בזמן שהוחלט על עצירת הסיוע ההומניטרי לעזה, וחרף כל ההכחשות, עשו עשרות אלפי ליטרים של דלק את דרכם מהצד הישראלי לרצועה. באותו היום התקשר קצין בכיר אל חבר הכנסת עמית הלוי ופרץ בבכי. "איך יכול להיות שאתה חלק מזה", הטיח במי שכיהן כחבר ועדת החוץ והביטחון מטעם מפלגת הליכוד. "מצד אחד אתה שולח אותנו להילחם באויב, ומצד שני אתה מכניס דלק שמאפשר לו להרוג אותנו".

הלוי לא היה צריך יותר מזה. "לקצין אמרתי, אני ממש לא חלק מזה, להפך, אני מבקר את ההחלטה האומללה הזו, ולעצמי אמרתי, זהו, אי אפשר יותר". האירוע הזה, עוד קיסם לבעירה שמפעפעת בהלוי לכל אורך המלחמה, נדלק והתפוצץ בדיון להארכת צווי 8 לחיילי המילואים בוועדת החוץ והביטחון. חבר הקואליציה שיזמה את ההצבעה הצטרף באופן חריג לאופוזיציה והצביע נגדה.

"הכל התנקז לרגע הזה", אומר הלוי בתסכול, "מאות שעות של ייסורים ולבטים ובעיקר אחריות ציבורית, כי בסופו של דבר אני מייצג את הציבור ותפקידי לשאול את השאלות בשמו ובשם חיילי צה"ל". 

 "צה"ל לא הבין את האויב – ולכן חמאס לא הוכרע"

זה לא תפקיד הדרג המדיני להגדיר יעדים לפעולות הצבא?
"כשהשיקולים המדיניים לא עובדים מול האויב, וצריך להסביר לו בתותחים ובטנקים, אז פונים לצבא. אבל אז בצבא אומרים לנו, היעדים שלכם לא מתאימים מבחינה מדינית, משפטית או כלכלית. הצבא צריך לבוא לקבינט ולומר, אתה רוצה הכרעה מלאה? זו הדרך, ותפקיד הקבינט הוא להגיד, יש קושי, אני יכול לעזור או לא לעזור.

"הבעיה מתחילה כשהצבא חושב בעולם מושגים אחר על חשבון השיקולים הצבאיים הטהורים. כששאלתי אלוף בצה"ל למה בהכשרות קצינים בכירים יש למידה ועיסוק בתחום היחסים הבין לאומיים ולמה קציני הצבא צריכים ללמוד קורס מבוא לאירופה, תשובתו הייתה שהם צריכים לשקול שיקולים מדיניים. אמרתי, למה שיקולים מדיניים נוגעים אליך, אתה תבוא אלינו רק עם שיקולים צבאיים, והוא ענה, אני חייב להכיר את הנושא המדיני כי אתם תשקלו שיקולים פוליטיים.

"כוונתו הייתה שהפוליטיקאים הרי ישקלו שיקולים זרים, נמוכים, פוליטיים, ולכן הוא זה שצריך להיות המבוגר האחראי. הוא, שלא נבחר מעולם ואין לו שום מנדט או יכולת לשקול שיקולים של חברה ומדינה, הוא זה שצריך להכשיר את חייליו להיות חלק בשיקול המדיני".

מתי ראית את ראשי הצבא שוקלים שיקולים מדיניים?

"לכל אורך המלחמה. בדיון האחרון בהשתתפות הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי בוועדת החוץ והביטחון, הוא מנה לפחות ארבע פעמים שיקולים מדיניים ככאלו שהכתיבו את סדר היום הצבאי".

מה רע בזה בתוך שאר השיקולים? הציפייה מרמטכ"ל לפרוש בפניכם את מכלול השיקולים ככל שהוא יודע ומבין כדי שתקבלו החלטה מדויקת.

"זה רע, כי לרמטכ"ל יש רק דבר אחד שהוא אחראי ומופקד עליו: לנצח במלחמה".

יכול להיות שכדי לנצח עליו לשקף לממשלה הכל, כולל שיקולים מדיניים?
"ממש לא. בשביל זה בקבינט יושב שר החוץ. בשביל זה צריך להזמין צוותים מכל גופי הביטחון כמו שב"כ ומוסד. זה ממש לא התפקיד שלו. תפקידו לנצח במלחמה, ובזה הוא נכשל".

הרצי הלוי לקח אחריות על 7 באוקטובר והוביל את הצבא עד שהתפטר, אתה מאשים אותו בכישלון כי שהוא שקל שיקולים מדיניים?

"אני אומר שלקחת אחריות זה דבר ראשון להכיר בחטא ולהפיק לקחים. זה לא נעשה. בצה"ל של אחרי 7 באוקטובר לא הכירו בעומק הכישלון. להילחם באותה שיטה ולהביא למחירים איומים ללא תוחלת זה לא נקרא לקחת אחריות. זה אומר להמשיך להילחם באותה התפיסה ובאותן הטעויות. מה הטעם לפרק את חמאס אם שתי דקות אחר כך הוא מתחבר מחדש? צה"ל לא הבין את האויב ולכן חמאס לא הוכרע. רק לפני כמה שבועות קפצו מחבלים סמוך לגדר וחמישה חיילים נהרגו לצד פצועים רבים. חמאס חי, נושם ובועט למרות שמולו ניצב צבא שהפציץ באיראן ובתימן אלפי קילומטרים מפה ובעבר כבש את עזה ביום אחד".

אתה יודע, אתה מאשים את הצבא בכשלי המלחמה, בעוד עולים קולות שמאשימים את הממשלה ובעיקר את העומד בראשה בהוראות שניתנו להמשכה המיותר.

"אני בעד המלחמה. אני חושב שהיא הכרחית ואנחנו נלחמים עם כל מה שיש. רק שאני בעד לשפר גם את החשיבה הצבאית ולא רק את הכלים. ולכן בתפקידי כחבר כנסת, כשמביאים לפניי תוכנית שאני רואה ככישלון מתמשך ומבקשים ממני להצביע בעדה באופן אוטומטי ולא לשאול שאלות, אז אני מתקומם, כי המשמעות היא שלא צריך כנסת בכלל. תפקיד חברי הכנסת לפקח על הממשלה וזרועותיה, כולל הזרוע הצבאית, לשאול שאלות ולקבל תשובות".

יכול להיות שהתחמקות הממשלה מתשובות משרתת את הטענה שהמלחמה נמשכת כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים של נתניהו וממשלתו?

"זו האשמה מרושעת שלצערי נשמעת על ידי חלק מהציבור והמשפחות. אין לזה שום בסיס. ברור לי שגם ראשי הצבא שאני מעביר עליהם ביקורת רוצים בחיסול חמאס. אין בעיה ברצונות ובכוונות אלא בחשיבה הצבאית והדרך".

הריאיון המלא יפורסם מחר (שישי) "במוסף-מעריב" "ובמעריב אונליין"