החלטתו של טראמפ מאתמול בלילה להטיל מכסים מוגדלים על רוב מדינות העולם זעזעה את הכלכלה הגלובלית – ובצדק. ישנו חשש כי המהלך יוביל למלחמת סחר אשר תפגע כלכלית בעולם כולו.
אך האם העולם באמת היה צריך להזדעזע? הגדלת המכסים על היצוא לארה"ב הייתה צפויה. בסופו של דבר, מדובר במהלך שהיה באוויר זמן רב. ישראל נפגעת מהמהלך, שכן היצוא הישראלי לארה"ב חטף מכס של 17%, ואילו היצוא של ארה"ב לישראל חוטף מכס של 33%. החלטתו של טראמפ נובעת מכך שארה"ב משלמת מכסים כבדים על היצוא שלה לרוב מדינות העולם – בעוד שהיצוא של מדינות אלו לארה"ב זוכה לתנאים מקלים בהרבה, ולעיתים כמעט ללא מכסים כלל.
כך למשל, היצוא הממוצע של ארה"ב לסין חוטף מכס של כ-67%, בעוד שהיצוא של סין לארה"ב היה בעבר הרבה יותר נמוך. כעת, בעקבות ההחלטה של הנשיא, היצוא של סין לארה"ב יעלה לממוצע של 14%. לתוצאה של תנאי סחר אלו הייתה השפעה שלילית מצטברת.
נשיא סין שי ג'ינפינג (צילום: רויטרס)
נכון להיום, החוב של ארה"ב לעולם מסתכם בכ-36 טריליון דולר – סכום השווה לכ-107 אלף דולר לכל אחד מ-300 מיליון אזרחי ארה"ב. הגרעון המסחרי השנתי הממוצע עומד על טריליון דולר, כלומר מדי שנה החוב הלאומי של ארה"ב גדל בכמיליארד דולר ביום. בכל מדינה אחרת, מספרים כאלה היו מביאים לפשיטת רגל. מדינה רגילה לא הייתה מסוגלת לממן יבוא בהיקפים כאלה. אך לא ארה"ב.
ארה"ב מממנת את היבוא העצום ואת הגרעון המסחרי הגואה על ידי הדפסת דולרים – שכן בכל העולם שמחים לקבל דולרים. מדובר בחוסר איזון מסחרי שבסופו של דבר עלול להתפוצץ. החלטתו של טראמפ עשויה למנוע את הפיצוץ הזה.
זו אינה הפעם הראשונה בהיסטוריה הכלכלית של העולם שמצב כזה קורה. עד סוף מלחמת העולם השנייה, הלירה שטרלינג הייתה המטבע המרכזי בעולם, וכל המדינות הסכימו לקבל לירות שטרלינג כתשלום. אך בעקבות היחלשותה הכלכלית, הפיננסית והפוליטית של בריטניה – מעמדה של הלירה נחלש, והעולם הפסיק לקבל אותה ללא עוררין. מה שמנע משבר עולמי היה קיומו של תחליף – הדולר האמריקאי.
אין אלטרנטיבה לדולר – חוסר האיזון המסחרי המתמשך בעולם מתרחב
כיום אין אלטרנטיבה לדולר, שכן אין גורם מוניטרי אחר בעולם שהוא שווה ערך לדולר האמריקאי – וזוהי הסיבה המרכזית לחוסר האיזון המסחרי המתמשך בעולם. עבור ארה"ב, זהו מצב נוח – מכונת הדפוס של הפדרל ריזרב מממנת את כל גרעונותיה. אך הדולר כאמצעי אוניברסלי פוגע בטווח הארוך בכלכלת ארה"ב עצמה. הקורבן העיקרי הוא מערך הייצור האמריקאי.
האי-איזון המסחרי של ארה"ב מתבטא בהרס התעשייה המקומית, שכן המוצרים והשירותים האמריקאיים יקרים בהרבה מאלה של מדינות אחרות – שעלות הייצור בהן נמוכה יותר משמעותית. עינת מאיר, כלכלנית בנק דיסקונט, אמרה בסקירה שפרסמה בעקבות החלטתו של טראמפ כי "התוצאה של טראמפ תהיה עליית מחירים בארה"ב, פגיעה בצמיחה ועלייה באינפלציה".
דולרים (צילום: אינג'אימג')
רון מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, סבור כי יחסית למדינות אחרות, הפגיעה במשק הישראלי תהיה מתונה: "הדברים עדיין לא ברורים, אך להערכתי הפגיעה הישירה של החלטת טראמפ על המשק המקומי תהיה יחסית מתונה. המכס על יצוא ישראלי לארה"ב יעמוד על כ-17% בלבד, וזה לעומת מכס של כ-33% על יצוא שירותים ומוצרים אמריקאיים לישראל."
עוד הוסיף: "עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הסכם הסחר החופשי הקיים כבר 40 שנה בין ישראל לארה"ב. לפי ההסכם, כ-98% מהיצוא של ישראל לארה"ב פטור ממכסים – ועדיין לא ידוע מה יקרה עם ההסכם הזה." לדבריו, היצוא העתידי לארה"ב של מדינות רבות צפוי להתייקר, אך ההשפעה של המהלך על היצוא הישראלי תהיה מתונה יחסית.
הכלכלה העולמית צפויה לחזור לאיזון
חלק גדול מאוד מהיצוא הישראלי לארה"ב הוא בתחום ההייטק. אחת הסיבות לחוסר האיזון בסחר החוץ של ארה"ב היא עלות העבודה הגבוהה בה. אך בתחום הטכנולוגי, כוח האדם הישראלי אינו זול יותר מזה של ארה"ב – ולכן הפגיעה צפויה להיות מוגבלת. הפגיעה הישירה במשק הישראלי, אם כן, אינה חמורה – אך בדומה למדינות רבות אחרות, ישראל תושפע בעקיפין. החלטותיו של טראמפ צפויות להוביל לעליית מחירים כלל-עולמית, ולאינפלציה גוברת. בנוסף, הצמיחה העולמית צפויה להתמתן. עם זאת, בסופו של דבר, החלטתו של טראמפ אינה מהפכה – אלא עדכון למציאות מסחרית קיימת.
ייתכן שבחודשים ואף בשנים הקרובות נראה אינפלציה מוגברת וצמיחה מתונה – אך בטווח הארוך, הכלכלה העולמית צפויה לחזור לאיזון. עליית מחירים זמנית, ירידה זמנית בצמיחה – אך בסופו של דבר, חזרה לשיווי משקל.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.