Connect with us

טלוויזיה

הראיון המלא של דדי שמחי אצל מיקי לוין: בנו, איל פלג, אולפן שישי

Published

on




בראיון חגיגי לחג הפסח, דדי שמחי פותח את הלב בפדוקסט למיקי לוין, סוגר חשבון עם גיא פלג וישראל זיו, נשבר בדמעות בעקובת שאלה אחת וחושף מה הדרך היחידה להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

דדי שמחי ששימש כנציב כבאות והצלה, שירת כקצין בדרגת תת-אלוף בצה"ל וכיהן בין היתר כראש מטה פיקוד העורף, הפך בשבעה לאוקטובר לאב שכול, שאיבד את בנו גיא שמחי הגיבור במסיבת הנובה, שהציל במותו כשלושים אנשים בשבת השחורה. מאז  פוקד שמחי את אולפני חדשות 12 כפרשן צבאי, ובולט בעמדותיו הימניות ומנסה להביא דרך מגשרת לכל הצדדים.

בראיון חגיגי בפודקאסט של מיקי לוין, סוגר שמחי חשבון עם גיא פלג אחרי העימות המתוקשר, מסביר למה עבר חתול שחור בינו לישראל זיו, מצהיר כבל עם ועדה בניגוד לדעה הרווחת שאינו תומך בביבי נתניהו ואף מציע דרכים להפיל את ראש הממשלה, מדבר על התוכניות והכוונות שלו לרוץ לפוליטיקה, על ההצעות שקיבל ממפלגות שונות ונשבר לרסיסים בעקבות שאלה אחת שגרמה לאיש החזק הזה להישבר מול המצלמות. 

מות בנו גיא שמחי

לוין: "איפה היית כשקיבלת את הבשורה על גיא?"
שמחי: "הייתי בבית. גיא דיבר איתי ברבע לשמונה בבוקר ואמר "אבא, אני בקיבוץ, יש כאן מחבלים, יש לנו נשק אחד". אמרתי לו להיכנס לממ"ד, שהצבא יגיע תוך חמש דקות. הייתי מאוד רגוע. אחרי ארבע שעות הבנתי שמשהו לא בסדר ושהוא כנראה נהרג".

לוין:" איך זה היה לראות אותו?"
שמחי נשנק ועיניו מתמלאות בדמעות והוא משיב בצרידות: "כשהביאו אותו בהתחלה, זה גם צרידות וגם התרגשות, עוד חשבתי שאולי הוא חי. אולי ירו בו והוא נפצע והוא נושם נשימות איטיות. הרמתי את השמיכה ונתתי לו סטירות קלות בפנים. "גיא, גיא, גיא". אבל הוא לא זז. חיבקתי אותו, נישקתי אותו. הייתי איתו כ-40 דקות. לא האמנתי שזה קורה לי".

לוין: "אתה בוכה מאז הרבה?"
שמחי: "לפני גיא בכלל לא בכיתי בחיים, אפילו לא כשאבא שלי נפטר. אחרי גיא, לא היה יום אחד שלא ירדו לי דמעות.לאו דווקא בלילה, לפעמים אתה נוסע באיילון לבד ואתה נזכר"

לוין: "מה היית אומר לו היום?"
שמחי נרגש משיב: "הייתי אומר לו שאני גאה בו ברמה מטורפת ואוהב אותו. אבל אורית, אשתי, אמרה: "מה אתה אומר לו את זה? תגיד לו שיחזור".

סמ''ר גיא שמחי ז''ל (צילום: פרטי)
סמ"ר גיא שמחי ז"ל (צילום: פרטי)

לוין :"הכאב משנה צורה עם הזמן?"
שמחי "אני עוד לא מבין את האירוע בכלל. כשאומרים לך שהבן נהרג הוא איננו , מה זה איננו? אני זוכר הכל? את הריח שלו איך הוא נראה החיבוקים,מה זה הבחור איננו הוא לא איינו הוא פה"
וסיים בדברים הבאים "רק שלא יצטייר פה בשידור שהתייפחתי".

