בניתוח ביטחוני שנכתב ב"וול-סטריט ג'ורנל", תהו האם חיל האוויר יצליח להפיל את המשטר האיראני מהאוויר, כשגל אחר גל של מטוסי קרב ישראליים שפגעו במטרות ברחבי איראן, בחנו את הגבולות של מה שכוח אווירי לבדו יכול להשיג בעימות. ההנחה המקובלת בקרב מומחים צבאיים היא שטילים ופצצות, אף שהם חיוניים ללוחמה מודרנית, לעתים רחוקות מספיקים כדי להשיג ניצחון, במיוחד אם המטרות האסטרטגיות של המדינות הלוחמות הן נרחבות.
במקרה הזה, ישראל טענה שמטרתה היא למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני, על ידי הרס פיזי של יכולותיה או על ידי כפייה על איראן לוותר על שאיפותיה האטומיות בסוג כלשהו של הסדר או משא ומתן. פוליטיקאים ישראליים קראו גם להדחתו של המשטר התיאוקרטי של טהרן. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה שארה"ב תצטרף ותגביר את סיכוייו לממש את מטרותיו. פצצות אמריקאיות נגד בונקרים, למשל, הן בעלות הסיכוי הטוב ביותר לחסל את פורדו, מתקן העשרת האורניום התת-קרקעי והמבוצר ביותר של איראן.
תקיפות צה"ל באיראן (צילום :דובר צה"ל)
הבית הלבן אמר ביום חמישי שהנשיא טראמפ יחליט במסגרת השבועיים הקרובים. נראה כי קובעי המדיניות הישראלים מסתמכים על יכולתו של כוח אווירי לנצח בלי פעולות קרקעיות, אולי מלבד פריסות קטנות של חיילי כוחות מיוחדים וקציני מודיעין המסייעים לתקיפות אוויר. עבור ישראל, אין הרבה ברירה, היא חסרה את האמצעים לביצוע פעולות קרקע רחבות היקף רחוק מגבולותיה ונגד יריב בעל שטח עצום כאיראן. לארה"ב יש את היכולת, אבל ממשל טראמפ איתת על חוסר רצון גדול להכניס כוחות קרקע בכל מלחמה זרה.
אם ישראל תצליח, עם או בלי עזרה אמריקאית, זה יכול לעורר הערכה מחדש של היכולות של כוח אווירי מודרני, שיעילותו מוגברת על ידי כלי טיס בלתי מאוישים, טכנולוגיות מעקב ואיסוף מודיעין מתוחכמות יותר. אבל יש הרבה ספקנים. יש מעט אם בכלל תקדימים לעימות מזוין רחב היקף שבו שתי מדינות החליפו מכות באמצעות כוח אוויר בלבד.
גישה זו, ללא כוחות קרקע, "בהחלט משנה את מהלך כל מלחמה, אי אפשר לכבוש דברים פיזית, אפשר רק להרוס פיזית", אמר פיליפס אובריאן, היסטוריון צבאי המלמד לימודי מלחמה באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד. שני הצדדים צריכים להסתכל על מדינת האויב כמכונה מתפקדת ולזהות רכיבים, כמו ייצור צבאי או פיקוד ובקרה, שהרסם יכול להוביל לניצחון. "זה אף פעם לא קל וזו הסיבה שיש כל כך מעט מלחמות שמתנהלות בלעדית באוויר", אמר אובריאן.
"אם יש לך מטרות פוליטיות מוגבלות שלא דורשות נוכחות קרקעית, אז בתיאוריה אפשר להשיג ניצחון אפילו באמצעות כוח אוויר בלבד", אמר עופר פרידמן, קצין ישראלי לשעבר שכיום מלמד בקינגס קולג' בלונדון. "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה באמת המטרות של ישראל כעת". המגוון הרחב של המטרות הישראליות באיראן, ממתקנים צבאיים וגרעיניים ועד אלמנטים שמזוהים עם המשטר כמו משטרה, ונכסים כלכליים כמו בתי זיקוק נפט, מקשה לנחש עד כמה נרחבות המטרות האסטרטגיות של ישראל.
בנימין נתניהו בתל נוף (צילום: אבי אוחיון לע"מ)
מנגד, מטרות המלחמה של איראן פשוטות יותר. המשטר רוצה לשמר את כוחו ואת חירותו להמשיך בהעשרת אורניום. אבל היכולות שלו מוגבלות הרבה יותר. התקפות הטילים הבליסטיים האיראניים לא גרמו נזק גדול בישראל, בהתחשב בהגנות האוויר החזקות של המדינה. בינתיים, מטוסים ישראליים שולטים בשמיים במחצית המערבית של איראן ומפציצים מטרות כרצונם. התקווה הטובה ביותר של טהרן, אומרים אנליסטים, היא להחזיק מעמד בקושי עד שישראל לא תוכל לקיים לוגיסטית את הלוחמה האווירית היקרה.