פוליטיקה
הסכם שלום בין אזרבייג'ן לארמניה: נחשפו הפרטים העיקריים שלו
אזרבייג'ן וארמניה חתמו הלילה (בין שישי לשבת) על הסכם שלום בתיווך ארצות הברית, במהלך פגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ההסכם יחזק את הקשרים הכלכליים הדו-צדדיים לאחר עשרות שנים של סכסוך ויקדם את המדינות לעבר נורמליזציה מלאה של היחסים. ההסכם הזה – אם ימומש כמתוכנן – יהיה הישג משמעותי עבור ממשל טראמפ, ועל הדרך יערער את מצבה של רוסיה באזור.
"זה היה זמן רב – 35 שנה – הם נלחמו ועכשיו הם חברים, והם יהיו חברים לאורך זמן", אמר טראמפ במעמד החתימה בבית הלבן, שם היו גם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן.
ארמניה ואזרבייג'ן נמצאות בסכסוך מאז סוף שנות ה-80, כאשר נגורנו-קרבאך, אזור הררי באזרבייג'ן שאוכלוסייתו היא בעיקר ארמנים אתניים, התנתק מאזרבייג'ן בתמיכת ארמניה. אזרבייג'ן השתלטה בחזרה על האזור ב-2023, מה שגרם לכמעט כל 100,000 הארמנים האתניים בשטח להימלט לארמניה.
במעמד ההסכם טראמפ אמר ששתי המדינות התחייבו להפסיק את הלחימה, לפתח יחסים דיפלומטיים ולכבד את שלמותה הטריטוריאלית זו של זו. עכשיו נחשפים גם פרטי ההסכם, הכולל זכויות פיתוח בלעדיות של ארצות הברית למסדרון מעבר אסטרטגי דרך דרום הקווקז, שלדברי הבית הלבן יאפשר ייצוא גדול יותר של אנרגיה ומשאבים אחרים.
המסדרון שיחבר בין אזרבייג'ן לנחצ'יבאן הוא מסדרון זנגזור: נתיב באורך 32 קילומטרים העובר דרך ארמניה. על פי ההסכם שנחתם, ארצות הברית מקבלת זכויות פיתוח בלעדיות ל-99 שנים, והנתיב יכונה "נתיב טראמפ".
עוד מפרטי ההסכם: הכרה רשמית של שתי המדינות זו בזו, עבודות משותפות על הגבול, פתיחת שגרירויות הדדית. מבחינת ארצות הברית: היא תשקיע באזור כולו, מסירה סנקציות על אזרבייג'ן, והיא בעצם נקודת המעבר של ארמניה ליצירת קשרים צבאיים עם המערב. כמו כן, תינתן הגנה על ארמנים אתניים בקרבאך ואפשרות חזרה לביתם. הסוגיות שלא נפתרו: תיחום רשמי של הגבולות, חילופי שבויים ואכיפה של ההסכם.
ההשפעה הגאופוליטית של ההסכם: הוא מחליש בפועל את ההשפעה הרוסית באזור, ומחזק את תפקידה של ארצות הברית וטורקיה. בחודשים האחרונים ארמניה, טורקיה ואזרבייג'ן הגיעו להסכם היסטורי בנוגע למסדרון זנגזור – הסכם שפגע באינטרסים של רוסיה באזור. המסדרון הזה גם מחבר את סין ומרכז אסיה לטורקיה מבחינת סחר ועסקים.
אזרבייג'ן, שנהנית מחוסן של אנרגיה ומתמיכה טורקית, התבססה כמתווכת שלום אזורית חדשה ומובילה מהפכה דיפלומטית. באקו אפילו הציעה לארח דיונים בין ישראל וסוריה, מה שהעמיד אותה כמתווכת פוטנציאלית בין מדינות שהיו עוינות זו לזו. רוסיה, מצידה, ניסתה לערוך הפיכה נגד ראש הממשלה הארמני דרך ערוצי פקידות, במטרה לשבש את המשא ומתן המתמשך. הניסיון נכשל, והדגיש את החולשה הגוברת של המעמד הרוסי באזור.
גורמים טורקיים רואים בארמניה חוליה חיונית במסדרון התיכון, שיחבר ישירות בין טורקיה לאסיה המרכזית. חברות טורקיות גם מעוניינות להשתתף בפרויקטי תשתית פוטנציאליים בארמניה.
טראמפ אמר שארצות הברית חתמה על הסכמים נפרדים עם כל מדינה להרחבת שיתוף הפעולה בתחומי האנרגיה, הסחר והטכנולוגיה, כולל בינה מלאכותית. הפרטים של ההסכם הזה טרם פורסמו. הוא אמר גם שהוסרו ההגבלות על שיתוף הפעולה הביטחוני בין אזרבייג'ן לארצות הברית – עוד התפתחות שעשויה להדאיג את רוסיה.
טראמפ מנסה להציג את עצמו כמשכין שלום עולמי בחודשים הראשונים של כהונתו השנייה. הבית הלבן מייחס לו קרדיט על תיווך הפסקת האש בין קמבודיה לתאילנד ועל חתימת הסכמי שלום בין רואנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וגם בין פקיסטן להודו. הסכסוכים הבאים שטראמפ מתכנן לפתור: המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמלחמה של ישראל עם חמאס. על פי דיווחים, טראמפ ייפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באלסקה ב-15 באוגוסט כדי לעבוד על סיום המלחמה באוקראינה.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