"אני לא ביביסט"
לוין: "אפשר לצאת בהצהרה שאתה לא ביביסט?"
שמחי: "בוודאי. אני לא ביביסט. אני חושב שראש הממשלה אחראי ולראש הממשלה גם יש אשמה. הייתי מאוד שמח, שראש הממשלה ילך לבחירות, אבל אנחנו דמוקרטיה. ואם הוא לא רוצה, יש שתי אפשרויות – להחליף אותו לעשות לו מארב פרלמנטרי בהצבעת אי אמון או לחכות לבחירות תעשו מחאות אן בעיה."לוין: "אתה האלטרנטיבה הימנית אבל לא הביביסטית. זה מה שאתה אומר? כל הטוויטר ביביסט הולך לחבור לביבי".

שמחי: "אני אומר שאני לא ביביסט. ראש הממשלה אחראי ויש לו אשמה. היה עליו ללכת לבחירות בהפוגה הראשונה שהייתה אפשרית."
לוין : פגשת את ביבי ?
פגשתי את ביבי כמעט לפני שנה ומאז לא, יש רושם שנתניהו מדבר איתי כל שני וחמישי, הוא דיבר איתי פעם אחת כשהציעו לי להיות הפרויקטור הלאומי וזה לא צלח"

גיא פלג וישראל זיו
לוין: היה לך עימות לא נעים עם גיא פלג. למה כל כך הטריד אותך כשהוא אמר "נתניהו הארדואן הקטן"?
שמחי: כשאנחנו יושבים באולפן שישי בפאנל קבוצתי, יש אחריות קבוצתית. הוא לא יכול לומר על מנהיג שהוא "ארדואן הקטן". ברגע שגיא פלג אומר זאת כשאנחנו יושבים לצדו, חלק מהצופים שואלים: "מה, דדי יושב ולא אומר כלום?".

לוין: כשמבקרים את פלג איך הוא לא מתבייש כי אתה אב שכול?
שמחי אני אמרתי לגיא פלג וכתבתי לו שהוא לא פגע בי כאב שכול, אני לא מגיע לאולפן כאב שכול, הוא כן פגע בי בנימה החצי מזלזלת, לא מתאים.  אני יודע להתמודד עם הרבה דברים אבל אני מנסה להביא סגנון אחר להתווכח אבל בצורה מכובדת"
לוין: איך היחסים ביניכם היום כשאתם מתראים באולפן מאחורי הקלעים?
שמחי: "אנחנו אומרים שלום שלום, אבל לשלב ה"חיבוקים" עוד לא הגענו. אם הוא לא סובל אותי, זה חבל, אבל אני לא שונא אותו. בוא נאמר שיחסיי עם ישראל זיו חמים מאוד".

גיא פלג (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
גיא פלג (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לוין : כן? זה לא נראה ככה בכלל ? נראה שלישראל זיו יש משהו לא פתור איתך"
שמחי "יכול להיות, אני חושב כי ישראל רגיל שאף אחד לא מתווכח איתו. אולי זה בגלל כי אני הייתי קצין אגם שלו שהוא היה מפקד אוגדת עזה, נלחמנו יחד, היינו יחד בהיתקלויות מול לוחמים, יכול להיות שהוא עדיין חושב בתת מודע שלו שאני קצין אג"ם שלו, אבל הוא יתאפס מהר". 

לוין: על מי אתה כועס?
שמחי: אני כועס בעיקר על צה"ל. גם הממשלה, גם ביבי, גם כולם, אבל בעיקר על צה"ל. זה צבא שקיבל את הכל מהמדינה – מאות מיליארדים, את טובי בנינו ובנותינו – והוא היה אמור לשמור על הגבולות ועל הבנים והבנות שלנו. היה אסור לקרות מה שקרה. אפילו אם הייתה תקלה, היו צריכים להיהרג 100-400 איש, לא 1,200 איש בשמונה שעות.
לוין: איזו טעות של הממשלה אתה יכול להצביע עליה?
שמחי: הממשלה לא נתנה פקודה בהתחלה להיכנס לעזה. הממשלה הייתה צריכה לגלות אומץ ואסרטיביות מול צה"ל.

