מסמכים סודיים שהותרו לפרסום חושפים כי קואליציה חשאית של סוכנויות מודיעין מערביות סיפקה לישראל מידע מכריע שסייע למוסד באיתור וחיסול מחבלים פלסטיניים במבצע "זעם האל" בשנות ה-70, כך לפי ה"גרדיאן". כזכור, מטרתו של מבצע "זעם האל" הייתה לחסל את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בספטמבר 1972 הטילה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על המוסד בראשות צבי זמיר את האחריות למבצע.
לפי הדיווח ב"גרדיאן" עדויות לתמיכה משירותי מודיעין מערביים במשימת המוסד התגלו במברקים מוצפנים שנמצאו בארכיונים שוויצריים על ידי ד"ר אביבה גוטמן, היסטוריונית של אסטרטגיה ומודיעין מאוניברסיטת אברסטוויט'. אלפי מברקים כאלה הופצו באמצעות מערכת סודית שלא הייתה ידועה עד כה שכונתה קילווט. המערכת המוצפנת הוקמה ב-1971 כדי לאפשר ל-18 שירותי מודיעין מערביים, כולל אלה של ישראל, בריטניה, ארה"ב, צרפת, שוויץ, איטליה ומערב גרמניה לשתף ביניהן מידע. צוין כי התמיכה ניתנה ללא כל פיקוח מצד פרלמנטים או פוליטיקאים נבחרים, וסביר שאם הייתה מתגלה בזמן אמת – גורמת לשערורייה ציבורית.
הטבח במינכן (צילום: חנניה הרמן)
לפי הדיווח, המברקים כללו מודיעין גולמי כמו פרטים על דירות מסתור וכלי רכב, תנועות של אנשי מפתח שנחשבו מסוכנים, חדשות על טקטיקות שנעשה בהן שימוש על ידי קבוצות פלסטיניות חמושות וכן ניתוח מידע. ד"ר גוטמן, שהייתה הראשונה לעיין בחומר הארכיוני החדש שנחשף, אמרה: "הרבה מהמידע היה מאוד מפורט, קושר אנשים להתקפות ספציפיות ומספק פרטים שיהיו לעזר רב".
ד"ר גוטמן הוסיפה: "יתכן שבתחילת הדרך הגורמים המערביים לא היו מודעים לחיסולים אבל אחר כך היו הרבה דיווחים בעיתונות וראיות אחרות שרמזו על המהלך שישראל מבצעת. הגורמים המערביים אפילו שיתפו את תוצאות החקירות שלהם בעניין החיסולים עם המוסד עצמו – הגוף שכלל הנראה הוציא לפועל את החיסולים".
לפי ה"גרדיאן", ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, דרשה שהמוסד יציג לה ראיות אמינות המציגות קשר בין כל יעד לחיסול לבין פעילות טרור. חלק גדול מאותן ראיות הגיעו משירותי מודיעין מערביים והועברו לישראל באמצעות רשת קילווט. "אני לא בטוחה שמבצע החיסולים הישראלי היה אפשרי ללא המידע הטקטי משירותי המודיעין האירופיים. בוודאי שזה היה לתועלת עצומה. אבל זה היה גם מאוד חשוב למוסד לדעת שיש להם את התמיכה השקטה הזו", אמרה ד"ר גוטמן.
גולדה מאיר (צילום: פריץ כהן, לעמ)
ד"ר גוטמן טוענת שגם לאחר סיום מבצע "זעם האל" המשיכו שירותי מערב אירופה לספק לישראל מודיעין מפורט על יעדים פוטנציאליים. אחד הישראלים שהשתתפו במבצע אמר ל"גארדיאן" בחודש שעבר שבזמנו הוא וחברים אחרים לא ידעו מה מקור המידע שזיהה את היעדים שלהם, אך התעקש שהיה לו אמון מוחלט שהמידע אמין.
ד"ר גוטמן אמרה שהגילויים במברקי קילווט מעלים שאלות חשובות לגבי המלחמה הנוכחית בעזה "כאשר מדובר בשיתוף מודיעין בין שירותים של מדינות שונות, פיקוח הוא מאוד קשה. יחסים בינלאומיים של המדינה החשאית הם לגמרי מחוץ לרדאר של פוליטיקאים, פרלמנטים או הציבור. גם היום יהיה הרבה מידע משותף שעליו אנחנו לא יודעים בכלל".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.