תל אביב-יפו, בירת ההזדמנויות והחיים התוססים, ממשיכה להתמודד עם אחת התופעות הכאובות של המציאות העירונית – דרי הרחוב. אלו האנשים השקופים, שלעתים קרובות מתעלמים מהם, אך עבור רבים מתושבי העיר הם כבר חלק מהנוף במיוחד בקיץ, כשאין מחסה מהחום והרחוב הופך לבית פתוח שאין בו מפלט מהשמש.
על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, במהלך שנת 2024 טופלו בעיר 1,227 דרי רחוב. מדובר במספר מרשים שמעיד על היקף התופעה, אך גם על מאמץ עירוני מתמשך. בעירייה מדגישים כי הם רואים בטיפול בדרי ודרות רחוב משימה חברתית חשובה, ופועלים 24/7 לאורך כל השנה לאיתור, ליווי ומתן סיוע לאוכלוסייה זו. יחידת דרי הרחוב מפעילה סיורי שטח יזומים, בליווי עובדים סוציאליים, במיוחד באזורים כמו התחנה המרכזית מוקדים המזוהים עם רמות קשות של הזנחה רגשית ופיזית.
הומלס בתל אביב (צילום: מרק ישראל סלם)
לדברי תושב שגר בשדרות רוטשילד, התופעה כבר הפכה לחלק מהשגרה: “יש ליד הבית שלי כמה דרי רחוב קבועים. בזמן האחרון אני משאיר להם לפעמים בקבוקי מים, לפעמים גם קצת אוכל. אני לא יוצר איתם קשר מספיק שאני משאיר להם את זה”.
גם בדרום העיר, בפלורנטין, התושבים חשים בנוכחותם של דרי הרחוב, במיוחד בשעות הקטנות של הלילה. “בלילה אני רואה אותם ברחוב”, מספרת תושבת השכונה. “הם אף פעם לא ניסו לפגוע בי, אבל זה לפעמים מלחיץ לחזור הביתה מאוחר ולראות אותם. למרות שמעולם לא קרה כלום, זה מלחיץ”.
עם זאת, יש גם חוויות חיוביות המעידות על תגובה מהירה של שירותי הרווחה העירוניים. “בחורף אחד הומלס ישן במדרגות הבניין שלי”, מספר תושב נוסף. “קראתי לעירייה הם הגיעו מהר מאוד, תוך עשר דקות שכנעו אותו לבוא איתם. בהתחלה הוא סירב, אבל בסוף הלך איתם. זה היה מרשים לראות את זה”.
במרכז המענה העירוני ניצבים ארבעה גגונים מסגרות לינה הפועלות בשיתוף עמותת “לשובע” ומיועדות לאוכלוסיות שונות: גגון לנשים מכורות, גגון לנשים שאינן מכורות, גגון לגברים מכורים וגגון לגברים שאינם מכורים. בנוסף, ישנה שלוחה בדרום העיר בשכונת נווה שאנן, מערך של סיירים וכוננים גם בשעות בהן היחידה סגורה, כולל סופי שבוע וחגים, ושמונה דירות מעבר המיועדות לדרי רחוב שנמצאים בתהליך שיקום.
הומלס בתל אביב (צילום: מרק ישראל סלם)
העירייה מדגישה כי כל הסיוע ניתן בכפוף להסכמת המטופל, בהתאם לחוק. יחד עם זאת, מוצעים שירותי הפנייה מיידית לגמילה, מימון דיור, זכויות סוציאליות וטיפול פסיכו-סוציאלי הכל במסגרת של תהליך ליווי אינטנסיבי.
בימים חמים כל כך, כשהעיר מתאמצת לשמור על שפיות מול עומסי החום, נדמה שלפחות חלק מהתושבים נזכרים ש”השקופים” הם בני אדם, בדיוק כמונו ומים קרים או חפיסת אוכל יכולים להפוך, ולו לרגע, לחסד קטן שמחבר בין העולמות.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.