המצור על נתב"ג של צה"ל גרם בימים האחרונים לדרמה בעולם החרדי. בצה"ל גילו כי הרבנים הוציאו הנחיות לצעירים החרדים שלא להגיע לנמל התעופה בן גוריון ולא לצאת מהארץ: "צה"ל מחכה בנמל התעופה, והגעה לנמל היא בגדר הסגרה לידי צה"ל", כתבו רבנים רבים לתלמידים ולחסידים.
בצה"ל סימנו שני מועדים להגעת כמות גדולה של חרדים וציבור רחב שחלקו עשוי להיכלל ברשימת דרושי גיוס או כבר הוכרזו כעריקים מחויבי מעצר. המועד הראשון הוא סוף חודש אוגוסט, מה שמכונה "בין הזמנים", בין תשעה באב לא' באלול. בכל שנה פוקדים בתקופה זאת רבים מתלמידי הישיבות את נתב"ג.
נתב"ג (צילום: אבשלום ששוני)
בצה"ל נערכו להגעת אלפי בני ישיבות לנתב"ג בימים האחרונים. ל"מעריב" נודע כי צה"ל תיגבר את כוחות המשטרה הצבאית בנמל התעופה, ובכל זמן נתון הוצבו שלושה צוותים של משטרה צבאית, בנוסף לנציגי צה"ל המוצבים דרך קבע בטרמינל 3.
אלא שבצה"ל גילו כי ראשי הישיבות ורבנים מרכזיים יצאו בקריאות לציבור תלמידי הישיבות שלא להגיע לנתב"ג: "השוטרים הצבאיים ממתינים בנמל התעופה, ומי שמגיע כאילו הגיע להסגיר עצמו לצבא", נאמר בחלק מהודעות הרבנים. בצה"ל אומרים כי ההיענות הייתה גבוהה, ורבים מהצעירים החרדים לא ניצלו את חופשת "בין הזמנים" כדי לצאת לחו"ל.
ברשות האוכלוסין וההגירה מעריכים כי היציאה לאומן תחל ביום שלישי–רביעי בשבוע הבא, ותימשך עד ערב ראש השנה. על פי ניסיון העבר, מדי שנה יוצאים בין 25 ל־30 אלף חרדים, חסידים ובני ישיבות.
בצה"ל ביצעו בדיקות ומעקב אחר הצפי ליציאה של חרדים מנתב"ג לאומן, ובשל כך נערכים בצה"ל לקלוט מאות צעירים שהוכרזו כעריקים. בצה"ל אומרים כי העצורים יתחלקו לשניים: מי שמתחת ל־540 ימי עריקות יועברו למשפט משמעתי, ואילו מי שמעל 540 ימי עריקות ייעצרו ויובאו לבית דין צבאי, שם יוגש נגדם כתב אישום פלילי.
משטרה צבאית (צילום: אבשלום ששוני)
בצה"ל מגדירים כעת פלוגת כליאה של שוטרים צבאיים במילואים שתקלוט את העצורים העריקים. במקביל, פינו בצה"ל חדרי מעצר בבית הכלא הצבאי "נווה צדק" בבית ליד. בצה"ל מודים כי עלול להתעורר קושי במקומות כליאה אם יחל הצבא בתמרון לפני ראש השנה, שכן בכל תמרון מספר העצורים העזתיים המובאים למתקני הכליאה של צה"ל בישראל הוא גדול.
בצה"ל מעריכים כי למרות ניסיונות ראשי המגזר החרדי להפעיל לחץ לשינוי מדיניות האכיפה בנתב"ג לקראת הילולת אומן, הצבא מתעקש כי הוא מחויב לאכיפת החוק בנושא הגיוס.
"הנוהל כרגע פשוט: ברגע שמגיע אזרח לביקורת הגבולות, המערכת יודעת לזהות אם הוא דרוש להתייצבות בלשכת הגיוס או שהוצא נגדו צו מעצר בגין עריקות. במקרה כזה האזרח מסורב יציאה, ונציג רשות האוכלוסין מזעיק את נציגי צה"ל בנתב"ג. קציני צה"ל בודקים את מצב ההליך נגד האזרח, ובהתאם לכך השוטרים הצבאיים, שנמצאים אף הם בטרמינל 3, עוצרים את החשודים".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.