Et harum quidem rerum facilis est et expedita distinctio. Nam libero tempore, cum soluta nobis est eligendi optio cumque nihil impedit quo minus id quod maxime placeat facere possimus, omnis voluptas assumenda est, omnis dolor repellendus.
Nulla pariatur. Excepteur sint occaecat cupidatat non proident, sunt in culpa qui officia deserunt mollit anim id est laborum.
Sed ut perspiciatis unde omnis iste natus error sit voluptatem accusantium doloremque laudantium, totam rem aperiam, eaque ipsa quae ab illo inventore veritatis et quasi architecto beatae vitae dicta sunt explicabo.
Neque porro quisquam est, qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit, sed quia non numquam eius modi tempora incidunt ut labore et dolore magnam aliquam quaerat voluptatem. Ut enim ad minima veniam, quis nostrum exercitationem ullam corporis suscipit laboriosam, nisi ut aliquid ex ea commodi consequatur.
At vero eos et accusamus et iusto odio dignissimos ducimus qui blanditiis praesentium voluptatum deleniti atque corrupti quos dolores et quas molestias excepturi sint occaecati cupiditate non provident, similique sunt in culpa qui officia deserunt mollitia animi, id est laborum et dolorum fuga.
"Duis aute irure dolor in reprehenderit in voluptate velit esse cillum dolore eu fugiat"
Quis autem vel eum iure reprehenderit qui in ea voluptate velit esse quam nihil molestiae consequatur, vel illum qui dolorem eum fugiat quo voluptas nulla pariatur.
Temporibus autem quibusdam et aut officiis debitis aut rerum necessitatibus saepe eveniet ut et voluptates repudiandae sint et molestiae non recusandae. Itaque earum rerum hic tenetur a sapiente delectus, ut aut reiciendis voluptatibus maiores alias consequatur aut perferendis doloribus asperiores repellat.
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipisicing elit, sed do eiusmod tempor incididunt ut labore et dolore magna aliqua. Ut enim ad minim veniam, quis nostrud exercitation ullamco laboris nisi ut aliquip ex ea commodo consequat.
Nemo enim ipsam voluptatem quia voluptas sit aspernatur aut odit aut fugit, sed quia consequuntur magni dolores eos qui ratione voluptatem sequi nesciunt.
בעיצומו של היום הרביעי למלחמה מול איראן, אזרחים ברחבי ישראל קיבלו הלילה (ג') שורת הודעות SMS מזויפות, כולן מאותו השולח: OREFAlert – שם שנבחר במכוון כדי להיראות כאילו מדובר בפיקוד העורף. ההודעות נכתבו בלשון סמכותית, מתחזות להנחיות חירום, וכל מטרתן הייתה להכניס תודעת פחד ולבלבל את הציבור.
בהודעה אחת נכתב: "אפשרות לפיגוע טרור במקלטים, יש להימנע משהייה במקלטים עד להודעה חדשה". בהודעה אחרת נמסר כי "החל מהשעה 12:00 הערב, אספקת הדלק תופסק בכל התחנות למשך 24 שעות". שתי ההודעות נכתבו בלשון צבאית, מזוהה, ומוכוונות בדיוק לרגעים שבהם הציבור מחפש ודאות. לא מדובר בפייק קליל, אלא במהלך מכוון של לוחמה פסיכולוגית.
מערך הסייבר הלאומי ופיקוד העורף מסרו כי מדובר בהודעות כזב שמופצות בתפוצה רחבה, ונועדו לייצר תבהלה. עוד הוסיפו במערך הסייבר כי "יש לצרוך מידע רק מהערוצים הרשמיים ומאפליקציית פיקוד העורף. נדגיש כי עצם קבלת ההודעה אינה פוגעת במכשיר הטלפון".
פרופ' סטפני ויסל מאוניברסיטת פן סטייט, שהייתה בין החוקרות הראשיות בניסוי, הסבירה שהגלים שנקלטו היו אמורים להיבלע בסלע ולא להופיע כלל בנתוני המדידה. כדי להגיע לנקודה שבה זוהו, הם היו צריכים לחדור אלפי קילומטרים של קרום כדור הארץ ולהישאר בעוצמה מספקת- תרחיש שסותר את חוקי הפיזיקה המוכרים לנו.
