כוללות גם כאלה שמעולם לא נזקקו לעזרה בעבר.
מטבח "בית התבשיל" (צילום: ללא)
ביקרנו בעמותת "בית התבשיל", אחת העמותות הוותיקות בישראל שמחלקת כבר יותר מ-40 שנה מאות אלפי ארוחות חמות בשנה, וראינו תמונה מטרידה המאפיינת עמותות רבות. העמותה מפעיל מטבח מרכזי בראשון לציון וחדרי אוכל בבני ברק וברעננה, והיא מחלקת כבר כ-1,500 מנות ביום שגרתי, כאשר מאות מנות מתוכן נשלחות עד הבתים לאלה שאינם יכולים להגיע לבתי התמחוי.
בשנה האחרונה עלות מנה של ארוחה חמה ממוצעת המוגשת לנזקקים במקום זינקה ב-20% והגיעה ל-36 שקלים, וזאת בנוסף להתייקרויות במחירי החשמל, המים, הארנונה, עליית המע"מ, שכירות המקומות ובמקרים רבים גם את עלויות השינוע עד הבית לאלה שלא יכולים להגיע.
"עליות המחירים הממושכות מציבות אותנו בפני דילמות קשות", אמר ל"מעריב" הרב שמחה קרקובסקי, מנכ"ל ומייסד העמותה. "מחירי הירקות, העוף וכל חומרי הגלם הבסיסיים זינקו בצורה דרמטית, בעוד שהתרומות שמגיעות אלינו לא מדביקות את קצב העלייה. זה מצב שמאפיין לא רק אותנו, אלא עמותות סיוע רבות ברחבי הארץ".
מטבח "בית התבשיל" (צילום: ללא)
הקושי מתחדד נוכח העובדה שהסיוע הממשלתי לעמותות הסיוע עומד על אחוזים בודדים בלבד מסך העלויות הרבות. "המצב הזה לא ייחודי לעמותה אחת או שתיים", הדגיש קרקובסקי. "כל עמותות הסיוע ובתי התמחוי המחלקים ארוחות חמות במדינה מתמודדים עם אותו אתגר כלכלי. אנחנו מדברים על איום ממשי על היכולת לספק אוכל מזין ובריא למשפחות הרבות שמסתמכות עלינו".
רבים בתחום מזהירים כי המשבר עלול להוביל להקטנת השירותים או להגדלת רשימות ההמתנה בעמותות סיוע רבות, וקרקובסקי הדגיש: "הממשלה חייבת להבין שמדובר באתגר לאומי. עמותות הסיוע ובתי התמחוי הן חלק בלתי נפרד מרשת הביטחון החברתית במדינה".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.