חדשות בעולם
גורמים במצרים מעריכים: התקדמות במגעים לעסקת חטופים בשעות הקרובות
המגעים להפסקת אש ברצועת עזה ממשיכים להתנהל בדוחא שבקטר, אך עדיין ללא פריצת דרך משמעותית, כך דווח היום (שבת) בעיתון אל-אח'באר הלבנוני. על פי מקורות מצריים, העמדה הישראלית היא המכשול העיקרי להתקדמות בשיחות, ומונעת השגת הפוגה הומניטרית שתאפשר את הכנסת הסיוע לרצועת עזה. למרות הקיפאון, קיימת בקהיר אופטימיות זהירה לגבי אפשרות להתקדמות בשעות הקרובות, במיוחד עם התקרבות עיד אל-פיטר, שלקראתו המתווכים שואפים להשיג "הפוגה" כהקדמה להסכם רחב יותר.
מקורות מצריים מאשרים לעיתון הלבנוני כי קהיר פועלת להאיץ את תהליך המשא ומתן באמצעות הצעת הצעות "ריאליסטיות שזוכות לתמיכה אמריקאית וקטארית", ושואפת "להתגבר על המכשולים" שמציבה ישראל, במיוחד בכל הקשור למנגנון הכנסת הסיוע ההומניטרי ושחרור אסירים פלסטינים. המקורות מציינים כי ממשלת ישראל ממשיכה לתמרן על ידי הצבת תנאים בלתי מציאותיים שמעכבים את ההגעה להסכם.
לפי מקורות המעורים בתהליך המשא ומתן, ההצעה המצרית כוללת "הפסקת אש זמנית למשך כ-50 יום, בתמורה לשחרור חמישה חטופים ישראלים, שחרור מספר אסירים פלסטינים, והפעלת מנגנון להכנסת סיוע בכמויות מספיקות, כולל מזון, תרופות וציוד בסיסי חיוני לסיוע לאזרחים".
למרות שחמאס טרם הודיע רשמית על עמדתו הסופית ביחס להצעה זו, לפי הדלפות הארגון "הביע נכונות להגיב בחיוב להצעות המצריות, שכוללות שחרור החטוף הישראלי-אמריקאי, עידן אלכסנדר, בתגובה לבקשה האמריקאית, בתנאי שיהיו ערבויות ליישום השלב השני הקשור להפסקה מלאה של המלחמה, דבר שמצרים רואה כבלתי אפשרי ללא לחץ אמריקאי אמיתי שאינו קיים כרגע".
במצרים משוכנעים כי הגעה להסכם דורשת מתן ערבויות בינלאומיות ברורות שיחייבו את ישראל להפסיק את הפעילות הצבאית ולא לחבל ביישום ההפוגה. לכן, מצרים פועלת מול ארצות הברית כדי להבטיח "שמאמצי התיווך לא יסוכלו", כך לפי המקורות שציינו כי עמדת הממשל האמריקאי הפכה "יותר פתוחה" כלפי ההצעה המצרית.
לדברי גורם מצרי בכיר, "קהיר פועלת מול כל הצדדים, כולל וושינגטון, כדי לדחוף את ישראל לוויתורים אמיתיים שיאפשרו השגת הסכם". הגורם מציין כי "הארכת משך המלחמה מחמירה את המצב ההומניטרי ויוצרת השלכות ביטחוניות אזוריות שקשה להכיל", ומסביר כי פעילות מדינתו כללה הגברת המגעים עם מספר מדינות משפיעות, כולל סעודיה וטורקיה, כדי להבטיח עמדה ערבית-אסלאמית מאוחדת התומכת במאמצים להפסקת אש.
בזמן שמאות משאיות עמוסות סיוע הומניטרי עדיין תקועות במעבר רפיח, הגורם המצרי אומר כי "מצרים השאירה את המעבר פתוח מצדה, בעוד תל אביב ממשיכה לעכב את הגעת האספקה", ומוסיף כי "המשך עיכוב הכנסת הסיוע הוא בלתי קביל ומנוגד להסכמים שנמצאים במשא ומתן". הוא מזהיר כי "המצב בעזה מתקרב לאסון הומניטרי אמיתי, מה שמחייב פעולה בינלאומית דחופה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
