שר הביטחון, ישראל כ"ץ, הבהיר היום (שלישי) כי צה"ל לא ייסוג מפסגת החרמון ומהאזור הביטחוני הסמוך, וזאת כדי להגן על יישובי הגולן והגליל מפני איומים מהעבר הסורי. "זהו הלקח המרכזי מאירועי ה־7 באוקטובר", כתב כ"ץ ברשת X. לדבריו, ישראל "תוסיף להגן גם על הדרוזים בסוריה", ברמז לעדות שממשיכה לספוג לחצים מהכוחות הפועלים בצד הסורי של הגבול.
צה"ל יישאר בפסגת החרמון ובאזור הביטחון שנחוץ כדי להגן על יישובי הגולן והגליל מפני איומים הנשקפים מהעבר הסורי כלקח המרכזי מאירועי ה-7 באוקטובר. נוסיף להגן גם על הדרוזים בסוריה.
דבריו המלאים של שר הביטחון כ"ץ: "צה"ל יישאר בפסגת החרמון ובאזור הביטחון שנחוץ כדי להגן על יישובי הגולן והגליל מפני איומים הנשקפים מהעבר הסורי כלקח המרכזי מאירועי ה-7 באוקטובר. נוסיף להגן גם על הדרוזים בסוריה".
דבריו של שר הביטחון מגיעים בעיצומן של שיחות מדיניות וביטחוניות מתקדמות בין ירושלים לדמשק, בתיווך אמריקאי. בשבוע האחרון הצהיר נשיא סוריה אחמד א־שרע כי "המו"מ עם ישראל נמצא בשלב מתקדם", והוסיף כי הסכם ביטחוני המבוסס על קווי שביתת הנשק מ־1974 "עשוי להיות קרוב". עם זאת, הוא הסתייג מהאפשרות להסכם שלום מלא וציין כי דמשק "לא תהסס לכבד הסכמות אם ישרתו את האינטרסים של סוריה והאזור".
אל ג'ולאני (צילום: רויטרס)
א-שרע הוסיף כי הוא אינו רואה כרגע שישנה אפשרות להסכם, ויחד עם זאת ציין שהסכם שלום עם ישראל ישרת קודם כל את סוריה ואת העם הסורי ואת האזור. "לא אהסס לרגע לבחור באפשרות הזו, אצא בפני כולם ואסביר למה השלום הוא צורך חיוני", אמר הנשיא הסורי לעיתונאים שפגש. "לא יהיו סודות או הסכמים מתחת לשולחן".
במקביל, שליח מיוחד של הממשל האמריקאי, תומאס ברק, נועד השבוע בירושלים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם גורמי ביטחון בכירים. לדברי ברק, וושינגטון רואה חשיבות בהגעה להסכם כבר בחודש הבא, כחלק ממאמץ רחב יותר לייצוב הזירה הצפונית ולצמצום אחיזת איראן וחיזבאללה באזור. עם זאת, הוא הזהיר כי "עדיין דרושה עבודה רבה כדי להגיע להבנות מחייבות" והדגיש כי הדרך להסכם "עדיין לא קצרה".
שגריר ארה"ב לטורקיה ושליח ארה"ב לסוריה, תומאס ברק (צילום: רויטרס)
בפגישות עם בכירי הדרג המדיני בירושלים ציין ברק כי בכל הנוגע לסוריה, ארה"ב מעוניינת לקחת לידיה את ניהול המגעים ולפעול לקידום יחסי אמון ראשוניים בינה לבין ישראל. "הממשלה הסורית נמצאת במצב רגיש, קרוב לרתיחה", כך על פי הגורמים המעורים בשיחות שהתקיימו עם שליחו של טראמפ, "אבל היא עדיין רואה בטווח הרחוק אפשרות של בניית קשר עם ישראל". מנגד, הדגישו, החשש בדמשק הוא שישראל תפעל לספח שטחים סוריים – חשש שמקשה על יצירת אמון.
בשטח נרשמה מתיחות נוספת לאחר שסוריה האשימה את ישראל בהכנסת כוח צבאי לשטח הסורי בהר החרמון. משרד החוץ הסורי טען כי כ־60 חיילי צה"ל "פלשו" לשטח שבשליטתה ופגעו בריבונותה. בישראל דחו את הטענות והסבירו כי מדובר בפעילות ביטחונית שגרתית שנועדה להבטיח את הגנת הגבול.
החרמון הסורי (צילום: אבי אשכנזי)
לצד המגעים המדיניים, ההצהרות החדשות של שר הביטחון משקפות את הקו התקיף שמובילה ישראל: גם אם יושג הסכם עם סוריה, ישראל מתכוונת לשמור על נוכחות צבאית משמעותית בחרמון ובאזורי הביטחון בצפון – כדי להרתיע איומים עתידיים ולהבטיח את ביטחון היישובים בגולן ובגליל.