ביטחון

המנגנון מאחורי מבצע "זעם האל" נחשף: כך השיג המוסד את המידע הרגיש

Published

on




מסמכים סודיים שהותרו לפרסום חושפים כי קואליציה חשאית של סוכנויות מודיעין מערביות סיפקה לישראל מידע מכריע שסייע למוסד באיתור וחיסול מחבלים פלסטיניים במבצע "זעם האל" בשנות ה-70, כך לפי ה"גרדיאן". כזכור, מטרתו של מבצע "זעם האל" הייתה לחסל את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בספטמבר 1972 הטילה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על המוסד בראשות צבי זמיר את האחריות למבצע. 

לפי הדיווח ב"גרדיאן" עדויות לתמיכה משירותי מודיעין מערביים במשימת המוסד התגלו במברקים מוצפנים שנמצאו בארכיונים שוויצריים על ידי ד"ר אביבה גוטמן, היסטוריונית של אסטרטגיה ומודיעין מאוניברסיטת אברסטוויט'. אלפי מברקים כאלה הופצו באמצעות מערכת סודית שלא הייתה ידועה עד כה שכונתה קילווט. המערכת המוצפנת הוקמה ב-1971 כדי לאפשר ל-18 שירותי מודיעין מערביים, כולל אלה של ישראל, בריטניה, ארה"ב, צרפת, שוויץ, איטליה ומערב גרמניה לשתף ביניהן מידע. צוין כי התמיכה ניתנה ללא כל פיקוח מצד פרלמנטים או פוליטיקאים נבחרים, וסביר שאם הייתה מתגלה בזמן אמת – גורמת לשערורייה ציבורית. 

הטבח במינכן (צילום: חנניה הרמן)
הטבח במינכן (צילום: חנניה הרמן)

לפי הדיווח, המברקים כללו מודיעין גולמי כמו פרטים על דירות מסתור וכלי רכב, תנועות של אנשי מפתח שנחשבו מסוכנים, חדשות על טקטיקות שנעשה בהן שימוש על ידי קבוצות פלסטיניות חמושות וכן ניתוח מידע. ד"ר גוטמן, שהייתה הראשונה לעיין בחומר הארכיוני החדש שנחשף, אמרה: "הרבה מהמידע היה מאוד מפורט, קושר אנשים להתקפות ספציפיות ומספק פרטים שיהיו לעזר רב".

ד"ר גוטמן הוסיפה: "יתכן שבתחילת הדרך הגורמים המערביים לא היו מודעים לחיסולים אבל אחר כך היו הרבה דיווחים בעיתונות וראיות אחרות שרמזו על המהלך שישראל מבצעת. הגורמים המערביים אפילו שיתפו את תוצאות החקירות שלהם בעניין החיסולים עם המוסד עצמו – הגוף שכלל הנראה הוציא לפועל את החיסולים".

לפי ה"גרדיאן", ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, דרשה שהמוסד יציג לה ראיות אמינות המציגות קשר בין כל יעד לחיסול לבין פעילות טרור. חלק גדול מאותן ראיות הגיעו משירותי מודיעין מערביים והועברו לישראל באמצעות רשת קילווט. "אני לא בטוחה שמבצע החיסולים הישראלי היה אפשרי ללא המידע הטקטי משירותי המודיעין האירופיים. בוודאי שזה היה לתועלת עצומה. אבל זה היה גם מאוד חשוב למוסד לדעת שיש להם את התמיכה השקטה הזו", אמרה ד"ר גוטמן. 

גולדה מאיר (צילום: פריץ כהן, לעמ)

ד"ר גוטמן טוענת שגם לאחר סיום מבצע "זעם האל" המשיכו שירותי מערב אירופה לספק לישראל מודיעין מפורט על יעדים פוטנציאליים. אחד הישראלים שהשתתפו במבצע אמר ל"גארדיאן" בחודש שעבר שבזמנו הוא וחברים אחרים לא ידעו מה מקור המידע שזיהה את היעדים שלהם, אך התעקש שהיה לו אמון מוחלט שהמידע אמין.

ד"ר גוטמן אמרה שהגילויים במברקי קילווט מעלים שאלות חשובות לגבי המלחמה הנוכחית בעזה "כאשר מדובר בשיתוף מודיעין בין שירותים של מדינות שונות, פיקוח הוא מאוד קשה. יחסים בינלאומיים של המדינה החשאית הם לגמרי מחוץ לרדאר של פוליטיקאים, פרלמנטים או הציבור. גם היום יהיה הרבה מידע משותף שעליו אנחנו לא יודעים בכלל". 





Source link

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל העדכונים

Exit mobile version