Connect with us

נדל"ן

ישראל לא תראה אותו דבר: המגדלים החדשים בחסות איראן

Published

on




בעקבות מתקפת הטילים מאיראן שכוונה לעורף הישראלי, חברת אורבניטופ הכריזה בשבוע שעבר כי אושרה במהירות יוצאת דופן תוכנית פינוי־בינוי בבניין שנפגע ישירות בעיר בני ברק – בתוך פחות מיממה. המהלך, במידה ואכן ייצא לפועל, נחשב לאחד האישורים המהירים בתולדות ההתחדשות העירונית בישראל.  

לפי חברת אורבניטופ, מדובר בבניין ישן ברחוב המכבים 68 בעיר, בו התגוררו 24 משפחות בדירות ללא מיגון. הבניין נפגע קשות מטיל והוגדר כבלתי ראוי למגורים. בעקבות הפגיעה, התכנסה הוועדה באופן מידי ואישרה את ההיתר שהמתין קודם לכן לאישור סופי. התוכנית שאושרה כוללת הקמת מבנה חדש בן 84 יחידות דיור עם ממ"דים, מעליות ותשתיות חדישות, וכן תוספות ציבוריות הכוללות גני ילדים, שטחי מסחר ומבני ציבור.

חברת "אורבניטופ", המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית במגזר החרדי, עומדת מאחורי הפרויקט, והיא זו שיזמה את התוכנית המקורית והייתה בעיצומם של הליכי אישור טרם נפילת הטיל. מנכ"ל החברה, צבי נויגרשל, מסר כי "האירועים האחרונים מדגישים את החשיבות הקריטית של בנייה איכותית ומקצועית עם מיגון ראוי. המהירות שבה קיבלנו את ההיתר היא יוצאת דופן, ומעידה על הדאגה של הרשות המקומית לאזרחים".

פרויקט חדש בבני ברק - אורבניטופ (צילום: אורבניטופ)
פרויקט חדש בבני ברק – אורבניטופ (צילום: אורבניטופ)

בשיחה עם "מעריב" הדגיש נויגרשל כי גם אם יאושר המהלך הסופי במהרה, יידרשו לפחות שישה חודשים עד לתחילת העבודות בפועל. "ייתכן שפיקוד העורף או העירייה יובילו את שלב ההריסה מוקדם יותר, אך בנוגע לתחילת הבנייה עצמה – מדובר בפרק זמן של כחצי שנה להיערכות".

כזכור, דיון חירום שהתקיים ב־18 ביוני בוועדת הפנים של הכנסת העלה את סוגיית הבתים שנהרסו בעקבות מתקפות הטילים ברחבי הארץ – ובמיוחד בבת ים, שם נפגעו כ־75 מבנים, מהם 20 מיועדים להריסה מידית. ראש העיר צביקה ברוט התריע כי "אין שום סיכוי שנצליח לקדם תב"ע בפחות מחמש שנים".

נויגרשל התייחס גם לחשש המוצדק של ראשי הערים: "כדי להתחיל לפעול גם בבניינים אחרים כמו בת ים למשל, צריך לפעול גם בווועדה המקומית וגם במחוזית – אם שתי הוועדות הללו לא יירתמו בכל הכוח – אלו הליכים שלוקחים שנתיים לפחות, אם הם יירתמו בכל הכוח או לחלופין ייתנו כוח לוועדה המקומית להחליט, זה יקצר את זה לשנה, עדיין מדובר בתהליכים מאוד מורכבים".

פגיעה במרכז הארץ  (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')
פגיעה במרכז הארץ (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')

אחת מהבעיות שעלו בדיונים נוגעת להיתכנות הכלכלית של פרויקטים כאלה. לדברי נויגרשל, לבניינים שנפגעו אין כדאיות כלכלית עצמאית, בשל שטחם הקטן וריבוי הדירות – מצב תכנוני אופייני בבני ברק. לפיכך, הציעו שמס הרכוש, שמיועד לפצות את הדיירים, יוזרם ישירות לקרן ייעודית להתחדשות עירונית שתעביר אותו ליזם. מהלך כזה מחייב שינוי חקיקה או הסדרה משפטית – נושא שנמצא בדיונים עם שר האוצר ושר הפנים.

לפי נויגרשל, "במצב החוקי הנוכחי, אין אפשרות לבנות מחדש את מה שנהרס – לא טכנית ולא כלכלית. בלי מימון ייעודי או הסדרה של קרן משותפת, הפרויקטים האלה לא יתממשו". לדבריו, הבעיה מוחרפת באזורים כמו בני ברק, שם קיימת בנייה לא חוקית בהיקפים גדולים: "הדירה רשומה כ־50 מ"ר, אבל בפועל נבנו בה 90 מ"ר. הפער בין מה שמס רכוש מכיר בו לבין מה שיש בפועל – עצום".

במקרה זה, המשפחות המפונות מבני ברק נחשבות ל"ברות מזל" – לא רק משום שההיתר כבר היה בשלבי אישור והפגיעה האיצה את התהליך, אלא גם כי ההריסה אפשרה "לנקות שולחן" תכנוני מורכב של בנייה לא חוקית, תוספות לא מוסדרות ואי כדאיות כלכלית. זהו מצב ייחודי שלא צפוי להתרחש בערים אחרות, שבהן הבירוקרטיה הכבדה, ההיתכנות הכלכלית, והיעדר תכנון מוקדם – יובילו לשנים של עיכובים.

