פוליטיקה
מחקר: אתרי המפלגות לא נגישים ופוגעים בהשתתפות הפוליטית
מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מוצא כי אתרי מפלגות לא נגישים פוגעים בהשתתפות הפוליטית, בעיקר של אנשים מבוגרים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה. המחקר, שהתבסס על טכנולוגיית מעקב עיניים, גילה כי עיצוב אתרים שלא מביא בחשבון את קהל המשתמשים, מונעים מחקר מאזרחים להתפקד למפלגות ולקחת חלק בשיח הפוליטי. המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Information Technology & Politics מצא כי מיקום לא אינטואיטיבי של כפתורים, תפריטים מסורבלים ועיצוב לא נגיש הפכו פעולות פשוטות כמו התפקדות, קריאת עקרונות המפלגה או תקשורת עם הנהגת המפלגה, למשימות מתסכלות ומבלבלות.
"אם האתר אינו נגיש או אינטואיטיבי, המשמעות היא שאנשים פשוט יוותרו על המעורבות הפוליטית כי אינם מצליחים להבין איך להשתמש בו. לא בגלל שהם לא רוצים להשתתף אלא כי הם פשוט לא מוצאים את הדרך", אמר פרופ' ישראל ויסמל מנור מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר. במהלך השנים האחרונות עברו לאינטרנט מרבית הכלים להשתתפות פוליטית בישראל – הרשמה למפלגה, תרומה, התנדבות, קבלת מידע ואפילו שיח עם מנהיגי המפלגות מתבצעים כיום כמעט אך ורק באמצעות אתרי האינטרנט. המשמעות היא שהגישה לאתר המפלגה הפכה לציר מרכזי בדמוקרטיה הישראלית.
פרופ' ויסמל מנור מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר אמיר שרייבר ממכללת אשקלון ופרופ' ג'יימי סטל מאוניברסיטת ויליאם אנד מרי בארצות הברית, השתמשו בטכנולוגיית מעקב עיניים ובניסוי שטח מבוקר כדי לבחון כיצד עיצוב אתרי מפלגות משפיע על השתתפות פוליטית. המשתתפים במחקר חולקו באקראי לשתי קבוצות. הראשונה ביצעה שלוש משימות בשני אתרים פוליטיים בגרסתם המקורית: איתור המצע, קריאת בלוג היו"ר ומילוי טופס התפקדות. הקבוצה השנייה ביצעה את אותן משימות באותם אתרים לאחר שעברו התאמות עיצוביות פשוטות לפי עקרונות של נגישות.
באחד האתרים לפני שדרוג, כ־40% מהמשתתפים לא הצליחו לאתר את טופס ההתפקדות ואחרי התאמה פשוטה הצליחו כ-95% כשהזמן הממוצע לביצוע המשימה היה קצר במחצית. בעוד שבעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה מתגברים יחסית על הפגמים בעיצוב האתרים, משתתפים בעלי אוריינות טכנולוגית נמוכה התקשו בשלל משימות והזמן הממוצע שנדרש מהם לביצוע כל המשימות באתר המקורי עמד על פי 5 לעומת אחרי התאמות עיצוביות פשוטות.
"למרבה הצער אנו מדירים שתי אוכלוסיות חשובות, את אלו שלא מתעניינים בפוליטיקה והיינו רוצים שייקחו חלק בזירה הפוליטית, ואת אלו עם אוריינות טכנולוגית נמוכה. האחרונים הם בעיקר אנשים מבוגרים, אלו שהכי פנויים, מתעניינים ורוצים להשתתף, ודווקא אותם אנו מדירים. מפלגה שחפצה חיים לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את האוכלוסייה הזו רק בגלל עיצוב רשלני באתר", אמר פרופ' ויסמל-מנור. מפלגות רבות הספיקו לשדרג את האתרים שלהן, אך עדיין יש מקום רב לשיפור בהנגשתם לציבור. "זו אינה סוגיה טכנולוגית, כי אם שאלה דמוקרטית מהותית – האם אנחנו רוצים שרק המתוחכמים דיגיטלית ישתתפו בתהליך הפוליטי, או שכל אזרחי המדינה יוכלו לקחת חלק שווה בעיצוב עתידם", אומרים החוקרים.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
