לפי דיווח ב"ג'רוזלם פוסט", בעוד שההסכם של טורקיה עם גרמניה לרכישת 40 מטוסי קרב יורופייטר טייפון אינו מהווה איום ישיר או מיידי על עליונות האוויר של ישראל, הוא בכל זאת מהווה "כאב ראש", כך אמר לפוסט גורם ישראלי ביום רביעי (אתמול). ההסכם מסמן צעד משמעותי במאמצים המתמשכים של ארדואן לחדש את צבאו.
כזכור, ארה"ב צפויה לאשר לטורקיה רכישת שתי טייסות F-16 בלוק 70 ושדרוג עשרות מטוסי F-16 קיימים, כתחליף לרכישת מטוסי F-35 שהאמריקאים נמנעו ממנה בגלל שטורקיה רכשה מערכות נשק רוסיות והחליטה לספק את המטוסים המשודרגים ליוון במקום. בינתיים דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" שטורקיה צפויה להכריז בקרוב על על הסכם עקרוני לרכישת עשרות מטוסי קרב מתקדמים מדגם יורופייטר טייפון, במסגרת עסקה מהמעצמות של מרכז אירופה, בשווי מוערך של כ־5.6 מיליארד דולר.
מטוס קרב F-35 של חיל האוויר (צילום: מרק ישראל סלם)
המטוסים, שפותחו במשותף על ידי בריטניה, גרמניה, איטליה וספרד, נחשבים לאחד ממטוסי הקרב המתקדמים ביותר בעולם. הכללתם בצי חיל האוויר הטורקי תגביר משמעותיתֹ את יכולות הלחימה האווירית של המדינה. "זה לא איום שמשנה את המשחק מול חיל האוויר שלנו. הטייפון הוא מטוס יעיל אבל אין לו עדיפות על מטוסי הקרב שלנו", אמר הגורם הישראלי, "אבל זה סימן ברור ומדאיג שטורקיה מאיצה את החימוש בצורה שעלולה בסופו של דבר לאתגר את היתרון הצבאי הישראלי באזור".
מטוסי יורופייטר טייפון "דור 4.5" מסוגלים לבצע תמרונים בגובה רב, מצוידים במערכות מכ"ם מתקדמות ומסוגלים לבצע משימות רב-תכליתיות – כולל עליונות אווירית ותקיפה קרקעית. למרות שהם עשויים שלא להשתוות ליכולות החמקנות של מטוסי ה-F-35 הישראלים, רכישתם עדיין תשפר משמעותית את הגמישות המבצעית וההרתעה האזורית של טורקיה.
אם לישראל היה משרד חוץ מתפקד, או ממשלה נורמלית, היא היתה כבר מזמן מונעת את העסקה המתגבשת למכירת מטוסי "יורופייטר טייפון 4.5" לתורכיה בידי גרמניה ובריטניה.
כבר היום יש לתורכיה את הצי הימי הגדול והחזק במזרח התיכון, ועכשיו היא שמה לעצמה למטרה להגיע גם לאיזון אווירי עם ישראל. זה…
במקביל כאמור, טורקיה פועלת באופן פעיל להשגת עסקאות נוספות למטוסי F-16 אמריקאיים ואפילו F-35, למרות שהורחקה מתוכנית ה-F-35 ב-2019, בשל רכישתה של מערכות הגנה אווירית רוסיות מסוג S-400. המאמצים המחודשים הללו הדליקו נורות אזהרה בירושלים, במיוחד לנוכח דיווחים שאנקרה מרחיבה גם את יכולות הצי והמל"טים שלה.
ראש האופוזיציה יאיר לפידתקף את הממשלה הישראלית והאשים אותה בכישלון לחסום את מכירת היורופייטר והזהיר מכוחה הצבאי של טורקיה: "אם לישראל היה משרד חוץ מתפקד, או ממשלה נורמלית, היא היתה כבר מזמן מונעת את העסקה המתגבשת למכירת מטוסי 'יורופייטר טייפון 4.5' לטורקיה בידי גרמניה ובריטניה. כבר היום יש לטורקיה את הצי הימי הגדול והחזק במזרח התיכון, ועכשיו היא שמה לעצמה למטרה להגיע גם לאיזון אווירי עם ישראל. זה מסוכן, והממשלה הלא מתפקדת שלנו נתנה לעסקה הזו להתקדם בלי לעשות שום דבר בעניין".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.