הסכם שלום בין אזרבייג'ן לארמניה: נחשפו הפרטים העיקריים שלו

אזרבייג'ן וארמניה חתמו הלילה (בין שישי לשבת) על הסכם שלום בתיווך ארצות הברית, במהלך פגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ההסכם יחזק את הקשרים הכלכליים הדו-צדדיים לאחר עשרות שנים של סכסוך ויקדם את המדינות לעבר נורמליזציה מלאה של היחסים. ההסכם הזה – אם ימומש כמתוכנן – יהיה הישג משמעותי עבור ממשל טראמפ, ועל הדרך יערער את מצבה של רוסיה באזור.

"זה היה זמן רב – 35 שנה – הם נלחמו ועכשיו הם חברים, והם יהיו חברים לאורך זמן", אמר טראמפ במעמד החתימה בבית הלבן, שם היו גם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן.

ארמניה ואזרבייג'ן נמצאות בסכסוך מאז סוף שנות ה-80, כאשר נגורנו-קרבאך, אזור הררי באזרבייג'ן שאוכלוסייתו היא בעיקר ארמנים אתניים, התנתק מאזרבייג'ן בתמיכת ארמניה. אזרבייג'ן השתלטה בחזרה על האזור ב-2023, מה שגרם לכמעט כל 100,000 הארמנים האתניים בשטח להימלט לארמניה.

במעמד ההסכם טראמפ אמר ששתי המדינות התחייבו להפסיק את הלחימה, לפתח יחסים דיפלומטיים ולכבד את שלמותה הטריטוריאלית זו של זו. עכשיו נחשפים גם פרטי ההסכם, הכולל זכויות פיתוח בלעדיות של ארצות הברית למסדרון מעבר אסטרטגי דרך דרום הקווקז, שלדברי הבית הלבן יאפשר ייצוא גדול יותר של אנרגיה ומשאבים אחרים.

המסדרון שיחבר בין אזרבייג'ן לנחצ'יבאן הוא מסדרון זנגזור: נתיב באורך 32 קילומטרים העובר דרך ארמניה. על פי ההסכם שנחתם, ארצות הברית מקבלת זכויות פיתוח בלעדיות ל-99 שנים, והנתיב יכונה "נתיב טראמפ".

עוד מפרטי ההסכם: הכרה רשמית של שתי המדינות זו בזו, עבודות משותפות על הגבול, פתיחת שגרירויות הדדית. מבחינת ארצות הברית: היא תשקיע באזור כולו, מסירה סנקציות על אזרבייג'ן, והיא בעצם נקודת המעבר של ארמניה ליצירת קשרים צבאיים עם המערב. כמו כן, תינתן הגנה על ארמנים אתניים בקרבאך ואפשרות חזרה לביתם. הסוגיות שלא נפתרו: תיחום רשמי של הגבולות, חילופי שבויים ואכיפה של ההסכם.

ההשפעה הגאופוליטית של ההסכם: הוא מחליש בפועל את ההשפעה הרוסית באזור, ומחזק את תפקידה של ארצות הברית וטורקיה. בחודשים האחרונים ארמניה, טורקיה ואזרבייג'ן הגיעו להסכם היסטורי בנוגע למסדרון זנגזור – הסכם שפגע באינטרסים של רוסיה באזור. המסדרון הזה גם מחבר את סין ומרכז אסיה לטורקיה מבחינת סחר ועסקים.

אזרבייג'ן, שנהנית מחוסן של אנרגיה ומתמיכה טורקית, התבססה כמתווכת שלום אזורית חדשה ומובילה מהפכה דיפלומטית. באקו אפילו הציעה לארח דיונים בין ישראל וסוריה, מה שהעמיד אותה כמתווכת פוטנציאלית בין מדינות שהיו עוינות זו לזו. רוסיה, מצידה, ניסתה לערוך הפיכה נגד ראש הממשלה הארמני דרך ערוצי פקידות, במטרה לשבש את המשא ומתן המתמשך. הניסיון נכשל, והדגיש את החולשה הגוברת של המעמד הרוסי באזור. 

גורמים טורקיים רואים בארמניה חוליה חיונית במסדרון התיכון, שיחבר ישירות בין טורקיה לאסיה המרכזית. חברות טורקיות גם מעוניינות להשתתף בפרויקטי תשתית פוטנציאליים בארמניה.

טראמפ אמר שארצות הברית חתמה על הסכמים נפרדים עם כל מדינה להרחבת שיתוף הפעולה בתחומי האנרגיה, הסחר והטכנולוגיה, כולל בינה מלאכותית. הפרטים של ההסכם הזה טרם פורסמו. הוא אמר גם שהוסרו ההגבלות על שיתוף הפעולה הביטחוני בין אזרבייג'ן לארצות הברית – עוד התפתחות שעשויה להדאיג את רוסיה.

טראמפ מנסה להציג את עצמו כמשכין שלום עולמי בחודשים הראשונים של כהונתו השנייה. הבית הלבן מייחס לו קרדיט על תיווך הפסקת האש בין קמבודיה לתאילנד ועל חתימת הסכמי שלום בין רואנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וגם בין פקיסטן להודו. הסכסוכים הבאים שטראמפ מתכנן לפתור: המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמלחמה של ישראל עם חמאס. על פי דיווחים, טראמפ ייפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באלסקה ב-15 באוגוסט כדי לעבוד על סיום המלחמה באוקראינה.