"זו מעין חרב פיפיות", אמרה ויסל. "אם הצלחנו לזהות ניטרינו, זה אומר שהוא שרד מסע בלתי נתפס דרך היקום, אולי אפילו הגיע מקצה היקום הנצפה, בלי להתנגש בשום דבר בדרך".
הבעיה? החוקרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים בשני ניסויים עצמאיים שבוצעו לאחר מכן. מה שמעלה אפשרות מטרידה: ייתכן שהגלים שקלטו כלל לא היו ניטרינו, אלא משהו אחר לגמרי.
היו מי שהציעו שמה שקלטו החוקרים הוא "חומר אפל", הרכיב המסתורי, חמקמק וההיפותטי שאינו פולט אור, לא נמדד ישירות, לא ניתן לצפות בו ישירות, אך מניחים את קיומו כדי להסביר תופעות כבידתיות ביקום והוא מהווה את רוב החומר ביקום. אבל בשלב הזה זו רק תיאוריה, בלי כל ביסוס מדעי ממשי, והתעלומה בעינה עומדת.
ויסל עצמה נותרת ספקנית: "יכול להיות שאנחנו נתקלים באפקטים לא מוכרים של התפשטות גלי רדיו בסביבה קפואה, או בתופעות שקשורות לקו האופק, גם כאלה שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף", הודתה. "בדקנו כמה תרחישים כאלה ועדיין לא מצאנו תשובה משכנעת למה שגילינו".
עד אז, הגלים שבקעו ממעמקי הקרח באנטארקטיקה ממשיכים לבלבל את הקהילה המדעית ולגרום גם לפיזיקאים הכי ציניים להרים גבה.
בעקבות מטחי הטילים מאיראן והפגיעות הנרחבות בישראל ביממות האחרונות, גובר העניין הציבורי סביב אחד המרכיבים ההרסניים ביותר של מתקפת טילים – ההדף. רבים מדמיינים את הסכנה המרכזית כפיצוץ או חדירה של רסיסים, אבל דווקא גל ההדף הוא זה שאחראי לחלק מהפציעות הקשות ביותר, גם במקרים שבהם לא נרשמה פגיעה ישירה.
ההדף הוא תופעה פיזיקלית אכזרית, בלתי נראית אך מוחשית מאוד בגוף האדם. מהו בדיוק הדף, כיצד הוא נוצר, איך הוא פוגע ומה אפשר לעשות כדי להתגונן ממנו?
כאשר טיל, רקטה או פצצה מתפוצצים, באוויר או על הקרקע, משתחררת תוך שבריר שנייה כמות עצומה של אנרגיה. האנרגיה הזו דוחפת את האוויר שמסביבה בכוח אדיר, ויוצרת גל לחץ שמתפשט החוצה בכל הכיוונים. לגל הזה, שנע במהירות גבוהה אף יותר ממהירות הקול, קוראים הדף.
פגיעת הטיל האיראני בבניין בפתח תקווה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בניגוד לרסיסים, ההדף אינו גוף מוצק. מדובר בגל של אוויר דחוס מאוד, שצפיפותו ולחצו גבוהים בהרבה מהרגיל. הגל נע במהירות עצומה, לעיתים יותר מ-2,000 קילומטרים בשעה, ופוגע בכל מה שבדרכו: אנשים, מבנים, כלי רכב, עצים ואפילו אדמה. כיוון שהאוויר עצמו נע, אין צורך במגע עם המתכת או חומר הנפץ של הטיל, מספיק להיות בטווח מסוים מהפיצוץ, וההדף כבר עלול לגרום נזק קשה.
גל ההדף מתפשט במהירות במעגלים סביב מוקד הפיצוץ, ונחלש ככל שהוא מתרחק ממנו. ככל שהמרחק מהפיצוץ קטן יותר, כך גובה הלחץ גדול יותר, ולעיתים מדובר בלחצים הגבוהים פי עשרות או מאות מהלחץ האטמוספרי הרגיל. הלחץ החזק הזה דוחף לפתע את האוויר לתוך פתחים בגוף, כמו תעלות האוזניים, האף, הפה והריאות, וגורם לשינויים קיצוניים בלחץ הפנימי של האיברים.