פוליטיקה
לוין: יש מפלגות או חיבורים פוליטיים שאתה שוקל?
שמחי: קיבלתי הצעות כמעט מכל המפלגות. אני כרגע שוקל את צעדי ומתלבט מה לעשות. אני רוצה לעשות טוב למדינה ולהחזיר לה מה שקיבלתי ממנה במשך 60 שנה. אני רוצה שכל מי שנפל – הבנים והבנות לא יהיו לשווא.

לוין: זו הדרך שלך להכניס את גיא לתודעה? זה בשבילו אתה עושה זאת? לא היו לך שאיפות פוליטיות קודם.
שמחי: לא. אני חושב שיש לי הרבה מה לתרום. חשבתי לדחות זאת בכמה שנים, אבל עכשיו אי אפשר להישאר בצד.
לוין: יש לך תמיכה מהמשפחה לכיוונים הפוליטיים שלך?
שמחי: מאוד.

ישראל זיו  (צילום: צילום מסך)
ישראל זיו (צילום: צילום מסך)

לחץ צבאי 
לוין: אתה אמרת לאורך כל השנה וחצי שלחץ צבאי יביא את החטופים. אתה עדיין חושב כך?
שמחי: מאוד. כל ה-196 חטופים שחזרו עד עכשיו לא חזרו בגלל העיניים היפות של המתווכות.

לוין: לא בגלל טראמפ?
שמחי: מה זה טראמפ? טראמפ זה מילה אחרת ללחץ צבאי, לחץ מדיני ולחץ כלכלי. הם הבינו שטראמפ זה לא ביידן וכנראה שעם טראמפ בשלטון המשמעויות אחרות.

לוין: אתה חושב שעכשיו לחץ צבאי נוסף יביא את 59 החטופים האחרים? פעם אמרת משפט קשה, שצריך להמשיך עם הלחץ גם אם בדרך נאבד כמה חטופים.

דונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Kevin Mohatt)
דונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Kevin Mohatt)

שמחי: אני חושב שנושא החטופים עבר שלב מוסרי. עד עכשיו החזרנו 196, וזה מצוין. אני בעד הפסקת אש כדי להחזיר את כולם. אבל ככל שהמספר קטן יותר, המצב מורכב יותר. החמאס כנראה ישמור לעצמו איזה 7-10 חטופים ככרטיס ביטוח אחרון.

לוין: אתה בעד 59 חטופים עכשיו תמורת עצירת המלחמה?
שמחי: אני אומר שאם נפעיל לחץ צבאי מסיבי יחד עם לחץ מדיני, לחץ הומניטרי ושחרור אסירים, יחד עם אלטרנטיבה שהחמאס לא יכול לסרב לה – יש סיכוי גדול יותר שנוציא את כולם. זה אירוע מאוד מורכב.

לוין: ראש המוסד לשעבר יורם כהן אמר שנתניהו ביקש ממנו לצותת לראש המוסד. מה דעתך?
שמחי: אם יורם כהן חושב שראש ממשלה, לפני 11 שנים בסיפור של אמינות בנט, ביקש ממנו דבר לא תקין, הוא היה צריך לקום ולהפוך את השולחן אז, לפני 11 שנים. אם אז לא הפך את השולחן, ושקל את כל השיקולים, שלא יספר לי סיפורים אחרי 10 שנים.

דדי שמחי (צילום: אבשלום ששוני)
דדי שמחי (צילום: אבשלום ששוני)

לוין: אתה מסיט את הדיון במקום להתייחס לגופו של עניין. מדובר באירוע חמור ביותר ואתה מדבר על למה הוא לא התלונן אז.
שמחי: אני לא אומר לרגע לעצור את החקירה, נהפוך הוא. אני מוכן שיזרזו אותה, יוסיפו עוד 100 חוקרים, ויגמרו אותה תוך שבועיים. ואם היו פה עבירות, שיטפלו בכולם, כולל כולם.

לוין: איך זה להיות באולפן שכולם פחות או יותר מיושרים באג'נדה אחת ואתה היחיד?
שמחי: זה מחייב אותך להיות חד, להיות קשוב, להיות עירני.
לוין: אבל אתה בעצם נמצא בערוץ שרוב הצופים בו חושבים כמו ששת האנשים האחרים בפאנל, ולא כמוך.

