בצל החשש מהסלמה אזורית, בכיר ישראלי התריע השבוע "ב-Breitbart News" כי יש למנוע מממשלת טורקיה גישה למטוסי הקרב האמריקאיים המתקדמים F-35, מחשש שיעשה בהם שימוש תוקפני, לרבות נגד ישראל. הבכיר התייחס לאפשרות, שלדבריו אומנם נחשבת "מרוחקת אך הולכת ומתחזקת", של עימות צבאי עם טורקיה. לדבריו, משטרו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן חותר לשיקום המורשת האימפריאלית של האימפריה העות'מאנית – לרבות שליטה מחודשת בירושלים.
"ישראל תנקוט צעדים לסיכול כוונות אלה אם תידרש לכך", אמר הבכיר, אך הדגיש כי העדיפות היא להימנע מהסלמה. עם זאת, הוא ציין כי ישראל כבר פעלה בעבר לסיכול תוכניות טורקיות בסוריה, ותפעל שוב אם יהיה בכך צורך. בכיר הממשל הדגיש כי לדעת ישראל, הקונגרס האמריקני יכול וצריך לחסום כל עסקה למכירת F-35 לטורקיה. לדבריו, אספקת מטוסים מתקדמים לארדואן עלולה לפגוע ביציבות האזורית ואף להעמיד את ישראל בסיכון.
דברי הבכיר מגיעים על רקע חשיפת מעריב כי ממשל ארה״ב בוחן להציע לטורקיה עסקה נרחבת מסוג אחר: רכישת שתי טייסות של מטוסי F-16 מדגם בלוק 70, הדגם החדיש ביותר של מטוס הקרב הפופולרי, שמצויד במערכות אוויוניקה מתקדמות, מכ"ם AESA חדש ויכולת שהייה אווירית משופרת.
F-35 (צילום: REUTERS/Stoyan Nenov)
חיל האוויר הטורקי, מהגדולים באירופה ובמזרח התיכון, מפעיל כיום כ־250–300 מטוסי F-16 מדגם D, בדומה לדגם "ברק" שבשירות חיל האוויר הישראלי. בנוסף, טורקיה מחזיקה בעשרות מטוסי פאנטום ישנים שיוצרו בשנות השבעים. חלקם עברו השבחה בישראל בשנות האלפיים, ומרבית מערכותיהם הן תוצר ישראלי.
במקור, הייתה טורקיה שותפה רשמית בתוכנית הפיתוח של מטוסי F-35 ואף הייתה אמורה לרכוש מטוסים עבור חיל האוויר שלה. אולם רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400 על ידי אנקרה לפני כעשור עוררה זעם בוושינגטון, שהובילה להוצאתה מהפרויקט ולהטלת מגבלות חמורות על יצוא טכנולוגיה צבאית מתקדמת אליה. החשש המרכזי: זליגת מידע על יכולות החמקנות של ה־F-35 לידי מוסקבה.
סוללות S400 מגיעות לבסיס חיל האוויר הטורקי באנקרה (צילום: רויטרס)
בזמן שטורקיה נדחקת לשוליים, שכנתה היוונית צפויה לקבל מטוסי F-35 בשנים הקרובות. המתח בין שתי המדינות, שראשיתו במחלוקות היסטוריות וטריטוריאליות סביב קפריסין והים האגאי, מקבל עתה ממד חדש בזירת האוויר. באנקרה חוששים מהשגת עליונות אווירית יוונית, ומבקשים להשלים פערים באמצעות שדרוג ושדרוג מחדש של צי ה־F-16 שלהם.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.