הפגיעה באדם יכולה להתרחש בכמה צורות. אחת מהן היא קריעת עור התוף באוזן – זו אחת הפציעות השכיחות ביותר מהדף, והיא לעיתים מלווה בתחושת טינטון, סחרחורת או אובדן שמיעה זמני או קבוע. לחצים גבוהים יותר עלולים לקרוע את רקמות הריאות, לגרום לדימום פנימי, לקריסת ריאות ולפגיעות בבטן או במעי. למעשה, גם אם האדם נראה שלם חיצונית, ייתכן שההדף גרם לפציעה מסכנת חיים פנימית, ולכן כל אדם שנחשף לפיצוץ עוצמתי חייב להיבדק.
נפגעי הדף מחולקים ברפואה לפי ארבע דרגות: הפציעה הראשונית היא הפגיעה הישירה מהלחץ העצום של גל ההדף. הפציעה המשנית נגרמת מהפגיעה של רסיסים או חפצים שהועפו על ידי ההדף. הפציעה השלישונית נובעת מהטחת האדם עצמו על קיר, רצפה או חפץ קשיח בעקבות גל ההלם, והפציעה הרביעית היא מכל שאר הגורמים, כולל כוויות, שאיפת עשן, תגובות נפשיות ופגיעה באיברים מרוחקים.
ההדף עובר באוויר, אך גם דרך חומרים אחרים כמו קירות, זכוכיות או מים, ובכל חומר הוא מתנהג מעט אחרת. לדוגמה, הדף שעובר דרך קיר דק או חלון עלול לשבור אותו או לפרוץ דרכו בעוצמה גבוהה. לפעמים דווקא הפתחים – חלונות או דלתות פתוחים – מפחיתים את הלחץ בכך שהם מאפשרים לגל לעבור ולא להיתקע בחדר. עם זאת, חלון פתוח עלול גם לאפשר לגל הדף להיכנס ישירות לתוך הבית. זו אחת הסיבות לכך שפיקוד העורף מורה בדרך כלל לסגור חלונות, אך ההנחיות משתנות לפי סוג האיום והמיקום המדויק.
מקלט זמני ובטוח. תושבי תל אביב ברציף הרכבת הקלה (צילום: מאיה כהן)
במקרה של הדף מפיצוץ אווירי של טיל, כגון שיאהב איראני, הפיצוץ מתרחש בגובה של מאות מטרים מעל פני הקרקע. הגובה הזה נועד לאפשר לגל ההדף להתפשט על פני שטח רחב במיוחד, ולפגוע באנשים ובמבנים גם מבלי שהטיל עצמו פוגע ישירות. ההדף מהפיצוץ האווירי מתפשט בצורת גל כדורי ענק, כמו טבעת מתרחבת, שמגיעה לעיתים למרחק של קילומטרים, תלוי בגובה הפיצוץ ובעוצמת חומר הנפץ.
הדרך להגן מפני הדף היא הסתתרות במרחב מוגן תקני, כמו ממ"ד או מקלט, שמוגנים בקירות בטון בעובי של עשרות סנטימטרים. במקומות שבהם אין ממ"ד, עדיף להתרחק מחלונות ולהשתטח על הקרקע עם הפנים כלפי מטה, רצוי מאחורי קיר או חצי קיר. גל ההדף נחלש עם המרחק, ולכן גם מסתור פשוט עשוי להציל חיים.
ההדף הוא כוח בלתי נראה אך קטלני, שיכול לפצוע ולהרוג גם ממרחקים של מאות מטרים מהפיצוץ. ניתן לעצור רסיסים באמצעות קירות וחלונות, אבל את ההדף כמעט בלתי אפשרי לחסום ללא מרחב ממוגן מתאים. ההבנה כיצד הוא פועל היא קריטית כדי להיערך כראוי ולהגן על עצמנו ועל הסובבים אותנו.