שמחי: הרבה אנשים אומרים לי שהם רואים את אולפן שישי רק כדי לראות אותי. שאני מייצג את הקול השפוי, את הקול האחר.
לוין: כל הזמן מריבות בתוך המשפחות. בני זוג מתגרשים בגלל דעות פוליטיות. משהו קרה בשנתיים האחרונות, משהו מכוער מאוד.
שמחי: אני מסכים. איבדנו את הכוח של העם. אבל אני עדיין טוען שרוב העם בבסיסו מחובר אחד לשני. הבעיה היא שהקצוות מטרללים אותנו. הרוב הדומם צריך להפסיק להיות דומם.

אולפן שישי (צילום: צילום מסך חדשות 12)
אולפן שישי (צילום: צילום מסך חדשות 12)

לוין: מה אתה מאחל למדינת ישראל?
שמחי: אני מאחל לעם ישראל שנצא ממי שמנסה לשסע ולפלג אותנו ונזכור שאנחנו ביחד. הרוב הדומם צריך להפסיק להיות דומם. כמו שאמר אלי שרעבי, "זה לא שמאל, זה לא ימין, זה ישר". כל המדינה רוצה ללכת ישר – שתהיה פה מדינה חזקה, משגשגת ופורחת.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טלוויזיה

כוכב ערוץ 14 נועם פתחי נגד נעם תיבון ב"הפטריוטים" של ינון מגל

Published

on




במהלך התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 ששודרה אמש (חמישי) בהנחיית ינון מגל, הפאנליסט נועם פתחי תקף את האלוף במילואים נעם תיבון, וקרא לו לעבור עם משפחתו מנוחות תל אביב אל נחל עוז – מבלי לדעת שתיבון דווקא עשה זאת, ובנסיבות דרמטיות במיוחד.

פתחי אמר בשידור: "אני חייב רגע להגיד על נעם תיבון… אני הלכתי לבדוק, תמיד אני הולך לבדוק איפה הם גרים. אז נעם תיבון על סמך האינטרנט גר בצפון תל אביב. עכשיו, תמיד זה מבחן מאוד מאוד פשוט. נעם תיבון דיבר על ביטחון, ושאפשר לסיים וזה. נעם תיבון, קח את הילדים שלך, אולי גם את הנכדים שלך, ואת אשתך. לך תגור בניר עוז, בנחל עוז, מחר בבוקר, ומשם תגיד לסיים את המלחמה".

אלא שכמעט כל מי שעקב אחרי האירועים הדרמטיים של 7 באוקטובר יודע: נעם תיבון אכן הגיע לנחל עוז – כדי להציל את בנו אמיר, את כלתו מירי ואת נכדותיו, ששהו בממ"ד בביתם שבקיבוץ בזמן מתקפת חמאס. הוא פרץ לתוך האזור בזמן אמת, חילץ אותם ותושבים נוספים, וסיפור ההצלה הפך מאז לתופעה מתוקשרת שתועדה בכתבות.

הגולש ניר שיין שיתף את הקטע מהתוכנית ברשת החברתית X וכתב: "מדהימה אותי כל פעם מחדש הבורות של האנשים האלה… נזכיר שאמיר ומירי תיבון הסתגרו עשר שעות בממ"ד יחד עם בנותיהם הקטנות בקיבוץ באותו היום".

אמיר תיבון עצמו לא נשאר אדיש. הוא שיתף את הפוסט והגיב בחריפות: "יש הרבה אהבלים בערוץ 14, אבל טיפש כמו נעם פתחי עוד לא ראיתי. פתחי, אם היית טורח לבקר בנחל עוז אי פעם, הייתי מזמין אותך לקפה אצלי בבית. סיכוי גבוה שהיית פוגש שם את ההורים שלי שנמצאים יומיים-שלושה בשבוע בבית הזה. אבל אתה לא תטרח לבקר, או לברר את העובדות. זה מעבר לסל היכולות שלך".





Source link

Continue Reading

טלוויזיה

הבטיחה עקרונות ברזל, הפכה לפרודיה: לאן נעלמה מרב מיכאלי?

