המגעים להפסקת אש ברצועת עזה ממשיכים להתנהל בדוחא שבקטר, אך עדיין ללא פריצת דרך משמעותית, כך דווח היום (שבת) בעיתון אל-אח'באר הלבנוני. על פי מקורות מצריים, העמדה הישראלית היא המכשול העיקרי להתקדמות בשיחות, ומונעת השגת הפוגה הומניטרית שתאפשר את הכנסת הסיוע לרצועת עזה. למרות הקיפאון, קיימת בקהיר אופטימיות זהירה לגבי אפשרות להתקדמות בשעות הקרובות, במיוחד עם התקרבות עיד אל-פיטר, שלקראתו המתווכים שואפים להשיג "הפוגה" כהקדמה להסכם רחב יותר.
מקורות מצריים מאשרים לעיתון הלבנוני כי קהיר פועלת להאיץ את תהליך המשא ומתן באמצעות הצעת הצעות "ריאליסטיות שזוכות לתמיכה אמריקאית וקטארית", ושואפת "להתגבר על המכשולים" שמציבה ישראל, במיוחד בכל הקשור למנגנון הכנסת הסיוע ההומניטרי ושחרור אסירים פלסטינים. המקורות מציינים כי ממשלת ישראל ממשיכה לתמרן על ידי הצבת תנאים בלתי מציאותיים שמעכבים את ההגעה להסכם.
לפי מקורות המעורים בתהליך המשא ומתן, ההצעה המצרית כוללת "הפסקת אש זמנית למשך כ-50 יום, בתמורה לשחרור חמישה חטופים ישראלים, שחרור מספר אסירים פלסטינים, והפעלת מנגנון להכנסת סיוע בכמויות מספיקות, כולל מזון, תרופות וציוד בסיסי חיוני לסיוע לאזרחים".
למרות שחמאס טרם הודיע רשמית על עמדתו הסופית ביחס להצעה זו, לפי הדלפות הארגון "הביע נכונות להגיב בחיוב להצעות המצריות, שכוללות שחרור החטוף הישראלי-אמריקאי, עידן אלכסנדר, בתגובה לבקשה האמריקאית, בתנאי שיהיו ערבויות ליישום השלב השני הקשור להפסקה מלאה של המלחמה, דבר שמצרים רואה כבלתי אפשרי ללא לחץ אמריקאי אמיתי שאינו קיים כרגע".
כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צהל)
במצרים משוכנעים כי הגעה להסכם דורשת מתן ערבויות בינלאומיות ברורות שיחייבו את ישראל להפסיק את הפעילות הצבאית ולא לחבל ביישום ההפוגה. לכן, מצרים פועלת מול ארצות הברית כדי להבטיח "שמאמצי התיווך לא יסוכלו", כך לפי המקורות שציינו כי עמדת הממשל האמריקאי הפכה "יותר פתוחה" כלפי ההצעה המצרית.
לדברי גורם מצרי בכיר, "קהיר פועלת מול כל הצדדים, כולל וושינגטון, כדי לדחוף את ישראל לוויתורים אמיתיים שיאפשרו השגת הסכם". הגורם מציין כי "הארכת משך המלחמה מחמירה את המצב ההומניטרי ויוצרת השלכות ביטחוניות אזוריות שקשה להכיל", ומסביר כי פעילות מדינתו כללה הגברת המגעים עם מספר מדינות משפיעות, כולל סעודיה וטורקיה, כדי להבטיח עמדה ערבית-אסלאמית מאוחדת התומכת במאמצים להפסקת אש.
בזמן שמאות משאיות עמוסות סיוע הומניטרי עדיין תקועות במעבר רפיח, הגורם המצרי אומר כי "מצרים השאירה את המעבר פתוח מצדה, בעוד תל אביב ממשיכה לעכב את הגעת האספקה", ומוסיף כי "המשך עיכוב הכנסת הסיוע הוא בלתי קביל ומנוגד להסכמים שנמצאים במשא ומתן". הוא מזהיר כי "המצב בעזה מתקרב לאסון הומניטרי אמיתי, מה שמחייב פעולה בינלאומית דחופה".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.