"קמפיין ההרעבה" של חמאס הוביל לגל רחב של ביקורת בינלאומית כלפי ישראל ואף להכרזות של מדינות אירופיות ואחרות בדבר כוונה להכיר במדינה פלסטינית. תא"ל במיל' דני ון בירן, לשעבר קצין מילואים ראשי, התייחס למהלכי המלחמה של ישראל ולכישלון הישראלי לשיטתו בהכרעת חמאס בשיחה עם ענת דוידוב ואודי סגל ברדיו 103FM.
דוידוב פתחה בבקשה מבירן שישרטט את הקווים שלו ליציאה מעזה, אם בכלל. על כך השיב: "בוודאי שהתשובה היא כן, באיזשהו שלב אנחנו חייבם נהיה לצאת מעזה כי אין לנו עניין כרגע להתנחל שם לצמיתות. אני כן אומר שהמהלך שנעשה כרגע יש בו כשל בסיסי מאוד משמעותי, קודם כל ברמת התפיסה שלנו כחברה. יש קו שבר שעובר בין הרצון של כולנו להחזיר את החטופים לצורך שלנו להכריע את חמאס. מציירים פה תמונה כאילו חלק אחד מהציבור מעוניין בשחרור החטופים וחלק אחר בהכרעה של חמאס ואני חושב שהמטרות האלה מתלכדות, לפחות ברצון של הציבור בישראל. אנחנו מבינים כולנו שצריך לשחרר את החטופים, אנחנו מבינים כולנו שצריך להכריע את חמאס כי היום של מחר יגיע ואם חמאס יישאר שם אנחנו נתמודד איתו שוב באירועים לא פחות קשים ולכן צריך להגדיר קודם כל במיוחד בתשעה באב שתי מטרות משולבות והוויכוח, אם בכלל, קיים על הדרך".
על מאמצי ההסברה הכושלים לטענתו אמר בירן כי "יש לנו כשל מאוד בסיסי בעניין של הבנת ערך התודעה של חמאס והתודעה כמרכיב דומיננטי בניצחון ובהכרעה. זה נשמע מילים גדולות אבל אני חושב שאנחנו כושלים בסיפור הזה כי צבאית בלבד ארגון כמו חמאס לא יוכרע. ומה שאנחנו רואים מולנו הם שני מהלכים או שלושה בשלוש חזיתות שונות שבהן ישראל לא מצליחה. החזית הראשונה היא הפנימית, אנחנו מעבירים מסרים דואליים לחמאס, כמו למשל שאנחנו מוכנים לשחרר חטופים בכל מחיר, כולל מחיר הפסד".
"כשבכירים ישראלים מתבטאים מצד אחד באופן שמשדר לחמאס שיש לו תוחלת למאמצה ושישראל אכן כדבריו מבצעת טיהור אתני והרעבה וכיוצא מזה ומצד שני שרים מתבטאים באופן שאינו באמת מקדם את האג'נדות של מדינת ישראל. בנושא הבינלאומי, אנחנו משתמשים עדיין במילה הקלוקלת 'הסברה' שהיא מבטאת בכלל את מהות הטעות שלנו, אנחנו מנסים להתנצל ולנקוט בגישה אפולוגטית במקום לנהל קמפיינים. ראינו בשבוע האחרון את התמונות המזעזעות של אביתר דוד מורעב במנהרות חמאס. צריך להיות בסיס לקמפיין בינלאומי שיושקעו בו עשרות מיליונים ויעשה היפוך תודעתי למה שקורה בעולם, אם קיימת הרעבה בעזה היא הרעבה של החטופים".
עצרת לשחרור החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
בנוגע למחלוקת בעם אמר: "הסיטואציה היא כזו שלא יכולה להיות מחלוקת, בעיניי לא יכולה להיות כזו, שאומרת שישנו איזה תרחיש קסמים כזה שנגיע למהלך הסכמי אם אויב שאנחנו רואים בדיוק איך הוא מתנהג, מה הנורמות והערכים שלו. הם בכלל לא מדברים באותה סקאלה של סולם הערכים של מדינת ישראל או העולם המערבי. בסוף התהליך הזה ישראל תגיע למיצוי העסקה על ידי שחרור כל החטופים ונתעסק מתישהו עם החמאס".
"זו אותה לוגיקה שהביאה אותנו בזמנו לאוסלו ולהתנתקות. המחשבה היא שברגע שנקפל את המפרשים, ניסע לאחור, נצליח לעשות איזה מהלך צבאי או אחר ונשאיר את הבעיה בשטח והיא בוודאי תיפתר בדרכים אחרות. ההיסטוריה של עשרות השנים האחרונות מוכיחה שמהלך כזה הוא לא באמת קורה, עזבנו את רצועת עזה ואמרנו שעל הרקטה הראשונה שירה גורם משם, אנחנו נחריב את הרצועה. מה שעשינו בלבנון הוא שונה באופן מובהק ממה שקורה ברצועת עזה, בלבנון יש מדינה ריבונית על היותה משוסעת, בלבנון יש לנו מנופי השפעה דרך המהלכים הצבאיים, כלכליים ובינלאומיים הם שונים לחלוטין".
חיילי צה"ל בדרום לבנון (צילום: דובר צה"ל)
"אני חושב שהמציאות בשתי החזיתות היא שונה לחלוטין, מה שעשינו אגב בלבנון, מתחבר לדברים שאמרתי בתחילת הדרך, הוא הנושא של הכרעה שיש בה מרכיבים תודעתיים. בסופו של דבר, מבצע הביפרים או חיסול נסראללה לא גרמו לעיקור היכולות של הארגון, אולי רבע מהארגון הושמד ואולי רבע מיכולותיו הושמדו. אפקט ההלם והמורא שהטלנו שלם – אתה רוצה לראות איך נראית תבוסה? בנאום של נעים קאסם (מזכ"ל חיזבאללה) שמזיע ומגמגם, רואים איך נראה מנהיג מוכה. אחד השינויים הנוספים והמהותיים היה שהחברה הישראלית כולה הייתה מאוחדת, שידרה מסרים לאויב ולעולם שהמלחמה צודקת, שאין תוחלת ותכלית לקיומו של האויב ולא העברנו מסרים מבולבלים שתומכים בקמפיין הנגדי".
על מצבה של ישראל והאופציות שלה אמר בירן: "אנחנו לא במצב אידיאלי, זו בעיה מורכבת. אין דרך יפה ונעימה לומר את המסר שאומר שנצטרך בסופו של דבר, מתוך הבנה כי המהלך ההסכמי ככל הנראה כשל, הסיכוי לממש אותו הוא סיכוי קטן, כך אמר בהגינות גם וויטקוף. צריכים להבין שיש מקום לשנות פאזה, אין עולם שהוא נטול סיכונים. אחד המהלכים האפשריים הוא מתוך ההבנה שישראל יודעת איפה נמצאים מרבית החטופים ולנסות לבצע מהלכים צבאיים מקומיים. גם כשיצאנו לחילוץ החטופים באנטבה סיכנו 105 חטופים ו-100 לוחמים שנסעו לשם. יש איזשהו מהלך שישראל לא יכולה להסכים עליו והנושא של חילוץ חטופים הוא קריטי והכרחי אבל אם אין דרך הסכמית לעשות אותו אז נצטרך לעבור לדרך אחרת".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.