פיקוד הצפון הציג בימים האחרונים את ההישגים שנצברו בגבול הצפון, בשתי החזיתות סוריה ולבנון. עשרה חודשים לאחר שנכנסה הפסקת האש עם מדינת לבנון לתוקף, ישראל יצרה שינוי מציאות מקצה לקצה בגבולות הצפוניים של המדינה. צריכים להגיד את הדברים בהגינות, צה״ל של לפני ה-7 לאוקטובר ניהל בהנחיית הדרג המדיני מדיניות רופסת ותבוסתנית מול חיזבאללה. השיא אומנם הגיע בחודש אוגוסט 2023 עם סיפור האוהל שבנה חיזבאללה בצד הישראלי של הגבול.
היום ברור כי סיפור האוהל וחוסר הטיפול בו בגבול הצפון היה אחד הקטליזטורים של החמאס להוציא לפועל את הפשיטה על יישובי עוטף ישראל ב-7 באוקטובר. ישראל היא וילה בג׳ונגל המזרחי תיכוני. חוקי הספארי מלמדים כי חיה פצועה, גם אם היא לביאה או נמר, היא חיה פגיעה, כשכל מי שנמצא בסביבה ינסה לנגוס ולקחת מהבשר המדמם. ישראל שלפני ה-7 לאוקטובר התנהלה על ידי ממשלה שרצתה לקנות שקט כמעט בכל דרך, ממזוודות דולרים, דרך היתרי עבודה, ועד עצימת עניים ורפיסות בגבול הצפוני.
המלחמה בצפון (צילום: Ayal Margolin/Flash90)
המזל הגדול שלנו, שהאויבים שלנו היו חמאס וחיזבאללה ושהכבוד הערבי עבד אצל המנהיגים שלהם שעות נוספות. סינוואר עשה לנסראללה ולאיראן תרגיל מחטף כדי לזכות בתהילה. נסראללה לא יכל לכבוש את הפגיעה התדמיתית ולקח לו יותר מיממה עד שנכנס למערכה. אבל אז פיקוד צפון היה כבר ערוך עם כמה אוגדות בהגנה חזקה בצפון. את מה שקרה אחר כך עוד ילמדו בספרי ההיסטוריה בכל בתי הספר בלבנון, סוריה, איראן וישראל. ישראל חזרה להיות בגבול הצפוני החיה החזקה של הג׳ונגל. היא קובעת את המהלכים היא מבצעת את האכיפה והיא לא מאפשרת לחיזבאללה להתעצם ולהרים ראש.
אבל ישראל נשארה החיה הפצועה בגן החיות של עזה. היא אינה מצליחה ליצור את האפקט של הניצחון כפי שעשתה בצפון. המדהים הוא שבכל החזיתות פועלים אותם חיילים, אותם מפקדים, אותו חיל אוויר, אותם כלי נשק ואותן טקטיקות לחימה. הבעיה בדרום זה לא ענין חמישים החטופים המוחזקים בידי החמאס. הבעיה היא בדרך ההתנהלות של הדרג המדיני, שלא נותן לצה״ל לנצח.
הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר בסיור והערכת מצב ברצועת עזה (צילום: דובר צהל)
מהלך הפסקת האש והכנסת הסיוע, מטרתו להמשיך את הלחימה על ידי קבלת לגיטימציה ממדינות העולם. בלבנון ובסוריה ידעה ישראל לחתום על הסכם צד עם האמריקאים. כיצד ישראל תבצע את פעילות האכיפה כדי למנוע פגיעה בביטחונה? מאז הפסקת האש ישראל השמידה יותר משגרים וטילים לחיזבאללה ממה שעשתה במהלך ימי המלחמה, והרגה מאות מחבלים, כולל אתמול בבוקר.
המשך המלחמה בעזה הוא תוצר של תסביך מנהיגות של ראש הממשלה, שחושש לשלמות הקואליציה שלו. אין יותר בעזה מצב ביטחוני שמונע את הפסקת המלחמה. ישראל חייבת להגיע להסכם מהיר לשחרורו חמישים החטופים לצאת למרחב הפרימטר ומשם לנהל את קרב ההגנה, בדיוק כפי שהיא עושה בלבנון ובסוריה, ועתידה לעשות בשמי איראן.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.