אך מעבר לכך, ניכרים גם קשיים כלליים בענף הבנייה: מחסור בכוח אדם, התייקרות חומרי גלם ועיכובים בלוגיסטיקה. למרות זאת, הערכת אורבניטופ היא כי אם הכול יתקדם לפי התכנון, הדיירים יוכלו לחזור לדירותיהם בתוך כשנתיים וחצי – זמן שיא במונחי פרויקטים של פינוי־בינוי. בעוד ברשויות אחרות כאמור, חוששים כי ייקח שנים רק לאשר תב"ע.

נזק לבית בבת ים מפגיעת טיל איראני (צילום: אבשלום ששוני)
נזק לבית בבת ים מפגיעת טיל איראני (צילום: אבשלום ששוני)

אלא שכעת, נשאלת השאלה – האם המקרה המדובר יישאר בגדר אירוע חריג וחד־פעמי? בזמן שעשרות אלפי יחידות דיור שנהרסו או נפגעו ברחבי הארץ עדיין ממתינות למענה תכנוני, כלכלי וחוקי שיאפשר את שיקומן, הממשלה ממשיכה להסתפק בהצהרות – אך לא בונה שום תשתית אופרטיבית רחבת היקף שתאפשר את השיקום בזמן סביר.

ברקע הבעיות שהועלו בוועדת החירום, הצעה לפתרון מהיר הועלתה על ידי ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית, שפנה לממשלה ולראשי הערים בקריאה להיעזר במגזר הפרטי. לדבריו, "לא נכון לבנות דירה במקום דירה, אלא לייצר תכנון כוללני שנותן מענה לצרכים של בעלי הדירות, של הרשות המקומית ושל האזור כולו". החברה שבראשותו מציעה ליווי משפטי, תכנוני וקהילתי מיידי, במטרה להתחיל הליך מואץ של תכנון וביצוע.

שמול מציע מודל פעולה הכולל הקמת שולחן עגול עם נציגי הוועדות המקומיות והמחוזיות, פיקוד העורף, הרשות להתחדשות עירונית ונציגי הדיירים. בתוך שבועיים מהדיון ניתן, לדבריו, להוציא היתר חפירה ודיפון, ולאחר חודש להתחיל בעבודות תשתית, אם יאושרו החרגות נדרשות.

בניין המגורים בבת ים שנפגע מהטיל האיראני   (צילום: אלון חכמון)
בניין המגורים בבת ים שנפגע מהטיל האיראני (צילום: אלון חכמון)

בדיון המדובר שנערך בוועדת הפנים בשבוע שעבר, הודיע מנהל תחום נזק ישיר ברשות המסים, משה ראש, כי יועברו מקדמות לרשויות המקומיות עבור שהייה זמנית במלונות ואבטחת מבנים פגועים. בנוסף, מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ עדכן על החלטת ממשלה לפיה כל תושב שביתו נפגע יקבל מענק של 1,500 שקל, ועוד 500 שקל לצרכים אישיים.

יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס התריע כי הרשויות המקומיות סופגות הוצאות של כ־15 מיליון שקל ביום מאז תחילת הלחימה. הוא דרש תקצוב מיידי לתגבור כוח האדם בעיריות. לדבריו, "יש כיום כ־5,000 מפונים שצריך לספק להם דיור מיידי".

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יעקב אשר, הודיע כי יקדם חקיקה שתאפשר מודלים של "מיני פינוי־בינוי" לשיקום מתחמים שנהרסו. גם ח"כ פנינה תמנו שטה הצטרפה לדרישה להקים מסלול מהיר לפיצוי מילואימניקים ולדאוג להקפאת משכנתאות לנפגעים.

אך האירועים האחרונים ממחישים כי שיקום מהיר הוא אתגר שהמדינה לא מצליחה לעמוד בו, וכי המדינה מתקשה לתת מענה מהיר לאלפי המפונים. המודל שמובילה עיריית בני ברק עם חברת אורבניטופ עשוי לשמש תקדים למדיניות לאומית שתשלב בין יזמים פרטיים לרשויות מקומיות, עם תמיכה רגולטורית ותכנונית מהמדינה. על רקע מציאות ביטחונית מתוחה, ייתכן כי זו הדרך היחידה להחזיר את הבתים – ואת הביטחון – לתושבים שנפגעו.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נדל"ן

העיר הסמוכה לנתב"ג עוברת מהפך: לאחר ההמתנה – רחובות שלמים ייהרסו

Published

on




כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.

על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).

פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)

במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות. 

המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.

"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.

עו''ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)

"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.





Source link

Continue Reading

נדל"ן

דירת 4 חדרים בפחות ממיליון שקל: עיר מציאות הנדל"ן בצפון מכה שנית

Published

on




בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.

"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט. 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.

רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)

ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.

בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.

בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.

בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.

בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.

בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.

עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.





Source link

Continue Reading

נדל"ן

ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י תוקף: "הקבלנים יכולים להוריד את המחירים"

Published

on




במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר. 

אז מהי בעצם המטרה?
לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".


"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו". 

ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".

ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)

"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"

מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? 
"זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".

"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"

שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות
על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".

"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".

"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים