כשבני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, מתאר את המצב באיראן של היום, הוא מציב אותנו מול תמונה של מדינה שמתפוררת מבפנים. לא עוד דיבורים על סנקציות או לחצים חיצוניים – המציאות באיראן הפכה לסיוט יומיומי שבו אזרחים מתעוררים לשמונה עד עשר שעות של הפסקות חשמל, ובטהראן עצמה יכולים להישאר 17 שעות רצופות ללא מים.
“זה דבר שהוא, כאילו, המדינה לא באמת קיימת. המדינה, כמי שמשרתת את הציבור, לא באמת קיימת”, מסביר סבטי בראיון למעריב את חומרת המצב. לדבריו, בעוד שבעבר “היו יורדים לאט לאט באחוזי אינפלציה, באבטלה, במצב החשמל והמים, ביוקר המחיה, אז עכשיו הדברים הרבה יותר מהירים”. הירידה הפכה להיות “הרבה יותר תלולה”, והדבר “מאוד מאוד מקשה על הציבור וגם על המשטר אפילו”.
בני סבטי (צילום: מתוך קשת 12)
במצב כזה, המשטר נאלץ לחפש קורבן חדש, ומצא אותו באוכלוסיית העובדים האפגנים. גירושם ההמוני של כארבעה מיליון אפגנים אינו רק מהלך כלכלי, זהו מהלך פסיכולוגי מחושב. “המשטר ניסה לתעל את הזעם של הציבור גם כלפי המצב הפנימי וגם מהמלחמה”, אומר סבטי. “הם ניצלו את המצב ופשוט הוציאו את זעמם על הפליטים האפגנים, והאשימו אותם גם בריגול לטובת ישראל”.
המטרה ברורה: למצוא משהו משותף בין המשטר והציבור. “ששני הצדדים שונאים את האפגנים”, מנתח סבטי. האשמות הריגול נגד האפגנים נראות כמעט אבסורדיות כשמתבוננים במציאות, “האפגנים, אני לא יודע אם הם באמת מרגלים או משהו, אבל בכל מקרה הם לא דווקא האנשים האיכותיים, הם המיעוטים היותר עובדים בעבודות קשות, פועלים ועבודות כפיים מאוד קשות”. האיום האמיתי, לדבריו, מגיע ממקום אחר לגמרי: “דווקא מי שיותר אמור להדאיג את המשטר האיראני זה המיעוטים האתניים בתוך איראן, הכורדים, הבלוצ’ים”.
אבל המשטר לא מסתפק בגירוש האפגנים. הוא נוקט באסטרטגיה של הרפיה מכוונת בחזיתות אחרות כדי לשמור על שקט יחסי. “הוא משחרר הרבה מאוד חבל בתחום החיג’אב. לא עוצרים עכשיו בנות שהולכות בלי חיג’אב”, מתאר סבטי. “בכלל, אין את הסיורים שהיו לפני כמה שנים, ובגללם אותה בחורה מתה, וכל המהומות שנוצרו, פתאום הם נעלמו מהשטח בכלל”.
יותר מכך, המשטר השיק קמפיין יחסי ציבור מפתיע: “אפילו ברשתות חברתיות התחילו פתאום לפרסם מקומות יפים בטהראן, זה הכל מטעם המשטר. בילויים, קניונים, כאילו יש מין מסע מכוון של כמה איראן כיפית ונחמדה”. הם אפילו קוראים “לגולים האיראנים לחזור לאיראן, לעזור לאיראן, זה גם משהו שהרבה שנים לא היה”.
למרות המשבר הכלכלי החמור, איראן לא מוותרת על הפרויקט החשוב ביותר שלה, מימון ארגוני הטרור. “איראן עדיין ממשיכה לרצות, כי בלי פרוקסי, בלי עניין של טרור, זה אפילו יותר חשוב מהגרעין”, מדגיש סבטי. “בלי ידיים של איראן בתחום הטרור ובתחום של ייצוא המהפכה והשתלטות, ניסיונות השתלטות מחדש על האזור, אין מהפכה איראנית”.
העדויות לכך ברורות: “לפני כמה ימים נעצרה חוליה מטעם איראן בטורקיה דווקא, שניסתה להעביר כסף לחמאס. הם אפילו על חמאס לא מוותרים”. יותר מכך, בכיר עיראקי דיווח שמנעו “שיגור של 25 כתב״מים וטילים מפרוקסים עיראקיים, ממיליציות שיעיות עיראקיות שנתמכות על ידי איראן לכיוון ישראל”.
איראן (צילום: רויטרס)
אבל האם המצב הקשה עלול לדחוף את איראן לצעדים נואשים? כאן סבטי מציג תמונה מורכבת יותר. “דווקא בעניין הזה האיראנים הם מאוד זהירים, הם תמיד דווקא נסוגים”, הוא מסביר. “יש משהו בעניין של לרצות לשרוד, הרבה פעמים לאורך ההיסטוריה, האיראנים, כמעט בכל המקרים שהיו תחת איום, אז הם ויתרו”.
המסקנה של סבטי חדה: איראן נמצאת במבוי סתום. “הם לא מצליחים לייצר תוכנית ב’, אין להם אפשרות אחרת מלבד לשרוד דרך משא ומתן, ואם הם תוקפים או עושים צעד עוין מאוד גדול, אז הם מציבים את עצמם בסכנה קיומית”.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".