The United States and Iran are set for talks this weekend in Oman as President Donald Trump reiterated this week threats of military action against Tehran if it does not agree to limits on its nuclear program.
Western countries suspect Iran is pursuing nuclear weapons, which Iran denies. If Iran does not make a deal, Trump has said, "There will be bombing, and it will be bombing the likes of which they have never seen before."
Here is what we know about the US military presence in the Middle East:
Where are US bases in the Middle East? The US has operated bases around the Middle East for decades and the largest is Al Udeid Air Base in Qatar, built in 1996, based on the number of personnel.
Other countries where the US has troops include Bahrain, Kuwait, Saudi Arabia and the United Arab Emirates.
US Joint Chiefs Chair Army General Mark Milley speaks with US forces in Syria during an unannounced visit, at a US military base in Northeast Syria, March 4, 2023. (credit: REUTERS/PHIL STEWART)
There are normally about 30,000 US troops across the region, down sharply from when US forces were involved in major operations. There were more than 100,000 US troops in Afghanistan in 2011 and over 160,000 in Iraq in 2007.
The US has roughly 2,000 troops in Syria at small bases mostly in the northeast. About 2,500 US personnel are stationed in Iraq including at the US Union III site in Baghdad.
What reinforcements has Trump sent?
The Pentagon has said that it surged additional forces to the Middle East in recent weeks.
It also relocated as many as six B-2 bombers in March to a US-British military base on the Indian Ocean island of Diego Garcia, which experts said would put them in an ideal position to intervene quickly in the Middle East.
US Defense Secretary Pete Hegseth has said that it was up to Iran to decide whether to interpret this as a message to Tehran.
Stay updated with the latest news!
Subscribe to The Jerusalem Post Newsletter
The Pentagon has also sent other aircraft and more air defense assets including a Patriot missile defense battalion.
Two US aircraft carrier ships are in the Middle East, and each carries thousands of troops and dozens of aircraft.
Why are US troops stationed in the region?
US troops are stationed in the Middle East for a variety of reasons.
In some countries like Iraq, US troops are fighting Islamic State militants and local forces. But over the past several years Iran-backed fighters have attacked US personnel who have struck back.
Jordan, a key US ally in the region, has hundreds of US trainers and they hold extensive exercises throughout the year.
US troops are in other countries such as Qatar and the UAE as a security assurance, for training and to assist in regional military action as needed.
The United States is undertaking a bombing campaign against Iran-backed Houthi forces in Yemen.
Do US bases in the region get attacked often?
US bases are highly guarded facilities, including air defense systems to protect against missiles or drones. Facilities in countries like Qatar, Bahrain, Saudi Arabia, Kuwait are not usually attacked.
But US troops in Iraq and Syria have come under frequent attack in recent years.
Since 2023, the Houthi movement has launched more than 100 attacks on ships off Yemen's coast, which they say were in solidarity with Palestinians over Israel's war in Gaza with Iran-backed Hamas militants.
These include drone and missile strikes on US Navy ships in the region. So far, no Houthi attack is known to have damaged a US warship.
בשבוע שעבר חשפנו בוואלה כי סמנכ"ל הביטחון במשרד ראש הממשלה, אלון חליווה, צפוי למסור עדות פתוחה בפרשת המסמכים המסווגים שנחשפה בעיתון ה"בילד", בעקבות חשד שתיעודים של אלי פלדשטיין נמחקו ממצלמות האבטחה במקומות הרגישים ביותר במשרד. היום אנו מביאים שורה של מסמכים שמחזקים את החשד ומעלים סימני שאלה בנוגע להתנהלות המשטרה, שעדיין חוקרת את התיק. התהיות הללו גוברות לנוכח מכתב שנשלח לחליווה בנובמבר האחרון על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שבו הזהיר אותו מהתערבות בחקירות – לאחר שחליווה ביקש לקבל מראש עדכונים על קיום החקירות ואת רשימת החומרים שנתפסו ממשרד ראש הממשלה.
מסמכים שהגיעו לידי וואלה וכן שיחות עם מקורות מעלים תהיות רבות בכל הנוגע לשליטה במסמכים ובתיעודים ממצלמות האבטחה בחדרים המסווגים ביותר בלשכת ראש הממשלה.
דוגמה לכך ניתן למצוא מדיון משפטי לא שגרתי שהיה אמור להתקיים לפני שבועיים בסכסוך מסחרי בעניין עבודות בינוי שבוצעו בחללים הרגישים ביותר במשרד ראש הממשלה. הדיון שהיה אמור להיערך בבית המשפט המחוזי בלוד נדחה עקב מבצע עם כלביא. מדובר בערעור שהגישה חברת כ.מ.א.כ. יזמות ובנייה מתקדמת בע"מ נגד חברת טופ סקיי ליין, על פסק הדין שניתן בבית המשפט השלום בראשון לציון.
