מאז ה-7 באוקטובר, ניסתה ישראל לגייס חמולות וכנופיות פשיעה מתוך רצועת עזה כדי שיפעלו בשיתוף פעולה עמה ויערערו את שלטון חמאס. עם זאת, המהלך לא זכה להצלחה משמעותית, בין היתר בשל פעולות חמאס נגד הגורמים שניסו לשתף פעולה – כולל הוצאות להורג של חברי חמולות שנחשדו בקשרים עם ישראל.
כעת, עם היחלשותו של חמאס, נוצרה הזדמנות חדשה, והראשונים להצטרף היו חברי כנופיית "אבו שבאב", הרואים בעצמם פוטנציאל להפוך לכוח מקומי חלופי לארגון. כך אמרה ד"ר דינה ליסננסקי, חוקרת בכירה של ארגונים אסלאמיים קיצוניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
לפי ההערכות, כנופיית אבו שבאב עוסקת בעיקר בסחר בסמים, וחלק מחבריה מקושרים בקשרי משפחה לשבט הבדואי תראבין הפועל בצפון סיני. מקורות שונים מעריכים כי המהלך של אבו שבאב זכה לאישור של מוחמד דחלאן, בכיר פת"ח לשעבר, ולברכת מצרים. עם זאת, לדברי ד"ר ליסננסקי, מדובר ככל הנראה בסידור זמני שלא צפוי להחזיק מעמד לאורך זמן.
כזכור, בשנה שעברה דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי בכירים אמריקאים, ישראלים וערבים מקדמים יוזמה למינויו של מוחמד דחלאן כאחראי על תחום הביטחון ברצועת עזה. דחלאן, שהיה בעבר ממובילי מנגנוני הביטחון המסכל ברצועה ומבכירי פת"ח, מוצג כמי שאינו כפוף לחמאס או לרשות הפלסטינית, תכונה שלטענת הדוח מאפשרת לישראל לנהל מולו דיאלוג אפקטיבי.
יאסר אבו שבאב ומיליציית "הכוחות העממיים" (צילום: רשתות ערביות)
דחלאן, איש עסקים עשיר שגדל בעוני בעזה, שוהה בשולי הזירה הפוליטית הפלסטינית כבר למעלה מעשור. אף שהצהיר לאחרונה כי אין בכוונתו להנהיג את הרצועה בעצמו, הוא עומד בראש מפלגה הפועלת בשטח ומקיימת קשרים עם קבוצות מקומיות. לפי הדיווחים, קבוצות אלה עשויות להוות בסיס לכוח ביטחוני חדש, שיגשר בין סיום הלחימה לבין הסדר עתידי ברצועה.
"יש לו את הכריזמה, את האמון ברחוב ואת הקשרים בכל רחבי הזירה הפוליטית כדי להצליח", אמר אהרון דיוויד מילר, לשעבר מומחה למזרח התיכון במחלקת המדינה האמריקאית. באותה שנה טען דיפלומט מצרי כי ישראל שוקלת שתי תוכניות לניהול רצועת עזה לאחר סיום המלחמה, כשדחלאן נחשב לאחת האפשרויות המרכזיות.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.