מטהרן לתל אביב: המנון המחאה האיראני בגרסה כחול לבן

אחת המחאות המוכרות והסוערות באיראן נעורה בעקבות מותה של מהסא אמיני, צעירה איראנית ממוצא כורדי בת 22 שנעצרה ועונתה למוות על ידי משטרת הדת האיראנית האחראית על יישומן של תקנות החג'אב אותו כיסוי ראש שנשים איראניות מחויבות לעטות. יומיים לאחר מעצרה נאמר למשפחתה שמהסא מתה כתוצאה מאי ספיקת לב.

מותה בספטמבר 2022 הצית את "מחאת החיג'אב" בארצה, מחאה שזכתה להמנון מרגש Baraye ובתרגום לעברית "למענך", שחצה את גבולות איראן והפך סמל עולמי לחופש.

את השיר הנוגע ללב כתב צעיר איראני בן 25 שרווין האג'יפור. השיר מורכב מציוצים של גולשים איראנים שנכתבו בשפתם, וכתגובה לבקשתו של שרווין לכתוב בחשבון האינסטגרם שלו מה הם הדברים שהם משתוקקים אליהם, מקווים להם או מוכנים להילחם עליהם ולמענם ועוד. כאמור תשובותיהם מרכיבות את מילות השיר שנוגעות גם בביטחונן של נשים במרחב הציבורי במצבם של האנשים השקופים ועוד.

הזמרת היוצרת ואשת החינוך מיטל ברמלי יצחק, 47, נחשפה לשיר שזכה בגראמי, ונעור בה דחף עצום לתרגם את השיר לעברית ולבצעו. "אני לא ממוצא איראני, אבל במשך שנתיים השיר הלך איתי", היא אומרת.

כשהתוודעה לשיר בתרגומו מפרסית לאנגלית ניסתה ברמלי יצחק לתרגמו לעברית ולא הצליחה. בהמשך, ובהיותה המנהלת והמייסדת של בית הספר לילדים על הרצף האוטיסטי, "ליאור" ברעננה היא פנתה למתנדבות בבית הספר מארגון "בנות מרים" שמייצג את יהדות איראן בישראל לסייע לה בתרגום השיר. עם התרגום הבוסרי גייסה את טל גורדון אותה הכירה מסדנת הכתיבה שלה בה השתתפה, והשתיים גורדון וברמלי יצחק תרגמו ביחד את השיר תוך התאמתו למשקל ולקצב של המוסיקה בעיבודו של תמיר חיטמן.

מילות השיר כולן מתחילות במילה "Baraye" – "למען" – "למען השמיים הכחולים, למען הריקוד ברחובות, למען כל הפעמים שבהן פחדנו להתנשק עם אהובינו, למען המבוכה מכיסים ריקים, למען חיים נורמליים… למען אור וחופש למילים, למען כל מי שכבר לא סופרים, ובשבילכם האנשים שמרגישים שקופים"…

מיטל ברמלי יצחק הוציאה את גרסתה המרגשת לשיר דווקא ברגע דרמטי – בפרוץ "עם כלביא" המלחמה נגד איראן. עתה היא פועלת לחשיפתו המחודשת. "במהלך המלחמה היינו בתוך חוויה הישרדותית כעת אנחנו נותנים מקום לרגש. השיר פורט על מיתרי הלב. ויש בו גם מסר לעם האיראני שאנחנו נגד המשטר, ולא נגד העם האיראני אלא לטובתו", היא אומרת.

"מילות השיר אינן רשימת סיסמאות, אלא תיעוד פואטי ואישי של עם שלם, דרך כאבו הקולקטיבי. זהו שיר של רגש בלתי אמצעי. אין בו מילים גבוהות אלא דמעות פשוטות שנכתבו בשפת העם, אין כאן מטאפורות מורכבות או תיאטרליות. הכוח שלו טמון בתעוזה אישית של מחברו שרווין האג'יפור", היא אומרת.

הביצוע שלה לשיר בליווי של פסנתר שמאפשר לטקסט לעמוד במרכז ולשדר את הכאב בכוונה אמיתית. "ניסיתי להעביר בשירה את שלל התחושות שלי".

עם פרסום השיר נעצר שרווין האג'יפור על ידי השלטונות האיראנים. הוא הואשם בתעמולה נגד המערכת ושוחרר בערבות לא לפני שאולץ לכתוב שיר מחאה נגד ארה"ב.

יצרת איתו קשר?
"ניסיתי ליצור קשר אבל הוא לא חזר אלי. אני מניחה שחשבון האינסטגרם של שרווין נחסם".

מה עורר בך השיר?
"השיר נגע ללבי כי החופש והדמוקרטיה בעולם ובאיראן נתונים בסכנה. במיוחד הוא נגע ללבי כאמא לשלוש בנות (ובן) נוכח הדאגה על מה שקורה לנשים באיראן ובכלל. השיר מביע כעס על מצבן של נשים שנדרשות להנדס את המראה שלהן, להצניע את חיצוניותן ואת מי שהן. למרות שאנחנו חיים בעולם מודרני עדיין נשים איראניות ורבות אחרות חיות תחת דיכוי".

"זה עורר בי מחשבה ודאגה, כעס, תסכול ופחד שזה מחלחל גם למקומות קרובים אלינו. אנחנו הרי עדים בישראל לתופעות בהן נערות מורדות מאוטובוס בגלל שלבשו גופייה או חולצת בטן. או הסערה שקמה לאחרונה ברשת כשרותם סלע אמרה שהיא אינה מתערבת בלבוש של בתה. מי ישמע מה היא כבר אמרה. ממילא נשים נדרשות לעבור דרך קשה כדי להוכיח את עצמן או להגשים חלומות. לא צריך לרחם עלינו, אבל צריך להבין אותנו. בסופו של דבר לכל אשה יש תקרת זכוכית שהיא צריכה לנפץ".

בשנה האחרונה ברמלי יצחק הייתה בשנת שבתון מהקריירה המקבילה לזו המוסיקלית, כאשת חינוך, המייסדת והמנהלת של בית הספר "ליאור" ברעננה לילדים על הרצף האוטיסטי.

בשנת הלימודים הקרובה לאחר שש שנים כמנהלת "ליאור", היא הוצבה לתפקיד מנהלת בית ספר ממלכתי רגיל. "לאחר 25 שנים בחינוך המיוחד חיפשתי משהו חדש" היא אומרת.

יש קשר בין חינוך למוסיקה?
"עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, המוסיקה מהווה גשר לדבר דרכה. יש ילדים שאינם יכולים לדבר, אבל הם מסוגלים לשיר, כך שהשירים משקפים את עולמם הפנימי. זה תמיד מאוד מרגש".

נראה שהחינוך תפס את מרבית זמנך.
"היה שלב בחיים שוויתרתי על המוסיקה והשירה, חשבתי שזה לא יילך ביחד. אבל בגיל 30 הבנתי שלא אצליח להשתיק את המוסיקה שנמצאת בדנ"א שלי, אז חזרתי לכתוב, להלחין ולהופיע עם חומרים מקוריים שלי. בנוסף ובעיקר אני מופיעה עם הרכב 'מתניקה', ובימים אלה אנחנו עובדים על מופע חדש של שירי תקווה".