נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן נשא השבוע נאום חריף שבו הכריז על תכניות להגדלת הייצור הטילים הטורקיים ולחיזוק היכולות הצבאיות של המדינה, תוך הטחת האשמות כלפי ישראל והמערב. מאחורי הנאום הלוהט מסתתרת אסטרטגיה טורקית מורכבת שמטרתו לחזק את מעמדה של טורקיה כמעצמה אזורית עצמאית, אך גם להרתיע את מה שארדואן תופס כאיומים הולכים וגוברים על ביטחון ארצו.
ד"ר חי איתן כהן ינורג'ק, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מסביר בראיון למעריב כי "ארדואן רואה את המתרחש ומפרש את הכל כאיום למדינתו". הוא מדגיש שהנשיא הטורקי "גם ככה הגדיר את מדינת ישראל בתור איום, כבר בכמה הזדמנויות", וכי "אתמול הוא גם אמר מפורשות שהחל מהרגע הזה טורקיה תתחיל לתת מיקוד, נגיד פוקוס על תכנית הטילים לטווחים בינוניים וארוכים".
האיום הטורקי אינו מוגבל לעולם הרטוריקה בלבד. לטענת ינורג'ק, "הוא חושב שישראל מתנהגת כמו בריון, וההרתעה הטורקית בעצם, מנקודת מבטו, תעצור את ישראל מול טורקיה. זה בעצם הרעיון המרכזי של ארדואן". יכולות אלו אינן דמיון גרידא – החוקר מציין כי "הכטב"מים הטורקיים, הם סיפורי הצלחה של טורקיה, ואם הם אומרים שהם גם מפתחים את קאאן, סימן שאנחנו, סימן שגם כל העולם המערבי, מדינת ישראל וכל השחקניות באזור, חייבות לקבל את זה כדבר רציני".
צבא טורקיה בדרכו לסוריה (צילום: רויטרס)
הנאום של ארדואן משקף גם את השאיפה הטורקית להיות מעורבת בכל המתרחש באזור. ינורג'ק מסביר שטורקיה "הצהירה שהיא מעוניינת מאוד לתפקד בתור מתווכת אבל היחסים הבעייתיים של טורקיה עם מדינת ישראל לא כל כך מאפשרת לה לעשות זאת". למרות זאת, "הם בכל מחיר רוצים להכניס את עצמם לכל המשוואות. הם רוצים להיות מעורבים בכל מה שקורה במזרח התיכון".
לישראל יש כבר תשובות לאתגר הטורקי המתגבר. לדברי ינורג'ק, "כבר בינואר האחרון ראינו את הפרסום של דוח נגל. דוח נגל קבע שמדינת ישראל צריכה לראות את טורקיה כמדינת אויב פוטנציאלית, אם לא כעת מדינה אויבת". המסקנה שלו ברורה: "אחרי שבעה באוקטובר כמובן אין לנו שום לוקסוס להתעלם מכל המתרחש באזור, ולכן לפקוח עיניים ולעקוב אחרי הברית המתהדקת בין טורקיה לפקיסטן".
נאום ארדואן מעיד על שינוי דרמטי במאזן הכוחות האזורי. טורקיה כבר אינה מסתפקת בהיותה חברה בנאט"ו התלויה בטכנולוגיה מערבית, אלא פועלת למען עצמאות צבאית מלאה. "עצם העובדה שהם נותנים חשיבות למטוס הקאאן ולעוד מוצרים של התעשייה הצבאית הטורקית", מסביר ינורג'ק, "זה בעצם כדי להראות, להפגין כוח גם כלפי בפנים וגם כלפי החוץ, שטורקיה לא תלויה במערב, כדי לחזק את ההרתעה".
השלכות הדברים עשויות להיות רחבות הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח. כאשר מדינה בעלת יכולות צבאיות מתקדמות כמו טורקיה מכריזה על עצמאות אסטרטגית מהמערב ומגדירה את ישראל כאיום, מדובר בשינוי מהותי במפת הכוחות במזרח התיכון. זוהי הזדמנות לישראל ולמערב לשקול מחדש את יחסיהם עם אנקרה, לפני שהפער יהפוך לבלתי ניתן לגישור.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.