איך ייראה הסכם בין ישראל לסוריה?

בין סוריה וישראל מתקיימות שיחות, חלקן גלויות וחלקן חצי חשאיות. באופן שכנראה אינו מקרי, הדיאלוג בין שתי המדינות התקיים באזרבייג'אן, בעת ביקורו של נשיא סוריה שם. מהם האינטרסים הישראלים? לאיזה מתווה נכון לשאוף ומאילו סכנות נכון להתרחק? ננסה לענות על סוגיות אלה תוך התייחסות לשלושה נושאים: היתרונות והחסרונות באישרור ההסכם עם סוריה מלפני 51 שנה, הסכנות הנובעות מהתכניות של טורקיה בסוריה, והאם יש סיכוי להגיע להסכם שלום מלא עם סוריה.

במאי 1974 הגיעו ישראל וסוריה להסכם של הפסקת אש "והפרדת כוחות" ברמת הגולן. כוחות צה"ל נסוגו אז מה"מובלעת הסורית" לעבר קו שביתת הנשק שהוסכם. נפילת משטר אסד והטראומה מעזה ולבנון דחפה את ישראל לתפוס "אזור אבטחה" בתוך סוריה, וזאת מתוך מטרה מוצהרת לספק הגנה טובה יותר לישובי רמת הגולן. הנשיא הסורי החדש מעוניין שישראל תסכים לאשרר את ההסכם מ-1974 ולפעול לפיו.

האם זה גם אינטרס ישראלי? לא בהכרח. משמעות אשרור ההסכם היא משולשת: אחד, צה"ל יצטרך לסגת מהשטח הסורי לקו בו היינו עד לפני כחצי שנה. שתיים, ישראל תתחייב שלא לתקוף מטרות בתוך סוריה. שלוש, ישראל תתחייב שלא לנצל את המרחב האווירי של סוריה לטובת תקיפה של מדינות אחרות, איראן בעיקר. אלה שלושה ויתורים שאין בצידם שום תמורה שסוריה יכולה לספק. נכון, כי בעיני שהיית כוחות צה"ל בתוך סוריה אינה כה חשובה.

בגבול לבנון ישנה חשיבות רבה להימצאות כוחות צה"ל לפנים בתוך לבנון. בסוריה זה פחות קריטי, וזאת בשל שני הבדלים גדולים בין גבול ישראל עם לבנון, לעומת הגבול עם סוריה. הבדל אחד נוגע לטופוגרפיה. ההרים בלבנון הקרובים לגבול גבוהים יותר מאשר אלה שבצד הישראלי. יש אפוא שליטה טופוגרפית של לבנון על ישראל. ברמת הגולן המצב הפוך. קו שביתת הנשק נותן לישראל שליטה מוחלטת על השטח הסורי, ממורדות החרמון בצפון ועד תל פארס בדרום. הצורך לקיים פעילות בתוך סוריה, בשטח שחלקו נחות אינו גדול במיוחד, להוציא את אזור החרמון הסורי.

ההבדל השני הוא בדמוגרפיה. לאורך גבול לבנון נמצאים כפרים שיעים גדולים ועוינים בקרבה רבה לישובים ישראלים. מצב זה לא קיים בגבול עם סוריה. ישנם שלושה כפרים סורים הקרובים לגבול עם ישראל. בצפון, הכפר הדרוזי חדר, שהוא מאד ידידותי לישראל. במרכז רמת הגולן ישנם שני כפרים סורים – ברייקה וביר עג'ם. הם צמודים לגבול אך נשלטים באופן מוחלט ממוצב 110 הישראלי. מי שמביט ממוצב זה לעבר הכפרים מרגיש כאילו הוא במרפסת בקומה העשירית המשקיף לעבר הרחוב שמתחתיו. ניתן אפוא לדעתי לסגת מהשטח הסורי, או לפחות מרובו. לעומת זאת ישראל לא יכולה לוותר בינתיים על חופש הפעולה האווירי בסוריה. המלחמה המוצלחת עם איראן התקיימה בין היתר בשל היכולת לטוס בחופשיות במרחב אווירי זה.

לסיכום, לישראל אין שום אינטרס אמיתי להתחייב לחזור לתנאים של מאי 1974, אלא אם כן סוריה תרצה ותוכל לשלם ב"מטבע טורקי".