תא"ל (מיל') אפי איתם, לשעבר מפקד עוצבת הגליל, התראיין היום (חמישי) ברדיו 103FM לניסים משעל וגאולה אבן סער, והתייחס לסוגייה הבוערת במערכת הביטחונית בישראל, והיא המתיחות בין הרמטכ"ל, אייל זמיר, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, והדרג המדיני. איתם טען: "יש מי שטוב להם כנראה שישראל תלך לחלופות שלה ברצועה מתוך עמדה של חולשה".
בפתח דבריו אמר איתם: "אני אומר את זה מידיעה מעודכנת לאתמול – כל העימות הזה או העמדת העימות הזה בין ראש הממשלה לרמטכ"ל זו שטות חתרנית מסוכנת ומופקרת. שני אנשים לא עובדים בזה – לא עובד בזה ראש הממשלה ולא עובד בזה הרמטכ"ל. יש מי שטוב להם כנראה לראות את מדינת ישראל הולכת אל החלופה מתוך ריב, מדון, ייאוש וחולשה".
כאשר נשאל האם יש פה כוונת מכוון בפרסום השקרי? השיב איתם: "חד משמעית. פרסום שקרי. אני אמרתי אישית גם לראש הממשלה וגם לרמטכ"ל בימים האחרונים – הרמטכ"ל איננו חלק חילוף של המכונה, הוא המכונה עצמה ולכן צריך לנצח עם הרמטכ"ל הזה ואפשר לנצח וצריך לנהל את השיח הזה".
אייל זמיר, בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90,יונתן זינדל, פלאש 90)
"כשאני שומע שבדיון מטכ"ל סגור יש דיווחים על איזה טון אמר אלוף פיקוד דרום, ומה אמר לו מפקד חיל האוויר – אני מזדעזע מזה. אם תהיה מצלמה בתוך חיי הנישואים שלי, יהיו בקרים שיגידו 'משפחת איתם על הקאנטים'. יושבים אנשים ומייצרים איזה מפלצות מרגעים אנושיים", הוסיף איתם.
עוד הוסיף לתאר תא"ל במיל' איתם: "אומר ראש הממשלה למשל 'אני מאוד מקבל את שיטת המצור, אבל אין לנו כבר זמן כי אירופה סוגרת עלינו, כי האמריקנים רוצים לסיים כי החטופים גוססים', זה שיקול. בתוך הניואנסים האלה בין ראש ממשלה לבין רמטכ"ל יש מורכבויות בהסתכלות שכל אחד מוסיף את האלמנט שלו. הגענו לרגע שצריך להפעיל לחץ צבאי מאוד אינטנסיבי כדי שמשהו יקרה כי משאים ומתנים על עסקת ביניים – מיצו את עצמם. הם לא רוצים. צריך שעם ישראל יבין".
בנוסף, התייחס איתם לאפשריות העומדות בפני ישראל וצה"ל, בנוגע להמשך המלחמה בעזה: "בפני הקבינט עומדות בגדול שלוש חלופות, כולן קשות אבל החלטה צריך לקבל. החלופה הראשונה היא להיכנע. זה אומר לחזור לקווי 7 באוקטובר, לצאת מעזה ובעצם להודיע שחמאס נשאר ברצועה, הוא הריבון, הוא השולט. זאת תהיה הפקרות ביטחונית ולאומית ממדרגה ראשונה. יש סיכוי שהיא תביא לנו את 20 החטופים החיים, אבל זה המחיר שלה. זאת כניעה של מדינת ישראל, של צה"ל".
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
בנוסף, אמר: "אפשרות שנייה היא לתת פקודה לצה"ל להסתער על מה שעוד נותר מהכיסים של חמאס במחנות המרכז ובעזה. הלחימה תהיה קשה, היא תימשך כשלושה-ארבעה חודשים בסופם מדינת ישראל תחזיק ב-95 או 99 אחוז של השטח. הלחימה לא תהיה קלה, הסיכוי שהחטופים יחולצו בחיים או חלקם הגדול – הוא נמוך. בתוך הלחימה בסוף תישאר מנהרה עם שלושה-ארבעה-עשרה שומרים על חמישה חטופים וכשהחייל הראשון יהיה בזיג של לפני המנהרה, הם ירצחו אותם כמו שהיה ברפיח".
לסיום, אמר: "אפשרות שלישית, שאגב אני ממליץ עליה כבר לא מעט זמן, היא לכתר את שני הכיסים שנותרו. אלה כיסים יחסית קטנים, לכתר אותם – אין יוצא ואין בא ואין אספקה ואין מים ואין כלום. היתרון של השיטה הזאת הוא שנצטרך פחות סד"כ, נסכן פחות את החטופים ובעצם בסופו של דבר אנחנו נמוטט את חמאס אם באמת המצור יהיה אגרסיבי".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".