בזמן חירום ובעת משבר ישנה חשיבות לשמירה על רווחה נפשית וקשר חברתי. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקבוצת הגיל השלישי הנאלצים להתפנות מבתיהם בעל כורחם. מחקר משותף שהובילה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על הצורך לשמר את הנגישות לאמצעים דיגיטליים בזמני קיצון, במיוחד עבור אוכלוסייה זו. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת "American Journal of Geriatric Psychiatry" ונחשפים כאן לראשונה.
המחקר של פרופ' אלה קון-שוורץ, פרופ' יעקב בכנר וד"ר איתי מנהיים מאונ' בן גוריון וד"ר רינת ליפשיץ מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, בחן את תפקידם של שימושים דיגיטליים ביחס לרווחה הנפשית של זקנים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה, לעומת זקנים שלא פונו. לשם כך, 93 בני 60+ מפונים ו-150 בני 60+ שאינם מפונים, מילאו שאלון כחודשיים לאחר תחילת מלחמת 7.10.
פעילויות למפונים במלון כפר המכביה (צילום: אבשלום ששוני)
הרווחה הנפשית של המפונים המבוגרים נפגעה קשות, כשמבין המפונים, 24% חיו לבד ומבין הלא מפונים 27%. ניתוח הנתונים על פי מדדים של רווחה (בדידות, תסמיני דיכאון, בריאות סובייקטיבית ותחושת שליטה), הצביעו על בריאות פחות טובה ורמות גבוהות יותר של בדידות ותחושת שליטה מופחתת בקרב המפונים.
בעוד ש-56% מבני הגיל השלישי הלא מפונים דיווחו על שמצב בריאותם הוא "טוב או טוב מאוד", רק 45% מאלו המפונים דיווחו זאת. בנוסף, 37% מקבוצת המפונים דיווחו על תחושת בדידות "לפעמים או לעתים קרובות", לעומת אחוז נמוך יותר של 23% מקבוצת הלא מפונים.
המחקר מדגיש את הניתוק מהעולם המקוון היווה חלק מטראומת הפינוי. נמצא כי בקרב המבוגרים המפונים חלה ירידה בשימוש במחשב נייח ובטלוויזיה חכמה, מכשירים שלא ניתן לקחת מהבית במהלך הפינוי. כך, רק 18.5% המפונים דיווחו על שימוש במחשב נייח אחרי תחילת המלחמה, ירידה של כמעט 40% לעומת שיעור גבוה בהרבה של 67% לפני המלחמה.
באופן דומה, שיעור הזקנים שמדווח על שימוש בטלוויזיה חכמה ירד ל-38% אחרי המלחמה לעומת 58% לפני המלחמה. בנוסף, אחוז ניכר מהמבוגרים שפונו מבתיהם מהצפון והדרום במלחמה (יש לשער שהתמונה דומה בקרב מפוני המרכז המבוגרים במהלך העימות האחרון עם איראן) לא דיווחו על מימוש זכויות בשירותים ממשלתיים או על ביצוע פעולות בנושאי בריאות בגלל קשיי נגישות לשירותים המקוונים שלא כמו בבתיהם. בקרב אלה מהם שכן המשיכו בכך תחושת השליטה נשמרה וגם מדדי הבריאות, הבדידות והרווחה הנפשית היו בהתאם.
"סיכון מיוחד עבור זקנים מפונים"
"דווקא בעתות משבר, גישה לדיגיטל ושימוש בטכנולוגיה יכולים להוות משאב חשוב לשמירה על רווחה נפשית, בריאות וקשר חברתי. נגישות דיגיטלית חשובה גם ביחס למיצוי זכויות, במיוחד בתקופת הפינוי שבמהלכה יש צורך במילוי טפסים ונגישות לאתרים ממשלתיים לקבלת סיוע". מסבירה פרופ' קון-שוורץ, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גרונטולוגיה באונ' בן-גוריון, "כאשר מדובר באוכלוסיית הגיל השלישי, קיים סיכון מיוחד עבור זקנים מפונים. לא רק בשל עצם הפינוי, אלא גם בשל אובדן אמצעים דיגיטליים שעשויים לסייע להם להתמודד".
החוקרים מדגישים: "על רשויות המדינה המטפלות בקבוצת גיל זו וברווחתה, לפעול לוודא שהם מקבלים נגישות לאמצעים דיגיטליים גם אחרי פינוי מהבית כדי שיוכלו לבצע פעולות קריטיות כמו מימוש זכויות, דאגה לבריאות ושמירה ע לקשר עם בני משפחה וחברים".