בין סוריה וישראל מתקיימות שיחות, חלקן גלויות וחלקן חצי חשאיות. באופן שכנראה אינו מקרי, הדיאלוג בין שתי המדינות התקיים באזרבייג'אן, בעת ביקורו של נשיא סוריה שם. מהם האינטרסים הישראלים? לאיזה מתווה נכון לשאוף ומאילו סכנות נכון להתרחק? ננסה לענות על סוגיות אלה תוך התייחסות לשלושה נושאים: היתרונות והחסרונות באישרור ההסכם עם סוריה מלפני 51 שנה, הסכנות הנובעות מהתכניות של טורקיה בסוריה, והאם יש סיכוי להגיע להסכם שלום מלא עם סוריה.
במאי 1974 הגיעו ישראל וסוריה להסכם של הפסקת אש "והפרדת כוחות" ברמת הגולן. כוחות צה"ל נסוגו אז מה"מובלעת הסורית" לעבר קו שביתת הנשק שהוסכם. נפילת משטר אסד והטראומה מעזה ולבנון דחפה את ישראל לתפוס "אזור אבטחה" בתוך סוריה, וזאת מתוך מטרה מוצהרת לספק הגנה טובה יותר לישובי רמת הגולן. הנשיא הסורי החדש מעוניין שישראל תסכים לאשרר את ההסכם מ-1974 ולפעול לפיו.
האם זה גם אינטרס ישראלי? לא בהכרח. משמעות אשרור ההסכם היא משולשת: אחד, צה"ל יצטרך לסגת מהשטח הסורי לקו בו היינו עד לפני כחצי שנה. שתיים, ישראל תתחייב שלא לתקוף מטרות בתוך סוריה. שלוש, ישראל תתחייב שלא לנצל את המרחב האווירי של סוריה לטובת תקיפה של מדינות אחרות, איראן בעיקר. אלה שלושה ויתורים שאין בצידם שום תמורה שסוריה יכולה לספק. נכון, כי בעיני שהיית כוחות צה"ל בתוך סוריה אינה כה חשובה.
בגבול לבנון ישנה חשיבות רבה להימצאות כוחות צה"ל לפנים בתוך לבנון. בסוריה זה פחות קריטי, וזאת בשל שני הבדלים גדולים בין גבול ישראל עם לבנון, לעומת הגבול עם סוריה. הבדל אחד נוגע לטופוגרפיה. ההרים בלבנון הקרובים לגבול גבוהים יותר מאשר אלה שבצד הישראלי. יש אפוא שליטה טופוגרפית של לבנון על ישראל. ברמת הגולן המצב הפוך. קו שביתת הנשק נותן לישראל שליטה מוחלטת על השטח הסורי, ממורדות החרמון בצפון ועד תל פארס בדרום. הצורך לקיים פעילות בתוך סוריה, בשטח שחלקו נחות אינו גדול במיוחד, להוציא את אזור החרמון הסורי.
ההבדל השני הוא בדמוגרפיה. לאורך גבול לבנון נמצאים כפרים שיעים גדולים ועוינים בקרבה רבה לישובים ישראלים. מצב זה לא קיים בגבול עם סוריה. ישנם שלושה כפרים סורים הקרובים לגבול עם ישראל. בצפון, הכפר הדרוזי חדר, שהוא מאד ידידותי לישראל. במרכז רמת הגולן ישנם שני כפרים סורים – ברייקה וביר עג'ם. הם צמודים לגבול אך נשלטים באופן מוחלט ממוצב 110 הישראלי. מי שמביט ממוצב זה לעבר הכפרים מרגיש כאילו הוא במרפסת בקומה העשירית המשקיף לעבר הרחוב שמתחתיו. ניתן אפוא לדעתי לסגת מהשטח הסורי, או לפחות מרובו. לעומת זאת ישראל לא יכולה לוותר בינתיים על חופש הפעולה האווירי בסוריה. המלחמה המוצלחת עם איראן התקיימה בין היתר בשל היכולת לטוס בחופשיות במרחב אווירי זה.
לסיכום, לישראל אין שום אינטרס אמיתי להתחייב לחזור לתנאים של מאי 1974, אלא אם כן סוריה תרצה ותוכל לשלם ב"מטבע טורקי".
מתמודד חדש בזירה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שיתף בפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ', בפרק שפורסם הערב (שלישי), שהוא מעוניין להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. "הציבור דוחף מאוד. כדי שיקרה שינוי של ממש – אני צריך להיות ראש הממשלה", אמר. "אני לא רואה אותו כפוליטיקה. צריך שהוא יוגדר אחרת. זה תפקיד מנהיגותי – ולא בהכרח פוליטי".
יוסי כהן בפודקאסט (צילום :מתוך הפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ')
בפוסט באינסטגרם כתבה לוקאץ': "גאווה גדולה לארח את יוסי כהן בפודקאסט. היו לו כל כך הרבה סיפורים מרתקים שביקשתי להקליט שני חלקים. בחלק הראשון דיברנו על ההיסטוריה המפוארת שלו ובשני על ענייני היום והתמורות הגאופוליטיות באזור".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
יאיר לפיד (צילום: יואב דודקביץ/TPS)
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
אליהו רביבו (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
גיוס חרדים, לשכת הגיוס (צילום: דובר צהל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
ינון מגל ויריב אופנהיימר שוחחו על ההתפתחויות האחרונות של המלחמה וסוגיית החטופים. השניים ירדו לשורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני וניסו למצוא לו פתרון ליום שאחרי.
"ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח שלא החזירו 20 חטופים חיים מהמנהרות בגלל שנתניהו לא רצה ועדת חקירה. אתם יכולים להשתמש בכל הפלטפורמות שלכם כדי להסתיר את המציאות אבל זה לא יעזור. אתה, כך רצה הגורל, אדם עם כוח. אולי היית יכול לקום היום בבוקר ולהציל חיים", אמר אופנהיימר.
מגל לגלג על דבריו של אופנהיימר וקטע אותו שוב ושוב. "מישהו יכול לדבר עם ההיסטוריה? תסביר לי בבקשה, איך חסימת הכבישים הבוקר, איך זה עוזר לשחרור חטופים?, תהה מגל.
אופנהיימר האשים את מגל: "אותך לא מעניין לשחרר חטופים. מעניין אותך להתיישב בעזה ולנקום בעזתים על ה-7 באוקטובר. אתה והמחנה שלך תמיד הייתם בני ברית של החמאס. אתם תמיד הולכים עם הקיצונים של הצד השני. אתה היום מעדיף את המשך המלחמה, הישרדות נתניהו והקמת התנחלויות על פני החטופים".
מגל טען: "אתה בצד של הנטבחים. אתה מעדיף להיטבח, ואני עוד נאיבי? במשך 20 שנים מכרתם לנו את הלוקשים הדבילים האלה שאפשר לעשות שלום עם הפראי אדם האלה". בהמשך אמר: "אם הסכסוך הוא על קווי 67' וזה הפתרון, אז למה חמאס טבחו בבארי?".
לאחר מכן, הדגיש: "אפילו הזקן עם הקביים יצא לשדוד. האנשים האלה שעשו את פשעי המלחמה האלה אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה. אתה וכמוך מחרטטים, אתם לא מבינים את השפה של המקום, ואת התרבות ושום דבר לא קדוש בעיניכם".