משלחת אוקראינית הגיעה לוושינגטון (היום) שישי לסיבוב שיחות חדש בנוגע להסכם שיעניק לארצות הברית נתח משמעותי ממשאבי הטבע של אוקראינה, כך לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס".

הביקור מסמן את התפנית האחרונה בפרשה שנמשכת חודשים ארוכים, במהלכה קייב וושינגטון מתמקחות על הסכם שהנשיא טראמפ רואה כדרך "להחזיר" את הסיוע האמריקאי הקודם לאוקראינה, ואשר הנשיא וולודימיר זלנסקי מקווה שיוכל לסייע בהבטחת ערבויות הגנה למדינתו.

השיחות יהיו הפגישה הראשונה פנים אל פנים מאז שהבית הלבן הציג טיוטת הסכם מתוקנת שהחייתה דרישות קשות שקייב דחתה קודם לכן – וחזרה למעשה לנקודת ההתחלה במשא ומתן. השיחות בוושינגטון, שצפויות להימשך יומיים, יהיו בעיקרן טכניות ולא יערבו פקידים בכירים, לדברי גורמים בקייב.

המשלחת האוקראינית מובלת על ידי טאראס קאצ'קה, סגן שר הכלכלה האחראי על סחר, וכוללת נציגים ממשרדי הכלכלה והמשפטים. הבית הלבן לא סיפק פרטים על השיחות.

ההצעה החדשה, שנבחנה על ידי הניו יורק טיימס, חוזרת לדרישתו הראשונית של טראמפ שאוקראינה תחזיר לארצות הברית את המיליארדים שקיבלה בסיוע צבאי וכלכלי מאז הפלישה הרוסית לפני שלוש שנים.

כמו בהצעות קודמות, אוקראינה תצטרך לתרום מחצית מהכנסותיה מפרויקטים של משאבי טבע – כולל מינרלים קריטיים, נפט וגז, וכן תשתיות קשורות כמו נמלים וצינורות – לקרן השקעות בשליטה אמריקאית. רווחי הקרן יושקעו מחדש בפרויקטים של משאבי טבע באוקראינה, אם כי החלק המדויק של רווח כזה נותר לא ברור.

הטיוטה החדשה מהדהדת גם גרסאות קודמות בהשמטת כל אזכור של ערבויות ביטחוניות לאוקראינה, סעיף שקייב לחצה עליו זמן רב והצליחה לכלול בטיוטה בחודש שעבר – אך כזה שוושינגטון התנגדה לו זמן רב.

ההצעה החדשה כוללת תנאים מחמירים יותר מטיוטות קודמות: וושינגטון תתבע את כל הרווח מהקרן עד שקייב תחזיר לפחות את שווי הסיוע האמריקאי שהתקבל במהלך המלחמה בתוספת ריבית שנתית של 4 אחוזים.

בנוסף, ארצות הברית תשמור על "זכות הצעה ראשונה" על פרויקטים חדשים ואת הכוח להטיל וטו על מכירות של משאבים אוקראיניים למדינות שלישיות. כמו כן, בשנה הראשונה של ההסכם, אוקראינה תהיה מנועה מלהציע פרויקטים השקעה לצדדים שלישיים בתנאים כלכליים או פיננסיים טובים יותר מאלה המוצעים לארצות הברית.

הקרן תהיה בשליטת תאגיד המימון הבינלאומי לפיתוח, סוכנות ממשלתית אמריקאית האחראית להשקעה בחברות ופרויקטים בחו"ל. הסוכנות תמנה שלושה חברי דירקטוריון – בעוד לאוקראינה יהיו רק שניים – ותפקח על כל פרויקט שבו מושקעות הכנסות מהקרן.

כזכור, ארצות הברית פתחה את המשא ומתן בפברואר עם דרישות פיננסיות קשות, כאשר זלנסקי הזהיר כי ידרשו "דורות של אוקראינים" להחזיר.

לאחר שיחות אינטנסיביות, קייב הצליחה לרכך חלק מהדרישות הקשות ביותר של וושינגטון והגיעה להסכם שהיא ראתה כמקובל יותר, אך העסקה קרסה לאחר פגישה קטסטרופלית בחדר הסגלגל בין טראמפ לזלנסקי. הדבר הוביל להשעיה קצרה של הסיוע הצבאי האמריקאי לאוקראינה. מאז, קייב פוסעת בזהירות כדי להימנע מלהרגיז את הבית הלבן.

כעת, דרישות שקייב הצליחה קודם לכן להסיר – ששליטת וושינגטון בקרן ושאוקראינה תחזיר את הסיוע האמריקאי הקודם – צצו מחדש בהצעה האחרונה. גם ערבויות הביטחון נעלמו. גורמים בקייב אומרים כי הם רואים בדרישות החדשות הצעת פתיחה למשא ומתן נוסף.

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביהה, אמר כי כל הסכם עתידי צריך להיות הדדי, ואסור שיסכן את הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי על ידי מתן יחס מועדף לעסקים אמריקאים. "זהו עיקרון מפתח עבור הצד האוקראיני", אמר סיביהה השבוע.

עם זאת, גורמים אוקראינים לא דחו את הדרישות האמריקאיות החדשות לחלוטין, מתוך מודעות לכך שהסירובים בעבר הובילו למתיחות ביחסי ארה"ב-אוקראינה. במקום זאת, הם הציגו את הסיבוב החדש של השיחות כדיונים בונים.

"דיאלוג זה משקף את האינטרסים האסטרטגיים של שתי המדינות ואת המחויבות המשותפת שלנו לבניית שותפות חזקה ושקופה", אמרה יוליה סבירידנקו, שרת הכלכלה האוקראינית, ביום שני.

קייב מחפשת שירותי ייעוץ לייעץ בעסקת המינרלים ו"להגן על האינטרסים הלאומיים של אוקראינה". צו ממשלתי שפורסם ביום שלישי קבע כי הוקצו 2.7 מיליון דולר לשכירת יועצים עם ניסיון בניהול חוב ציבורי ועורכי דין.