פוליטיקה
ישראל כ"ץ במסר חד משמעי לגבי החרמון הסורי: "לקח מרכזי מה-7.10"
שר הביטחון, ישראל כ"ץ, הבהיר היום (שלישי) כי צה"ל לא ייסוג מפסגת החרמון ומהאזור הביטחוני הסמוך, וזאת כדי להגן על יישובי הגולן והגליל מפני איומים מהעבר הסורי. "זהו הלקח המרכזי מאירועי ה־7 באוקטובר", כתב כ"ץ ברשת X. לדבריו, ישראל "תוסיף להגן גם על הדרוזים בסוריה", ברמז לעדות שממשיכה לספוג לחצים מהכוחות הפועלים בצד הסורי של הגבול.
צה"ל יישאר בפסגת החרמון ובאזור הביטחון שנחוץ כדי להגן על יישובי הגולן והגליל מפני איומים הנשקפים מהעבר הסורי כלקח המרכזי מאירועי ה-7 באוקטובר.
נוסיף להגן גם על הדרוזים בסוריה.
— ישראל כ”ץ Israel Katz (@Israel_katz) August 26, 2025
דבריו המלאים של שר הביטחון כ"ץ: "צה"ל יישאר בפסגת החרמון ובאזור הביטחון שנחוץ כדי להגן על יישובי הגולן והגליל מפני איומים הנשקפים מהעבר הסורי כלקח המרכזי מאירועי ה-7 באוקטובר. נוסיף להגן גם על הדרוזים בסוריה".
דבריו של שר הביטחון מגיעים בעיצומן של שיחות מדיניות וביטחוניות מתקדמות בין ירושלים לדמשק, בתיווך אמריקאי. בשבוע האחרון הצהיר נשיא סוריה אחמד א־שרע כי "המו"מ עם ישראל נמצא בשלב מתקדם", והוסיף כי הסכם ביטחוני המבוסס על קווי שביתת הנשק מ־1974 "עשוי להיות קרוב". עם זאת, הוא הסתייג מהאפשרות להסכם שלום מלא וציין כי דמשק "לא תהסס לכבד הסכמות אם ישרתו את האינטרסים של סוריה והאזור".
א-שרע הוסיף כי הוא אינו רואה כרגע שישנה אפשרות להסכם, ויחד עם זאת ציין שהסכם שלום עם ישראל ישרת קודם כל את סוריה ואת העם הסורי ואת האזור. "לא אהסס לרגע לבחור באפשרות הזו, אצא בפני כולם ואסביר למה השלום הוא צורך חיוני", אמר הנשיא הסורי לעיתונאים שפגש. "לא יהיו סודות או הסכמים מתחת לשולחן".
במקביל, שליח מיוחד של הממשל האמריקאי, תומאס ברק, נועד השבוע בירושלים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם גורמי ביטחון בכירים. לדברי ברק, וושינגטון רואה חשיבות בהגעה להסכם כבר בחודש הבא, כחלק ממאמץ רחב יותר לייצוב הזירה הצפונית ולצמצום אחיזת איראן וחיזבאללה באזור. עם זאת, הוא הזהיר כי "עדיין דרושה עבודה רבה כדי להגיע להבנות מחייבות" והדגיש כי הדרך להסכם "עדיין לא קצרה".
בפגישות עם בכירי הדרג המדיני בירושלים ציין ברק כי בכל הנוגע לסוריה, ארה"ב מעוניינת לקחת לידיה את ניהול המגעים ולפעול לקידום יחסי אמון ראשוניים בינה לבין ישראל. "הממשלה הסורית נמצאת במצב רגיש, קרוב לרתיחה", כך על פי הגורמים המעורים בשיחות שהתקיימו עם שליחו של טראמפ, "אבל היא עדיין רואה בטווח הרחוק אפשרות של בניית קשר עם ישראל". מנגד, הדגישו, החשש בדמשק הוא שישראל תפעל לספח שטחים סוריים – חשש שמקשה על יצירת אמון.
בשטח נרשמה מתיחות נוספת לאחר שסוריה האשימה את ישראל בהכנסת כוח צבאי לשטח הסורי בהר החרמון. משרד החוץ הסורי טען כי כ־60 חיילי צה"ל "פלשו" לשטח שבשליטתה ופגעו בריבונותה. בישראל דחו את הטענות והסבירו כי מדובר בפעילות ביטחונית שגרתית שנועדה להבטיח את הגנת הגבול.
לצד המגעים המדיניים, ההצהרות החדשות של שר הביטחון משקפות את הקו התקיף שמובילה ישראל: גם אם יושג הסכם עם סוריה, ישראל מתכוונת לשמור על נוכחות צבאית משמעותית בחרמון ובאזורי הביטחון בצפון – כדי להרתיע איומים עתידיים ולהבטיח את ביטחון היישובים בגולן ובגליל.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
