בשדרות נולדת בימים אלו יוזמה פורצת דרך, כזו שעשויה לשנות את תפיסת הביטחון העירונית בישראל: הקמת קהילת חמושים אזרחית מאורגנת ומאומנת, כחלק ממודל עירוני חדשני שמגדיר מחדש מהי רשות מקומית אחראית.
מדובר במהלך ראשון מסוגו בארץ, שבו עיר שלמה לוקחת אחריות על נושא הנשק שנמצא ממילא בידיהם של אזרחים רבים – וממנפת אותו למערך מסודר, מקצועי, ומגובה עירונית. לא עוד אזרחים בודדים עם רישיון בכיס, אלא כוח קרקעי משמעותי, הפועל כתף אל כתף עם המשטרה, פיקוד העורף, המשמר האזרחי וגורמי החירום. השבוע כונסו נושאי הנשק בעיר להיכרות עם היוזמה.
המודל מובל על ידי הרשות לביטחון קהילתי, בניהולה של שירן אוחנה, ובשיתוף פעולה הדוק עם אגף הביטחון העירוני, בראשות ארז גז. יחד הם יוצרים מעטפת עירונית כוללת, שממפה כל נושא נשק, מכניסה אותו לקהילה מסודרת, מעניקה לו הכשרות טקטיות, תרגולים מבצעיים, ליווי משפטי וכלים מעשיים להגנה עצמית והגנה קהילתית.
בפועל, שדרות הופכת לראשונה בישראל לעיר חמושה – לא רק בכמות, אלא גם באיכות. כיום יש בעיר כ-5,000 נושאי נשק – כמעט אחד מכל שבעה תושבים. אולם המהפכה מתחילה ברגע שהמספרים פוגשים תוכנית: אימונים בבית הספר ללוחמה בטרור, מאגר חמושים מאובטח, כובעי זיהוי מיוחדים שיקלו על ההבחנה בהם במצבי חירום, ופריסה שכונתית של גורמי תגובה מידיים.
"נשק זה לא רק רישיון", מסבירה אוחנה. "נשק הוא אחריות, ידע, תרגול, נהלים. אנחנו יוצרים כאן קהילה מגובשת, חמושה אך מרוסנת, עם הבנה עמוקה של גבולות הכוח – ושל המשמעות האזרחית-ערכית של לשאת נשק בעיר כמו שלנו".
המיזם כולל גם סבסוד עירוני למטווחים, תרגולים שוטפים, הכשרות בלוט"ר (יחידת העילית ללוחמה בטרור) 'שניר אימוני ירי ולחימה", תוספת תחמושת לחיזוק הכשירות המבצעית, ורשת ביטחון פסיכולוגית ומשפטית למי שנושא נשק כחוק. גם בתי הכנסת בעיר נכנסו למערך, עם רכזי ביטחון, מתפללים חמושים ותיאום קבוע עם המשטרה לקראת שבתות וחגים.
טנדר עם מחבלי חמאס בשדרות, 7 באוקטובר 2023 (צילום מסך)
"אנחנו בונים קהילה מגוננת", אומר ראש העיר אלון דוידי. "החוסן של שדרות מעולם לא היה רק בגדרות ובמצלמות – אלא קודם כל באנשים. במי שקם בבוקר ורוצה לדעת שהוא ומשפחתו בטוחים. המהלך הזה נותן לכל אזרח חמוש תחושת שייכות, אחריות, ויכולת לתרום לביטחון העיר. זהו עוד נדבך חשוב במערך שמאפשר לתושבי שדרות לישון טוב יותר בלילה".
אלון דוידי בשדרות (צילום: יוסי אלוני)
התוכנית שואבת השראה ממתודולוגיות צבאיות, אך מותאמת למרחב האזרחי: כל אזרח חמוש עובר התאמה לתפקיד, לומד להתמודד עם איום מתפרץ, מקבל תמיכה משפטית, מקצועית ופסיכולוגית, ויודע שהוא חלק ממערך עירוני מתפקד. הדגש הוא על ריסון, אחריות ציבורית, וזמינות מבצעית.
בשדרות מדגישים כי מדובר גם בהזדמנות חברתית נדירה: נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, חילוניים ודתיים – כולם נרתמים יחד, מתוך רצון לחזק את סביבת חייהם. לא עוד "כל אחד לעצמו", אלא קהילה עירונית שמגיבה יחד, עומדת יחד, ומבינה שדווקא במציאות ביטחונית מאתגרת, לאזרח יש תפקיד מרכזי.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.