Published

on




מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.

מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.

מרב מיכאלי (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מרב מיכאלי (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.

בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.

כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.

בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.

טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?

מרב מיכאלי (צילום: רמי זרנגר)
מרב מיכאלי (צילום: רמי זרנגר)

האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.

אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.  

אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.

אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.

גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.

ליאור שליין (צילום: יח''צ)
ליאור שליין (צילום: יח"צ)

יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?

תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.

כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.

להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.





Source link

Continue Reading

טלוויזיה

"בחיים לא בכיתי ככה ימים ולילות": יגאל גואטה בריאיון לרוני קובן

Published

on




חבר הכנסת לשעבר ושדרן הרדיו והטלוויזיה של "כאן 11" יגאל גואטה הגיע לתוכנית "פגישה עם רוני קובן", הפעם כדי לדבר על איך שמלחמת חרבות ברזל השפיעה עליו כשדרן ברדיו אבל גם כבן אדם פרטי. בשלב מסוים בריאיון הוא פרץ בבכי: "הותר לפרסום חמישה חיילים נהרגו, הותר לפרסום שישה חיילים נהרגו… די, חלאס, מספיק עם זה".

אחרי רגע ממושך של שקט הוא המשיך: "מאות משפחות שכולות ועוד משפחות שכולות ו-6,000 פצועים בבתי חולים, חלקם בלי ידיים ובלי רגליים. איך הגענו למצב שלקחו את משפחות החטופים והפכו את זה לעסק פוליטי? איך הגענו לדבר הזה? איך אפשר לרדת כזה נמוך?". לאחר המשפט הזה הוא גם ביקש הפסקה מהריאיון.

לאחר מכן הוא התעשת, והדבר הראשון שהיה לו לומר לרוני קובן – "סליחה". קובן חייך אליו וענה: "על מה סליחה?", ועל כך גואטה ענה: "שלא התאפקתי". קובן המשיך: "למה להתאפק?", וגואטה אמר: "אם לא היינו מתאפקים אז כל היום הייתי בוכה, ויש סיבה לבכות כל היום".

רוני קובן המשיך את הריאיון עם שאלה נוספת: "זה נכון שהיה רגע בזמן שידור ברדיו ששמעת אימהות של חטופים והתחלת לבכות?", והוא ענה: "כן, לא פעם אחת – כמה פעמים". קובן המשיך: "יש איזה חטוף שנכנס לך ללב במיוחד?" ותשובתו של גואטה: "כן, שם בכיתי הכי הרבה. ביבס". הוא המשיך לדבר בזמן שדמעות נקוו בעיניו וקולו נסדר: "זה לא יכול להיות, זה משהו שלא נתפס בשכל בכלל".

הוא עצר שוב כדי להוריד את המשקפיים ולמחות את הדמעות מעיניו, והמשיך בהלצה: "קובן, זה שזו תוכנית של תשעה באב לא אומר שאני צריך לבכות כל התוכנית". במקביל, קובן תהה אם "הלב שלו קהה" משום שהוא לא בוכה כשהוא נזכר במשפחת ביבס, שאיבדה את האם שירי ואת שני בניה הצעירים, אריאל וכפיר, לאחר שנחטפו לעזה מניר עוז בשבעה באוקטובר ונרצחו בשבי. ירדן ביבס, בעלה של שירי, נחטף גם הוא, ושוחרר ב-1 בפברואר השנה. גופותיהם של כפיר, אריאל ושירי הוחזרו לישראל ב-20 וב-22 בפברואר.

קובן סיפר לגואטה: "הייתי בניר עוז ונותנים לך להסתובב בין הבתים חופשי, ואז אתה בא לבית של הביבסים" – כאן גם קולו של קובן נסדק והוא מבין שגם הוא עומד לבכות – "ואתה רואה את הבימבות הקטנות של השניים המתוקים האלה, והפצע עוד מדמם ופתוח". בהמשך הריאיון אמר יגאל גואטה: "בחיים לא קרה לי שהצטערתי ובכיתי כל כך הרבה ימים ולילות על ילדים שאני לא מכיר בכלל".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים