Connect with us

חדשות בעולם

הסלמה באיראן מציתה פחד ברחובות לונדון: יהודי בריטניה על הכוונת

Published

on




הטילים שנורו השבוע מטהרן לעבר ישראל אולי לא נפלו על אדמת לונדון – אבל רעש ההדף שלהם כבר מורגש היטב בקהילות היהודיות ברחבי בריטניה. המתח הביטחוני במזרח התיכון בעקבות התקיפות ההדדיות בין ישראל לאיראן, גולש במהירות אל זירות החיים של יהודי הממלכה המאוחדת, אשר מתמודדים עם זינוק מטריד באירועים אנטישמיים, תחושת בידוד ציבורי וחשש כבד מפני הסלמה אלימה.

החזית הלונדונית של העימות האיראני

ברקע הדברים – ההחרפה החריגה ביחסי ישראל–איראן. ביום חמישי האחרון ביצעה ישראל מתקפה ישירה על מפקדות גרעין איראניות, במה שתואר על ידי גורמי מודיעין כמכה מקדימה קריטית. איראן, בתגובה, שיגרה למעלה מ־150 טילים בליסטיים וכ־100 רחפנים לעבר ישראל, במה שנחשב למתקפה הגדולה בתולדותיה.

אבל כאן לא נגמר הסיפור. ארגוני מודיעין מערביים מעריכים כי משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) פועלים כיום באירופה לא רק להרתעה אלא גם לגיוס פעילים קיצוניים. חברי פרלמנט בריטים קראו השבוע להכריז על משמרות המהפכה (ה־IRGC) כארגון טרור – מחשש ממשי לפעילות נקם נגד מטרות יהודיות או ישראליות על אדמת בריטניה. "מדובר בבעיה חוצת גבולות. כשהאנטישמיות ניזונה מהתסיסה הבינלאומית – אף קהילה יהודית אינה חסינה", אומרת לכתבתנו שרה כהן, אשת חינוך יהודית בצפון לונדון. "ההורים שואלים אותי אם כדאי לשלוח את הילדים לבית הספר בשבוע הבא".

האנטישמיות – גל בלתי פוסק

לפי נתוני ארגון הביטחון הקהילתי הבריטי (CST), בשנת 2024 נרשמו בבריטניה 3,528 תקריות אנטישמיות – המספר השני בגובהו מאז החלו המדידות. מאז ה־7 באוקטובר 2023, מספר התקריות טיפס לכ־5,500, עלייה של יותר מ־200% מהשנה הקודמת.

התקריות כוללות השחתת רכוש, איומים מילוליים, קללות ברחוב, הפצת תאוריות קונספירציה אנטי-יהודיות ברשתות החברתיות, ואף תקיפות פיזיות. במוסדות חינוך נרשמה עלייה של יותר מ־100% במספר המקרים – בעיקר באוניברסיטאות ובקרבת בתי ספר יהודיים.

החשש אינו רק מנתונים יבשים. תושבים יהודים בלונדון, מנצ'סטר ובלידס מדווחים על "תחושת נרדפות", בדומה לאווירה ששררה באירופה של תחילת המאה ה־20. "אני מסתובבת עם כובע במקום כיפה", אומרת דניאל רוזנברג, סטודנטית יהודייה באוניברסיטת UCL. "מעולם לא הרגשתי צורך להסתיר את הזהות שלי – עד עכשיו".

בריחה או התמודדות?

השלכות העימות בין ישראל לאיראן ניכרות גם במחשבות על עתיד. לפי סקר שערך מכון JPR (Jewish Policy Research), כ־46% מהמשיבים היהודים בבריטניה דיווחו בשנת 2024 כי הם "שוקלים ברצינות מעבר לישראל", בעקבות תחושת איום. מדובר בעלייה חדה לעומת השנים הקודמות, בהן נתון זה נע סביב 15%–20% בלבד.

האם מדובר בהגירה של ממש או תגובת פחד רגעית? עדיין מוקדם לדעת. אך אין ספק שזו תחושת קיום חדשה עבור קהילה יהודית ששגשגה בממלכה המאוחדת במשך מאות שנים.

ממשלה מבטיחה – אך איטית

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, גינה בחריפות את העלייה באנטישמיות, והכריז על תוספת תקציב של 18 מיליון ליש"ט למימון מערך הביטחון של הקהילות הדתיות. עם זאת, בקהילה היהודית נשמעת ביקורת חריפה על כך שהאכיפה איטית, ההגנה פאסיבית, והיחס הציבורי כלפי היהודים נותר אמביוולנטי.

"מה הטעם בגינוי אם לא עוצרים את ההסתה באוניברסיטאות או ברשתות?", שואלת רבקה פרידמן, אם לשניים מגולדרס גרין. "אנחנו מרגישים לבד במערכה הזו".

לא עוד קצה קרחון – אלא סערה של ממש

אם פעם היה ניתן להתעלם מהקשר הישיר בין עימותים במזרח התיכון לבין ביטחון יהודי התפוצות – כיום ברור שזה כבר לא אפשרי. ההסלמה האיראנית איננה רק איום על מדינה אחת, אלא תמרור אזהרה לקהילות יהודיות ברחבי העולם.

הרחוב הבריטי כבר השתנה. הזהות היהודית – שפעם הייתה סמל של גאווה – הפכה לא פעם לסיכון. ובזמן שהטילים עפים מעל טהרן ותל אביב, החשש רק הולך וגובר שלונדון עלולה להפוך לחזית הבאה.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים