קצין מודיעין בכיר לשעבר חושף: מלאי הטילים של איראן הולך ואוזל, והרפובליקה האסלאמית מתקשה להתאושש מהמכות הישראליות. דני ציטרינוביץ', שעמד בראש המערך האסטרטגי לאיראן באגף המודיעין של צה"ל, אמר בראיון הבוקר (רביעי) לרשת איראן אינטרנשיונל כי טהרן נמצאת במצוקה אסטרטגית חמורה.
"בתחילת המלחמה, הערכות המודיעין שלנו הצביעו על כך שלאיראן יש כ-2,000 טילים", חשף ציטרינוביץ', המכהן כיום כראש תכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי. "אבל בזמן שישראל תוקפת משגרים ומתקני ייצור טילים, איראן איבדה את היכולת לשקם את עצמה ולהתכונן למענה לתקיפות הישראליות המתמשכות".
לפי הנתונים שחשף הקצין לשעבר, איראן מתמודדת כעת עם קושי משמעותי בביצוע שיגורים המוניים של טילים. "הם עכשיו מחשבים בזהירות רבה מה נותר להם", הסביר. "כמובן שעדיין יש להם מלאי, אבל הם יודעים שהמלחמה הזו תהיה ארוכה".
פגיעה ישירה בטמרה (צילום: רויטרס)
הלילה האחרון היה השקט ביותר מאז תחילת המתקפות האיראניות נגד ישראל בסוף השבוע. רק תקיפה אחת דווחה – פגיעת טיל במפעל ובתחנת אוטובוסים בצפון תל אביב.
על פי נתוני צה"ל, מתחילת הלחימה שוגרו פחות מ-400 טילים ומאות רחפנים מאיראן, כאשר נרשמו כ-35 פגיעות ישירות בסך הכל. במתקפות נהרגו 24 בני אדם ונפצעו למעלה מ-647, מתוכם 10 במצב קשה ו-37 במצב בינוני. כמו כן, דווח על כ-19,000 מקרי נזק, בעיקר למבנים, ו-2,725 תושבים פונו מבתיהם.
ציטרינוביץ' התייחס גם לחיסולו של אמיר-עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה לשעבר. "עם העליונות האווירית של ישראל וחיסול ראש תכנית הטילים של המשמרות בתקיפות הפתע הראשונות, קשה מאוד להחליף אותו", אמר.
תקיפה על מתקן נפט בסמוך לטהראן (צילום: רויטרס)
"חאג'יזאדה הוביל את התקיפות האיראניות נגד ישראל באפריל ובאוקטובר אשתקד. היו לו ידע, ניסיון ואמון גבוה של ההנהגה הבכירה. אמנם הוא הוחלף, אבל לא במישהו עם היכולות והמומחיות שלו, וזה משפיע".
לפי הערכות ישראליות עדכניות, לאיראן נותרו כ-1,200 טילים בלבד. "איראן עדיין יכולה להמשיך במלחמת התשה, אבל היא חייבת לחשב את צעדיה", הסביר ציטרינוביץ'. "שיגור של 100-200 טילים בו-זמנית יהיה קשה מאוד. הם תחת עליונות ישראלית ולא יכולים להשתמש במשגרים רבים כי הם יותקפו מיד, ונאלצים לירות ממקומות מסתור".
הוא הוסיף: "ישראל גם תקפה בחומרה את מתקני הייצור. לכן למשטר האיראני יש רק את מה שהיה לו בתחילת המלחמה, והוא חייב להסתדר עם זה. טהרן מעולם לא דמיינה שמצב כזה יקרה".
בכיר מודיעיני מערבי שביקש להישאר בעילום שם אמר לאיראן אינטרנשיונל: "הפגיעות של המשטר האיראני נחשפו כעת". לדבריו, "העוצמה של איראן היא עוצמה של נמר של נייר. זו הסיבה שהמדינה הקימה רשת של כוחות שלוחים, והמשטר כל כך להוט להשיג נשק גרעיני".
"העוצמה של הרפובליקה האסלאמית אינה ברת השוואה לכוח האש וליכולת ההגנה של ישראל", הוסיף. "טהרן כרגע לא יכולה להרשות לעצמה לסכן את כניסת ארה"ב למלחמה, ולכן לא תתקוף כוחות או מתקנים אמריקאיים באזור".
ציטרינוביץ' סיכם: "בתקיפה הראשונה, המנהיגים הבכירים של איראן היו בבתיהם. הם לא ציפו לזה ופעלו בחוסר מקצועיות מוחלט. לאיראן יש רק טריק אחד בתחום הטילים. כשישראל באמת תוקפת את המתקנים, קשה מאוד לאיראן לבצע מהלך דרמטי או לעשות משהו שיאלץ את ישראל להפסיק את המלחמה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.