Connect with us

חדשות בעולם

זלנסקי התקפל ושלח משלחת לחידוש המגעים – טראמפ הכין לו הפתעה

Published

on




משלחת אוקראינית הגיעה לוושינגטון (היום) שישי לסיבוב שיחות חדש בנוגע להסכם שיעניק לארצות הברית נתח משמעותי ממשאבי הטבע של אוקראינה, כך לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס".

הביקור מסמן את התפנית האחרונה בפרשה שנמשכת חודשים ארוכים, במהלכה קייב וושינגטון מתמקחות על הסכם שהנשיא טראמפ רואה כדרך "להחזיר" את הסיוע האמריקאי הקודם לאוקראינה, ואשר הנשיא וולודימיר זלנסקי מקווה שיוכל לסייע בהבטחת ערבויות הגנה למדינתו.

השיחות יהיו הפגישה הראשונה פנים אל פנים מאז שהבית הלבן הציג טיוטת הסכם מתוקנת שהחייתה דרישות קשות שקייב דחתה קודם לכן – וחזרה למעשה לנקודת ההתחלה במשא ומתן. השיחות בוושינגטון, שצפויות להימשך יומיים, יהיו בעיקרן טכניות ולא יערבו פקידים בכירים, לדברי גורמים בקייב.

המשלחת האוקראינית מובלת על ידי טאראס קאצ'קה, סגן שר הכלכלה האחראי על סחר, וכוללת נציגים ממשרדי הכלכלה והמשפטים. הבית הלבן לא סיפק פרטים על השיחות.

ההצעה החדשה, שנבחנה על ידי הניו יורק טיימס, חוזרת לדרישתו הראשונית של טראמפ שאוקראינה תחזיר לארצות הברית את המיליארדים שקיבלה בסיוע צבאי וכלכלי מאז הפלישה הרוסית לפני שלוש שנים.

כמו בהצעות קודמות, אוקראינה תצטרך לתרום מחצית מהכנסותיה מפרויקטים של משאבי טבע – כולל מינרלים קריטיים, נפט וגז, וכן תשתיות קשורות כמו נמלים וצינורות – לקרן השקעות בשליטה אמריקאית. רווחי הקרן יושקעו מחדש בפרויקטים של משאבי טבע באוקראינה, אם כי החלק המדויק של רווח כזה נותר לא ברור.

הטיוטה החדשה מהדהדת גם גרסאות קודמות בהשמטת כל אזכור של ערבויות ביטחוניות לאוקראינה, סעיף שקייב לחצה עליו זמן רב והצליחה לכלול בטיוטה בחודש שעבר – אך כזה שוושינגטון התנגדה לו זמן רב.

ההצעה החדשה כוללת תנאים מחמירים יותר מטיוטות קודמות: וושינגטון תתבע את כל הרווח מהקרן עד שקייב תחזיר לפחות את שווי הסיוע האמריקאי שהתקבל במהלך המלחמה בתוספת ריבית שנתית של 4 אחוזים.

בנוסף, ארצות הברית תשמור על "זכות הצעה ראשונה" על פרויקטים חדשים ואת הכוח להטיל וטו על מכירות של משאבים אוקראיניים למדינות שלישיות. כמו כן, בשנה הראשונה של ההסכם, אוקראינה תהיה מנועה מלהציע פרויקטים השקעה לצדדים שלישיים בתנאים כלכליים או פיננסיים טובים יותר מאלה המוצעים לארצות הברית.

הקרן תהיה בשליטת תאגיד המימון הבינלאומי לפיתוח, סוכנות ממשלתית אמריקאית האחראית להשקעה בחברות ופרויקטים בחו"ל. הסוכנות תמנה שלושה חברי דירקטוריון – בעוד לאוקראינה יהיו רק שניים – ותפקח על כל פרויקט שבו מושקעות הכנסות מהקרן.

כזכור, ארצות הברית פתחה את המשא ומתן בפברואר עם דרישות פיננסיות קשות, כאשר זלנסקי הזהיר כי ידרשו "דורות של אוקראינים" להחזיר.

לאחר שיחות אינטנסיביות, קייב הצליחה לרכך חלק מהדרישות הקשות ביותר של וושינגטון והגיעה להסכם שהיא ראתה כמקובל יותר, אך העסקה קרסה לאחר פגישה קטסטרופלית בחדר הסגלגל בין טראמפ לזלנסקי. הדבר הוביל להשעיה קצרה של הסיוע הצבאי האמריקאי לאוקראינה. מאז, קייב פוסעת בזהירות כדי להימנע מלהרגיז את הבית הלבן.

כעת, דרישות שקייב הצליחה קודם לכן להסיר – ששליטת וושינגטון בקרן ושאוקראינה תחזיר את הסיוע האמריקאי הקודם – צצו מחדש בהצעה האחרונה. גם ערבויות הביטחון נעלמו. גורמים בקייב אומרים כי הם רואים בדרישות החדשות הצעת פתיחה למשא ומתן נוסף.

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביהה, אמר כי כל הסכם עתידי צריך להיות הדדי, ואסור שיסכן את הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי על ידי מתן יחס מועדף לעסקים אמריקאים. "זהו עיקרון מפתח עבור הצד האוקראיני", אמר סיביהה השבוע.

עם זאת, גורמים אוקראינים לא דחו את הדרישות האמריקאיות החדשות לחלוטין, מתוך מודעות לכך שהסירובים בעבר הובילו למתיחות ביחסי ארה"ב-אוקראינה. במקום זאת, הם הציגו את הסיבוב החדש של השיחות כדיונים בונים.

"דיאלוג זה משקף את האינטרסים האסטרטגיים של שתי המדינות ואת המחויבות המשותפת שלנו לבניית שותפות חזקה ושקופה", אמרה יוליה סבירידנקו, שרת הכלכלה האוקראינית, ביום שני.

קייב מחפשת שירותי ייעוץ לייעץ בעסקת המינרלים ו"להגן על האינטרסים הלאומיים של אוקראינה". צו ממשלתי שפורסם ביום שלישי קבע כי הוקצו 2.7 מיליון דולר לשכירת יועצים עם ניסיון בניהול חוב ציבורי ועורכי דין.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים