בניתוח ביטחוני שנכתב ב"וול-סטריט ג'ורנל", תהו האם חיל האוויר יצליח להפיל את המשטר האיראני מהאוויר, כשגל אחר גל של מטוסי קרב ישראליים שפגעו במטרות ברחבי איראן, בחנו את הגבולות של מה שכוח אווירי לבדו יכול להשיג בעימות. ההנחה המקובלת בקרב מומחים צבאיים היא שטילים ופצצות, אף שהם חיוניים ללוחמה מודרנית, לעתים רחוקות מספיקים כדי להשיג ניצחון, במיוחד אם המטרות האסטרטגיות של המדינות הלוחמות הן נרחבות.
במקרה הזה, ישראל טענה שמטרתה היא למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני, על ידי הרס פיזי של יכולותיה או על ידי כפייה על איראן לוותר על שאיפותיה האטומיות בסוג כלשהו של הסדר או משא ומתן. פוליטיקאים ישראליים קראו גם להדחתו של המשטר התיאוקרטי של טהרן. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה שארה"ב תצטרף ותגביר את סיכוייו לממש את מטרותיו. פצצות אמריקאיות נגד בונקרים, למשל, הן בעלות הסיכוי הטוב ביותר לחסל את פורדו, מתקן העשרת האורניום התת-קרקעי והמבוצר ביותר של איראן.
תקיפות צה"ל באיראן (צילום :דובר צה"ל)
הבית הלבן אמר ביום חמישי שהנשיא טראמפ יחליט במסגרת השבועיים הקרובים. נראה כי קובעי המדיניות הישראלים מסתמכים על יכולתו של כוח אווירי לנצח בלי פעולות קרקעיות, אולי מלבד פריסות קטנות של חיילי כוחות מיוחדים וקציני מודיעין המסייעים לתקיפות אוויר. עבור ישראל, אין הרבה ברירה, היא חסרה את האמצעים לביצוע פעולות קרקע רחבות היקף רחוק מגבולותיה ונגד יריב בעל שטח עצום כאיראן. לארה"ב יש את היכולת, אבל ממשל טראמפ איתת על חוסר רצון גדול להכניס כוחות קרקע בכל מלחמה זרה.
אם ישראל תצליח, עם או בלי עזרה אמריקאית, זה יכול לעורר הערכה מחדש של היכולות של כוח אווירי מודרני, שיעילותו מוגברת על ידי כלי טיס בלתי מאוישים, טכנולוגיות מעקב ואיסוף מודיעין מתוחכמות יותר. אבל יש הרבה ספקנים. יש מעט אם בכלל תקדימים לעימות מזוין רחב היקף שבו שתי מדינות החליפו מכות באמצעות כוח אוויר בלבד.
גישה זו, ללא כוחות קרקע, "בהחלט משנה את מהלך כל מלחמה, אי אפשר לכבוש דברים פיזית, אפשר רק להרוס פיזית", אמר פיליפס אובריאן, היסטוריון צבאי המלמד לימודי מלחמה באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד. שני הצדדים צריכים להסתכל על מדינת האויב כמכונה מתפקדת ולזהות רכיבים, כמו ייצור צבאי או פיקוד ובקרה, שהרסם יכול להוביל לניצחון. "זה אף פעם לא קל וזו הסיבה שיש כל כך מעט מלחמות שמתנהלות בלעדית באוויר", אמר אובריאן.
"אם יש לך מטרות פוליטיות מוגבלות שלא דורשות נוכחות קרקעית, אז בתיאוריה אפשר להשיג ניצחון אפילו באמצעות כוח אוויר בלבד", אמר עופר פרידמן, קצין ישראלי לשעבר שכיום מלמד בקינגס קולג' בלונדון. "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה באמת המטרות של ישראל כעת". המגוון הרחב של המטרות הישראליות באיראן, ממתקנים צבאיים וגרעיניים ועד אלמנטים שמזוהים עם המשטר כמו משטרה, ונכסים כלכליים כמו בתי זיקוק נפט, מקשה לנחש עד כמה נרחבות המטרות האסטרטגיות של ישראל.
בנימין נתניהו בתל נוף (צילום: אבי אוחיון לע"מ)
מנגד, מטרות המלחמה של איראן פשוטות יותר. המשטר רוצה לשמר את כוחו ואת חירותו להמשיך בהעשרת אורניום. אבל היכולות שלו מוגבלות הרבה יותר. התקפות הטילים הבליסטיים האיראניים לא גרמו נזק גדול בישראל, בהתחשב בהגנות האוויר החזקות של המדינה. בינתיים, מטוסים ישראליים שולטים בשמיים במחצית המערבית של איראן ומפציצים מטרות כרצונם. התקווה הטובה ביותר של טהרן, אומרים אנליסטים, היא להחזיק מעמד בקושי עד שישראל לא תוכל לקיים לוגיסטית את הלוחמה האווירית היקרה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.