צה"ל מציג את השינויים בבניין הכוח של צה"ל בעקבות המשך הלחימה: הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר השלים השבוע שלושה חודשים בתפקיד. בימים האחרונים מובילים הרמטכ"ל וסגנו האלוף תמיר ידעי מהלכים רחבים בבניין הכוח של צה"ל כדי להתאים את צה"ל למשימות. גורם צבאי אמר: "אנחנו בתהליך למידה של ה-7 באוקטובר ולמידה של הפעלת הכוח בלחימה. התהליך זה לא התחליף של התר"ש, אבל הוא מחייב אותנו לבצע התאמות מהירות של בניין הכוח".
השינויים בבניין הכוח של צה"ל (צילום: מעריב אונליין)
בסיס התוכנית של צה"ל: חיזוק הפריסה בגבולות, הקמת חטיבות חי"ר וטנקים נוספות, חיזוק מערך ההגנה, חיזוק זרוע הים כזרוע משלימה לחיל האוויר במעגל שני ושלישי. בצה"ל אומרים כי הם בעיצומו של תהליך להחזרת כשירות צה"ל בסדיר ובמילואים.
חיזוק צה"ל בהגנה בגבולות: שכבה ראשונה – חיזוק היישובים. גדודי ההגנה, מרכיבי ביטחון ויחידות תגובה מהירה. שכבה שנייה – חיזוק חטיבות מרחביות: הוקמו גדודים. הלוחמים של הגדודים הגיעו מחטיבות החי"ר, אבל הציוד בגדודי הגנה המרחבית היה חסר ונחות. המטרה לחזק את החטיבות בציוד הזהה לחטיבות החי"ר כך שהן יהפכו לחטיבות חי"ר קל (בלי נמרים), "כך שניתן יהיה לשים אותם במשימות ההגנה ולהפנות כוחות להתקפה". בגדודי האיסוף הוקמו פלוגה נוספת בכל גדוד והוקמו מערכות לאיסוף נייח ואופקי.
יחידת האיסוף ניצן 636 (צילום: דובר צה"ל)
האוגדה המזרחית: "אנחנו צופים איום מתפתח ממזרח. באופן כללי הרעיון המסדר שעל כל מפקד פיקוד היו זירות אחריות: דרום-עזה-מצרים, מרכז-ירדן-איו"ש, צפון-סוריה-לבנון. אנחנו מקימים את התשתית המבצעית: מכשול, דיגיטל, כוחות ועוד. האוגדה תפעל ממשולש הגבולות בצפון ועד צפונית לנמל התעופה רמון. לאוגדה יהיו שתי חטיבות דרומית וצפונית כאשר תהיה לאוגדה גדוד בט"ש והתוכנית לגייס עוד גדוד חרדי שיפעל במרחב", אמר הגורם הביטחוני.
חטיבות דוד: שלוש חטיבות שמבוססות על חיילי מילואים שלמרות גילם הצעיר נגרעו משירות ועתה הם מוחזרים ליחידות המילואים. שלוש מהחטיבות יוכנסו לאוגדה המזרחית. עד עכשיו גויסו 10,244 חיילים ומפקדים. הושלמה הקמה של 11 גדודים שנמצאים בסד"כ מלא. ארבעה גדודים מ-11 עברו אימונים ושניים נוספים יעברו החודש ותוך ארבעה חודשים יושלמו האימונים של כל 11 הגדודים כאשר יש עוד גדודים בתהליך הקמה.
חטיבות מילואים חדשות (צילום: דובר צהל)
חטיבות דוד נבנו באופן הן חטיבות המבוססות על לוחמים שהיחידות הן במרחב מגורים שלהם: חטיבת הנגב, חטיבת תל אביב והשרון, חטיבת עמקים, חטיבת צפון, וחטיבת ירושלים ושפלה. כאמור חטיבת ירושלים, העמקים, ותל אביב יוכפפו לאוגדה המזרחית.
פיקוד העורף: מפעיל תשעה גדודים של לוחמים ונבחן הקמה של גדוד עשירי שיפעלו כאוגדה בתוך ישראל ותסייע למשטרת ישראל והיא יכולה להיות כיחידות חי"ר של המערך הגבולות.
אוגדת ההכשרות: הוחלט לסגור את גייס 446. במקום יאוגדו בה"ד 1, ביסל"ח, בהל"צ, שיבטה, שיזפון. מבנה זרוע היבשה לוקחים את גייס 479 יתמקד בהכשרת של מפקדים מקורס מ"פ, מג"דים ומח"טים. בה"ד 1 בסופו של יום עשרה גדודים: לאור הגידול הוחלט לפצל את בה"ד 1 מחטיבה 261 תהיה חטיבה נפרדת ומפקד הכשרות דרום יפקד גם על חטיבה 261.
טקס בבה"ד 1 מתוך ארכיון צה"ל (צילום: דובר צה"ל)
שני גדודים חדשים: חטיבת מילואים 500 של השריון תוקם מחדש. היא תצויד בטנקי מרכבה 4 והמשתחררים מסדיר. בנוסף בצה"ל אומרים כי יש מחסור בגדודי הנדסה קרבית. צה"ל זקוק בדחיפות לעוד שני גדודי הנדסה קרבית. גדוד ההנדסה מוקם כעת ועד סוף השנה הוא יעמוד בסדר כוחות מלא, אולם הבעיה כי צה"ל מנסה למצוא מקורות כוח אדם להקים גדוד הנדסה החמישי ובצה"ל מקווים להאריך את השירות הסדיר וגיוס חרדים. המטרה של צה"ל היא לפעול ולהקים אותו כבר השנה בשל הצורך המיידי.
בחיל האוויר מוקמת חטיבה נוספת של הגנה אווירית לאור ההצטיידות בכיפות ברזל ומערכי יירוט. במקביל פועלים להקים מערך כטב"מים תוקפים גדול. "הצבא נמצא בעומס משימות נרחב. לעשות בניין כוח במהלך מלחמה זה מהלך מורכב", מסכם הגורם הביטחוני.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.